הירדן ההררי, צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה מליאת הכנסת אישרה היום (שני) את בקשת שר החקלאות יאיר שמיר להחיל דין רציפות על הצעת החוק להסדרת הרעייה במקרקעי ציבור, שיאפשר את קידומה מהמקום בו הופסק הדיון בה עם פיזור הכנסת הקודמת. בכך נדחה ערעורן של סיעות העבודה, מרצ, רע"מ-תע"ל-מד"ע, חד"ש ובל"ד.
ההצעה שאושרה בכנסת ה-18 בקריאה ראשונה, נועדה לקבוע מנגנון חדש לטיפול בהקצאת מקרקעי ציבור לצורכי רעייה, לפיו כל שנה תפורסם עד 30 בספטמבר רשימה של הגושים והחלקות הזמינים לרעייה. עוד מוצע לקבוע שאדם המבקש לקבל היתר רעייה יגיש בקשה לוועדה למתן היתרי רעייה. בין השאר מוצע להקים את רשות הרעייה שתפקח על מילוי החוק ועל מילוי הוראות ההיתרים הניתנים מכוח החוק, וכן את מועצת רשות הרעייה שתייעץ לשר החקלאות ופיתוח הכפר בכל הנוגע לקביעת מדיניות למימוש מטרות החוק.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "מאז הקמתה של מדינת ישראל ועוד טרם הקמתה, רעו מגדלי בעלי חיים את עדריהם במקרקעי ציבור. לפני הקמת המדינה, הסדירה את נושא הרעייה פקודת הרועים, 1946, ולאחר הקמת המדינה נוסף גם חוק להגנת הצומח (נזקי עזים), התש"י-1950. ברבות השנים, לא התאימו שני דברי חקיקה אלה למצב אשר רווח במדינת ישראל בתחום המרעה, והם הפכו לבלתי רלוונטיים.
בתחילה הסתמכה הרעייה באופן בלעדי על המרעה הטבעי, והדבר גרם ברבות השנים לסחיפת הקרקע ולהידלדלות של הצמחיה הטבעית. בנוסף, קרקע לצורכי רעייה היתה אז וכך גם כיום משאב מוגבל. במקביל, הדרישה לקבלת קרקע ציבורית לצרכי רעייה גברה, וחלק ממגדלי העדרים עברו בלית ברירה להשלמת הזנתם של בעלי החיים במזון מוגש. בנוסף, במהלך השנים התחדד הצורך בשמירה על השטחים הפתוחים, הצורך של המדינה לפקח על הרעייה בשטחים האמורים, והחשיבות שבעיגון הליך מסודר, הוגן ויעיל של הקצאת קרקע ציבורית לצרכי רעייה."
76 ח"כים תמכו בבקשת הממשלה ו-11 התנגדו לה. ההצעה תוחזר לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאות השנייה והשלישית.
