שר הכלכלה נפתלי בנט הודיע היום (ב') בוועדת הכלכלה כי הוא יוזם מהלך היסטורי של התערבות הרגולציה לפיקוח על שוק המזון שתתקן כשלי שוק ותסיר חסמים המשפיעים על עליית המחירים.
במקביל הכריז כי הוא יצא למלחמה לביטול "רגולציה מיותרת ופוגענית החונקת את העסקים". בנט גילה שכבר הוקם במשרדו גוף חדש שנקרא "אתר והשמד",
בפתח הדיון בועדה שעסק ביעדי ופעילות משרד הכלכלה לקידום התחרות בתחום המזון, ציין היו''ר ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, כי על-פי
מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מאז 2005 ועד אפריל 2013 עלו מחירי המזון בישראל בשיעור הראלי הגבוה ביותר מבין מדינות האיחור האירופי וארה"ב.
"מחירי המזון היו הטריגר, הקש ששבר את גב הגמל והוציא מאות אלפי אנשים לרחובות ותוצאות החקיקה בנושא חשובות לכל אזרח", אמר פרופ' ברוורמן, שתקף את כוונת הממשלה להעביר את הנושא לטיפול של תת ועדה של ועדת הכספים. ''הקמת תת ועדה זו המצאה משונה, חריגה ויוצאת דופן שלא הייתה כמותה בתולדות הכנסת'' אמר ברוורמן והוסיף כי שוחח עם שר האוצר יאיר לפיד, והבהיר לו כי מדובר ''בפתיחת מלחמה מול הכנסת". ברוורמן פנה לסיעות הבית לתמוך במאבק להשאיר את הדיון בנושא בוועדת הכלכלה, שתחום התחרותיות הוא בליבת העשייה שלה. הוא אף פנה לשר הכלכלה, נפתלי בנט, שאמר כי בכוונתו לבדוק את הנושא עוד היום.
השר בנט: אנחנו הולכים לעשות היסטוריה ולהטיל רגולציה לא זניחה בתחום המזוןשר הכלכלה נפתלי בנט, תיאר בפני הוועדה את יעדי משרד הכלכלה, והדגיש כי יש לפתור מספר בעיות מרכזיות שאינן מאפשרות למשק הישראלי לצמוח, כמו מבנה משק ריכוזי מאוד ומרגולציה כבדה. עלינו לפרק את הריכוזיות ולהקל את הרגולציה המקשה בעיקר על העסקים הקטנים והבינוניים. אבל זה לא זבנג וגמרנו. זה יקח זמן". אני קורא לכולם להעביר לטיפול קבינט יוקר המחייה בראשותי כל בעיה שיש ברגולציה. אנחנו נטפל במקומות שבהם יש רגולציה מיותרת".
"אנחנו הולכים לעשות היסטוריה ולהטיל רגולציה לא זניחה בתחום המזון. מצד שני, המשרד הקים גוף שנועד לאתר ולהשמיד רגולציה מיותרת''. לדבריו , חוק המזון יפעל בשלוש זרועות עיקריות: הראשונה היא הסדרת היחסים בין הקמעונאים לספקים, כדי למנוע מצב שלאחד יש כוח עודף על השני. השניה נועדה לטפל במצב של מונופולים מקומיים של רשתות השיווק, בערים או שכונות מסוימות, ולאפשר לרגולטור לחייב מכירת סניפים. והזרוע השלישית היא לחייב רשתות מזון להעביר את המחירים למאגר מרכזי שבו הצרכנים יוכלו לעשות השוואת מחירים עוד לפני שהם יוצאים לסופר. באשר לריכוזית אמר השר בנט כי בעזרת מרכז ההשקעות ייצר המשרד מסלול לעידוד והעצמת תחרותיות.
שר הכלכלה התייחס גם לנושא יוקר המחיה ואמר כי "האדם הסביר, שעושה הכל נכון מתקשה להתקיים במדינה בתנאים הנוכחיים וזו בעיה ליבתית. המשק בישראל הוא קטן ושואף לריכוזיות באופן טבעי. היכן שאין תחרות אנחנו נייצר אותה. אנחנו גם בונים במרכז ההשקעות במשרד הכלכלה מסלול תחרותי שבו יעודדו הקמה והעצמה של תחרות. נצטרך גם לצמצם חסמים. את המהלך של הנמלים צריך לעשות בנחישות ובתבונה".
