השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מפרסמים היום (א') את הסקר המדגמי הארצי לשנת 2012 שבדק הימצאות של שאריות תרופות וטרינריות, חומרי הדברה ומזהמים סביבתיים במוצרים מן החי (עופות, בשר, חלב, ביצים ודגים).
מטרת הסקר הינה להבטיח כי המזון המשווק בישראל אינו מכיל חומרים אסורים, העשויים לפגוע בבריאות הציבור בטווח הארוך או הקצר, ואינו מכיל רמות חריגות של חומרים מותרים בשימוש. כמו כן מטרתו לזהות מגמות של שימוש בלתי נכון או בלתי חוקי בתרופות או בחומרי הדברה, לאסוף נתונים לצורך ביצוע הערכת סיכונים ,להתריע על חריגות ברמות השאריות ולאפשר ביצוע פעולות מתקנות. הסקר מתקיים לאורך כל ימות השנה מאז שנת 1991, ונעשה בתיאום בין משרדי החקלאות והבריאות.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק המדגם בישראל לוקח בחשבון את היקף הייצור המקומי ואת הרגלי הצריכה של הישראלים. דגימת המוצרים נעשית אצל החקלאים במשק, במכוני המיון, בבתי המטבחיים והשחיטה ובדיקתם נעשית במעבדות המשרד. המדובר ב-8 סוגים של בעלי חיים - בקר, צאן, חזירים, תרנגולות פטם, הודים, מטילות, דגים ודבורים. בשנת 2012 התקיימו כ-14,650 בדיקות מעבדה במוצרים אלו. ב ישראל מבוצעת הרבה יותר בדיקות ביחס להיקף הגידול המקומי. על פי התקן האירופי חובה לבצע כ-3,000 בדיקות בשנה בלבד, אך המדינה בחרה להגדיל את המדגם על מנת להעלות את המובהקות הסטטיסטית של תוצאותיו, על פי השיטה המקובלת בארצות הברית ובמדינות מפותחות נוספות.
המושג "שאריות" (residues) מתאר הימצאות של תרופות וטרינריות, חומרי הדברה ומזהמים סביבתיים, או תוצרי הפירוק שלהם, שנותרו במוצרים שמקורם מן החי. מקורם של החומרים בנסיבות טבעיות, או כתוצאה מפעילות חקלאית או תעשייתית. הרמה המרבית המותרת (MRL) נקבעת בהתאם לתקנים בינלאומיים, ונשענת על תקן מחמיר הקובע אילו חומרים מותרים בשימוש ובאיזו רמה. הרמות המרביות המותרות שנקבעו לוקחות בחשבון, בין היתר, את סל המזון שאותו צורך אדם ממוצע, וכוללת גם טווח ביטחון שבא לידי ביטוי בסיכון אפסי.
תוצאות הסקר לשנת 2012 חלב בקר - מתוך 264 דגימות נמצאה דגימה אחת בלבד (0.3%) שהכילה תכשירים נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, מעל לרמה המרבית המותרת.
חלב צאן - בכל 910 בדיקות המעבדה לא נמצאו כלל ממצאים מעל לרמה המרבית המותרת.
דגים - מתוך 205 דגימות נמצאה רק דגימה אחת שהכילה מלכיט גרין (לטיפול בחיידקים, פטריות וטפילים), ודגימה אחת נוספת שהכילה טטראציקלינים (אנטיביוטיקה) מעל לרמה המרבית המותרת.
ביצים - מתוך כ- 250 בדיקות שנעשו בביצים נמצאו 17% דוגמאות שהכילו קלופידול (תכשיר לטיפול בטפילים), 21% דוגמאות שהכילו יונופורים (תכשירים לטיפול בטפילים) ו- 0.4% שהכילו ניקרבזין (תכשיר לטיפול בטפילים), 2 דגימות הכילו סולפונאמידים (אנטיביוטיקה) ו- 5 טטראציקלין (אנטיביוטיקה) מעל לרמה המרבית המותרת.
