בעונה החולפת פוצו מגדלי ההדרים בכ- 4.5 מיליון ₪ בגין נזקי הטבע השונים. כך עולה מסיכום נתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. מהסיכום שנעשה לקראת חידוש ביטוחי פרי ההדר לשנת 2011/2, עולה כי מרבית הנזקים נגרמו ע"י הסופות והסערות שפקדו את אזורנו במהלך החורף הקודם.
לקראת עונת 2011/12 מציעה קנט 2 מסלולי ביטוח. הביטוח הבסיסי נגד נזקי טבע ואסונות טבע אותו מועצת הצמחים רכשה באופן מרוכז עבור כל מגדלי הפרדסים המניבים הרשומים במועצה, וביטוח מורחב. הביטוח שנרכש בעבור המגדלים ע"י המועצה הוא בעל כיסוי ביטוחי בסיסי בלבד ומתבסס על יבולים נורמטיביים ועל סכומי שיפוי נמוכים. קנט מאפשרת למגדלים לרכוש, ישירות, את ביטוח נזקי הטבע ואסונות הטבע המורחבים.
ביטוח נזקי הטבע המורחב מאפשר למגדל, בין השאר, להתאים את היבול המבוטח ליכול הייצור האישית שלו, ולבטח כל חלקה בנפרד. בנוסף, המגדל יכול לבחור בין מספר רמות מחירים המגדילות את סכומי השיפוי לטון. תשלום הפיצויים במקרה של נזק יועבר, ישירות למגדל. בנוסף, התכנית מאפשרת הנחות בגין העדר תביעות. השנה התווסף לביטוח נזקי טבע מרכיב סיכון של חוסר במנות קור, הגורם לנזק איכותי בלבד לפירות. נזק זה בא לידי ביטוי בכך שצבע הקליפה נשאר בגוון ירוק. כמו כן, בנזק האיכותי הנבדק בבית האריזה הוסרה מגבלת אחוז היצוא והנזק האיכותי יקבע לפי תוצאות המדגם ועד לרמה של השלמה ל- 100% פחות אחוז האריזה לייצוא.
ביטוח אסונות טבע מכסה נזקים אקלימיים שאינם מכוסים בביטוח נזקי טבע וכן נזקי מזיקים ומחלות לפרי, שפגיעתם הינה בהיקף אזורי הגורמים לנזק כמותי ליבול. הביטוח מכסה גם נזקי טבע מוגדרים לעצים. הביטוח שרכשה המועצה, מתבסס על יבול נורמטיבי נמוך שאינו משקף בהכרח את יכולת הייצור של כל מגדל. הביטוח המורחב אותו מציעה החברה מאפשר למגדל להגדיל את היבול המבוטח על פי ממוצע היבולים המשווקים שלו בארבע העונות האחרונות, לבחור בין שתי רמות שיפוי לכל זן ובמקרה של נזק תשלום הפיצויים יהיה מהיר ויועבר ישירות אליו. בנוסף, החל מהשנה, בביטוח אסונות טבע הופחת השטח המינימאלי מאותו זן בגינו יחושב חוסר יבול והוא יהיה 30 דונם, במקום 50 דונם בשנים הקודמות.
לדברי דוד גינזבורג, מנכ"ל קנט, החורף ואפילו הקיץ, בשנים האחרונות הוכיחו לנו שאין נזק גדול יותר ובלתי ניתן לריסון מזה של מזג האוויר ההפכפך הפוקד את מדינתנו. "כבכל שנה, גם השנה הקפדנו לשדרג את הביטוח המוצע למגדלים ולהתאימו, ככל האפשר, לשינויי מזג האוויר. זאת על מנת למזער את הנזקים לחקלאים ואת הפגיעה ביכולתם הכלכלית העתידית."