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוקהשר בנט אמר עוד בוועדה, כי בכוונתו להשקיע בפיתוח הסחר עם סין והודו, ומשרדו כבר החל בתהליך של העברת נציגויות מהמערב למזרח. בנט התייחס גם לנושא הרחבת מאגר ההשתתפות וכוח העבודה בישראל, והסביר כי משרדו פועל רבות בכדי להכניס את אוכלוסיית הנשים הערביות ואת האוכלוסייה החרדית לכוח העבודה במשק. "עם כניסת הפטור לתוקף יש פוטנציאל של 30,000 גברים חרדים שעל פני זמן נצטרך לקלוט. ברגע שיתחילו להעסיק אותם יתנפץ קיר הזכוכית. עלינו לבנות תשתיות פיזיות בהיקפים מאוד גדולים".
מנכ''ל המועצה לצרכנות: יש להחזיר את הפיקוח על מוצרי החלב מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, אמר כי המטרה היא שיפור רווחת הצרכן והתחרות היא רק אמצעי. לדבריו, עד שתגיד התחרות הצרכן משלם הרבה יותר מידי. לכן קרא פלג, לצד מדיניות ארוכת טווח, לפעול באופן מידי להחזיר את הפיקוח על מוצרי החלב ומוצרים נוספים. מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, אמר כי חלקה של הממשלה ביוקר המחייה גדול, במחירי המים שעלו, מחירי החשמל, הארנונה ועוד. הוא מתח ביקורת על התקציב ואמר כי אין בו פתרון לצמיחה. "בעוד שנה שנתיים נתגעגע לגרעון של 40 מיליארד שקל", אמר חייק.
ח"כ גילה גמליאל, שהקימה שדולה לטיפול בנושא מחירי המזון, אמרה כי המקום הראוי לדון בחוק המזון הוא בוועדת הכלכלה. היא הוסיפה כי דוח ראשוני של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג תמונה עגומה. "עברו שנתיים מאז מחאת הקוטג' ולא ניתן מענה לנושא", אמרה. לדבריה, "הקרטל של 5 חברות המזון מקומם וצריך לפתוח את השוק לתחרות. לא ייתכן שמוצר של חברה ישראלית נמכר בחו"ל במחיר נמוך ב-40% מהמחיר בישראל".
ח"כ יצחק וקנין אמר כי הבעיה המרכזית של המדינה זה עליית המחירים. הוא הוסיף כי העלאות המסים הן טעות שתגרום למדינה להפסיד הכנסות, ולא ימלאו את הקופה כמו שחושבים באוצר. ח"כ וקנין התייחס גם למחירי הדיור ואמר כי 40% ממחיר דירה זה מסים למדינה, שיורה לאזרחים בראש. ח"כ ישראל אייכלר, הוסיף כי פעם המדינה דאגה קודם כל לפרנסת האזרחים. "אז נהוג היה לומר שהמדינה ענייה והאזרחים עשירים, היום המדינה עשירה והאזרחים מרוששים", אמר ח"כ אייכלר.
''רשתות השיווק יחסלו את הירקניות בשווקים הפתוחים''הרצל קרן, שמייצג משווקי פירות וירקות, הזהיר מפני מצב שבו רשתות השיווק יחסלו את הירקניות בשווקים הפתוחים. הוא ציין כי כיום הרשתות מוכרות ירקות ופירות במחיר הפסד וגורמות לסגירת ירקניות. לדבריו, בטווח הקצר הצרכן מרוויח אך בעוד כ-5 שנים יחוסלו הירקניות והמחירים יזנקו. "בכל מדינות ה-OECD יש חקיקה שאוסרת על מכירת ירקות ופירות במחירי הפסד", אמר. נציג פורום מזון ומכולות, גד ארן, אמר כי המכולות מבקשות לתת להן אפשרות להקים איגוד שיאפשר להן להתמודד מול הספקים הגדולים והרשתות הגדולות.
יו"ר הוועדה פרופ' ברוורמן סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה מברכת את השר בנט על תוכנית משרדו לצמצום הרגולציה, הגברת התחרותיות והגדלת ההשתתפות בכוח העבודה. הוא הוסיף כי "הוועדה תשתף פעולה בקידום רפורמות לטובת המשק והעובדים". פרופ' ברוורמן שב וחזר על דרישתו לאפשר לוועדה לקדם את הורדת מחירי המזון והגברת התחרותיות באמצעות החקיקה שגובשה בעקבות ועדת קדמי.