דבש - מתוך 45 דגימות נמצאה רק אחת שהכילה סולפונאמידים (אנטיביוטיקה) מעל לרמה המרבית המותרת.
בשר בקר - נדגמו 469 דגימות, מתוכן נמצאו 0.4% מהן עם סולפונאמידים (אנטיביוטיקה) מעל לרמה המרבית המותרת (2 דגימות).
בשר עוף - מתוך 300 דגימות נמצאו ב-3.3% קדמיום (מתכת כבדה), ב-0.6% פלואורוקווינולונים (אנטיביוטיקה), ב-0.3% יונופורים (תכשירים לטיפול בטפילים), וב-2.6% ניקרבזין (תכשיר לטיפול בטפילים) מעל לרמה המרבית המותרת.
בשר חזיר - מתוך 572 בדיקות לא נמצאו כלל ממצאים מעל לרמה המרבית המותרת.
תכנית הסקר נקבעת ומפוקחת על ידי וועדת הגוי עליונה לשאריות במוצרים מן החי המשותפת למשרדי החקלאות והבריאות. במהלך השנים הונהגו שיטות סקר שונות בהתאם לנהוג במדינות מפותחות. בתחילה על פי הגישה האמריקאית אשר מבוססת על עיקרון של הערכת סיכונים ומובהקות סטטיסטית, כפי שנקבעה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון האו"ם למזון וחקלאות (FAO) הגוף הבינלאומי לתקינה בנושא מזון, (ה- Codex alimentarius). על פי שיטה זו נבדק מספר גדול של דוגמאות למגוון מצומצם של חומרים. מאוחר יותר, על פי הגישה האירופאית שבה גודל המדגם מבוסס על היקף הייצור (מספר דוגמאות קטן ומגוון גדול של חומרים נבדקים).
החל משנת 2012, לאחר בחינה מעמיקה של הנושא, הוחלט לשלב בין שתי הגישות. גודל המדגם החדש נקבע בהתאם לעקרונות סטטיסטיים מקובלים, אך מבלי לצמצם את מגוון החומרים הנבדקים. השיטה החדשה מגדילה את מספר הבדיקות באופן דרמטי ומגדילה את המובהקות הסטטיסטית בזיהוי ממצאים חריגים. עקרונות הסקר והמדגם הסטטיסטי מבוססים על חשאיות ואקראיות הדגימה.
לדברי שר החקלאות יאיר שמיר: "הסקר מהווה את אחד האמצעים בהם משתמש משרד החקלאות להבטחת איכות המזון המשווק לציבור בישראל. המשרד ימשיך לפעול ולבצע בדיקות תקופתיות מקיפות בכדי להבטיח שלא ימצאו חומרים העשויים לפגוע בבריאות הציבור בטווח הארוך או הקצר"
ד"ר ארז לוברני, מנהל המחלקה לפיקוח תכשירים וטרינרים בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות: "יישום תכשירים כימיים לשימוש וטרינרי בהתאם להתוויה, מתן תרופות וטרינריות בהתאם להתוויתן וממשק נאות מבטיחים חשיפה מינימאלית של הציבור לחומרים אלה דרך המזון. עבור חומרים אשר לא הותרו לשימוש, כל רמה של החומר או תוצרי הפירוק שלו שנמצאה במוצרים מן החי משמעותה ממצא חריג".
עוד מוסיף ד"ר לוברני: "הטכנולוגיה הקיימת כיום מאפשרת זיהוי רמתם של החומרים הנמדדים בכמויות מזעריות. תוצאות מעבדה שערכן חורג מהרמה המרבית המותרת, מדווחות לאחראים על ביצוע הסקר ולגורמים המקצועיים האמונים על ביצוע תחקיר, לצורך איתור מקור הזיהום וצמצום או מניעה של המשכו".
