צילום: עוף החוברה ב'ריקוד כלולות' בעונת החיזור, אסף מרוז - רשות הטבע והגנים בספירת החוברות שהתקיימה אתמול (ששי) באזור חצרים שבנגב המערבי, נצפו 192 עופות - עליה של 10% מהשנה שעברה. כך נמסר היום מרשות הטבע והגנים. לפי ההערכות בשנת 2001 נותרו בארץ כ-500 חוברות, המרוכזות במספר אזורי קינון בנגב ובערבה. במהלך העשור האחרון הצטמצמה אוכלוסייתן בכ-20 אחוזים והן נמצאות עתה בסכנת הכחדה חמורה. למרבה הצער, אוכלוסיית החוברות נמצאת במגמת נסיגה בכל תחומי תפוצתן בעולם, והן הוכרזו לאחרונה כעופות בסכנת הכחדה עולמית. החוברה משמשת כאינדיקטור לבתי הגידול של הלס והבתה המדברית וכמובן גם כדגל לשימור בתי גידול אלו.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק החוברה נחשב לאחד העופות הנדירים, הגדולים והמרשימים בישראל. כמו עוף החול, גם אורחותיה של החוברה אינם ידועים לחלוטין, וכמוהו, גם היא מעדיפה סביבה מדברית. לחוברה מנהגי חיזור מפותחים: באביב יוצאים הזכרים בריקוד כלולות מיוחד במינו, במהלכו הם רצים מאות מטרים תוך תיפוף ברגליים, הנפת הראש לאחור וניפוח נוצות החזה, מה שמקנה להם מראה כשל כדור נוצות לבן-שחור. כמו העגורים, קרובי משפחתה הרחוקים של החוברה, גם היא מתהדרת בציצת ראש מפוארת, הזוכה להבלטה בעונת החיזור. לכל זכר טריטוריה מוגדרת, המתפרשת על פני קילומטרים רחבים.
בניגוד לתקופת החיזור, הרי שבימים כתיקונם מוסוות החוברות היטב, לרבות הזכרים, בזכות צבעם החום בהיר. דומה כי ההסוואה המשובחת הופכת את החוברות למסתוריות במקצת אפילו עבור החוקרים, שאינם יודעים לתאר במדויק את הרגלי העוף המוזר מחוץ לעונת החיזור והקינון. רק משהן מתרוממות לאוויר נגלות הכנפיים השחורות לבנות שלהן, ואז ניתן להבחין בהן.
צילום: אסף מרוז - רשות הטבע והגנים 
צילום: אסף מרוז - רשות הטבע והגנים
