צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות חלק ממבנה ענק מהתקופה הצלבנית (1291-1099 לסה"נ), אשר שימש כבית חולים הומה לפני כ-1000 שנה, נחשף בימים אלה לציבור לאחר חפירות ומחקר שבצעה רשות העתיקות במקום בשיתוף עם חברת ה"גראנד באזר" ממזרח ירושלים. המבנה שבבעלות הוואקף המוסלמי, נמצא בלב הרובע הנוצרי בעיר העתיקה בירושלים, אזור הידוע בשם מוריסתאן (שיבוש של המילה בית חולים בפרסית), בסמוך לרחוב דוד, הרחוב הראשי של העיר העתיקה.
עד תחילת שנות 2000, שימש המבנה כשוק ירקות ופירות הומה וצפוף. מאז - הוא עמד בשיממונו. בעקבות כוונת חברת ה"גראנד באזר" להכשיר את המבנה למסעדה, בצעה רשות העתיקות במקום בדיקות ארכיאולוגיות. המבנה, שרק חלק קטן ממנו חשוף כעת, משתרע, ככל הידוע, על שטח של 15 דונם. הוא בנוי קמרונות מצולעים, וגובהו למעלה משישה מטרים. המראה המתקבל הוא של אולם ענק, הזרוע באומנות, בחדרים ואולמות.
לדברי רנה פורסטיני ועמית ראם, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "על בית החולים הגדול שפעל במקום ניתן ללמוד מתעודות היסטוריות בנות התקופה, הכתובות ברובן בלטינית. אלה מלמדות על בית חולים משוכלל, שאינו נופל בארגונו ובמימדיו מבית חולים מודרני. בית החולים הוקם ונבנה על ידי מסדר דתי-צבאי נוצרי בשם "מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים" ובשמם הלטיני ההוספיטלרים (מלשון בית חולים). לוחמים אלה גזרו על עצמם את נדר הטיפול בעולי הרגל, ובשעת הצורך הצטרפו למערך הלוחם כיחידת עילית.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוקבבית החולים של ההוספיטלרים היו מחלקות ואגפים שונים, בהתאם לאופי המחלה ולמצבו של החולה, בדומה לבית חולים מודרני. במצב חירום, יכול היה בית החולים לקלוט עד 2000 חולים. ההוספיטלרים טיפלו בחולים גברים ונשים בני דתות שונות. יש ידיעות על כך שהצלבנים הקפידו להגיש אוכל כשר לחולים היהודים. בתוך כך, הם היו בורים בכל הנוגע לרפואה ותברואה: עדות ראייה בת התקופה, מציינת כי רופא צלבני גדע את רגלו של לוחם רק מפני שהיה לו פצע מוגלתי קטן - למותר לציין כי הפציינט נפטר. בהקמת בית החולים ובלימוד מקצוע הרפואה נעזרו הצלבנים באוכלוסיה הערבית המוסלמית. מקצוע הרפואה תפס מקום של כבוד בתרבות הערבית, ושמם של הרופאים הערבים יצא למרחוק.
בנוסף למחלקות הרפואיות, תפקד בית החולים גם כבית יתומים, אליו נאספו תינוקות שננטשו לאחר לידתם, אמהות שלא חפצו ביוצאי חלציהן הגיעו בראש מכוסה ומסרו את הרך הנולד. בחלק גדול מן המקרים בשעה שנולדו תיאומים, אחד מהם נמסר לבית החולים. היתומים טופלו במסירות רבה ובבגרותם הם שרתו במסדר הצבאי.
על מימדיו של בית החולים ניתן ללמוד מתעודות בנות התקופה. אחת התעודות מספרת כי איש צוות שלא מלא את תפקודו נאמנה בבית החולים, צעד דקות ארוכות לאורך המבנה, ומאחוריו הלכו בתור שאר אנשי הצוות, מגלבים בידיהם, והם מצליפים בו. למחזה זה היו עדים כל החולים.
לאחר נפילת הצלבנים השליט האיובי צלאח א-דין התגורר בסמוך, ואף שיפץ ותחזק את בית החולים. הוא התיר לעשרה נזירים צלבניים להמשיך להתגורר במבנה ולשרת את אוכלוסיית ירושלים. ברעידת האדמה של שנת 1457 התמוטט המבנה ונקבר תחת הריסותיו. כך, עמדו שרידיו עד לתקופה העות'מאנית. חלקים ממנו שמשו בימי הביניים אורווה, ובחפירות נמצאו עצמות של סוסים וגמלים לצד כמות עצומה של גושי מתכת ששמשו במלאכת פרזול הבהמות.
לדברי Monser Shwieki מנהל הפרויקט, המבנה המרהיב ישולב במסעדה שתקום, ובאי המסעדה יוכלו להתרשם מהאווירה הימי-ביינמית הקסומה. לדבריו, המקום ייפתח לקהל עוד השנה.
צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות
