צילום: האוניברסיטה העבריתאוצר חפצי זהב וכסף בן כ-1400 שנים ובו מדליון זהב עם דגם רקוע של מנורת שבעת הקנים, שופר וספר תורה, התגלה בחפירות הארכיאולוגיות של האוניברסיטה העברית בעופל שלמרגלות הר הבית. האוצר התגלה כשהוא טמון ברצפת גיר של מבנה מן התקופה הביזנטית, אשר נמצא כ-50 מטרים בלבד מדרום לכותל הדרומי של הר הבית.
האוצר היה ארוז בשני תיקי בד שנועדו לשני שימושים שונים: האחד הכיל עשרות מטבעות זהב וחפצים נוספים שנועדו לסחר ולקניה, והשני הכיל מדליון זהב ששימש למעשה כקישוט לספר תורה. התיק שהכיל את הקישוטים הוטמן עמוק יותר ברצפה ונשמר ללא פגע בעוד שתכולת התיק השני, שכנראה לא הספיקו להחביאו היטב, התפזרה בסמוך לתיק הראשון. זוהי הפעם הראשונה שמתגלים קישוטים לספר תורה מזמן כל כך קדום. עד כה נדמה היה שקישוטי ספר תורה הם נוהג מאוחר יחסית, מימי הביניים, אך כעת מתברר שמדובר במנהג קדום כבר מהתקופה הביזנטית.
צילום: האוניברסיטה העברית"זוהי תגלית עוצרת נשימה שרק פעם בחיים זוכים לה. אחרי הכל לא בכל יום מגלים למרגלות הר הבית מנורת שבעה קנים מזהב''. אומרת ד"ר אילת מזר, מנהלת החפירה. ''מעולם לא התגלה בחפירות מדליון זהב כזה ומדהימה לא פחות הופעתו של ספר התורה כסמל לצד מנורת שבעת הקנים "בעשרות דוגמאות, ובכללן רצפות של בתי כנסת עתיקים מופיע דגם מנורת שבעת הקנים כשמשני צדדיו סמלי השופר, ארבעת המינים, מחתה או אמפורה (כלי חרס). במדליון הזהב מהעופל מופיע באופן נדיר סמל ספר התורה, שככל הנראה מבטא את השימוש שנעשה בו לקישוט ספר תורה בבית כנסת".
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק האוצר שנחשף מכיל גם 36 מטבעות זהב מתקופה המשתרעת על פני כ-250 שנה, מימי הקיסר קונסטנטיוס השני באמצע המאה הרביעית לספירה ועד ימי הקיסר מאוריציוס ששלט עד שנת 602 לספירה. לדעת החוקרים, נראה שהאוצר הובא לירושלים על ידי שליחי קהילה יהודית, ככל הנראה מחוץ לישראל, שהגיעו אל העיר לאחר שנכבשה בידי הפרסים בשנת 614 לספירה. הפרסים הבטיחו ליהודים שיוכלו לשוב ולבנות את ירושלים כעיר יהודית ובכך עוררו תקוות גדולות, במיוחד לאחר מאות השנים שבהן נאסר על היהודים להתיישב בעיר. לאחר זמן קצר נחלש כוחם של הפרסים שהפרו את הבטחתם ואיפשרו לנוצרים לרדוף ולגרש את היהודים מן העיר. סביר להניח שאוצר המנורה שהתגלה בחפירות ננטש על ידי אותם היהודים שהופתעו מבגידת הפרסים ונאלצו לברוח על נפשם מרדיפות הנוצרים.
לדברי ד"ר מזר, גילוי אוצר המנורה בחפירות העופל, במרחק של מטרים ספורים בלבד מדרום לשער המשולש שבכותל הדרומי של הר הבית, מבטא וממחיש את הכמיהה הבלתי פוסקת של העם היהודי לדורותיו לגאולה ולתחייה במולדתו. "כארכיאולוגית ישראלית וכיהודיה אני חשה את העוצמה ומודה על הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו לחשוף את האוצר הנדיר הזה."
ראש הממשלה נתניהו: מדובר בעדות היסטורית ראשונה במעלהראש הממשלה בנימין נתניהו התקשר הערב לד"ר אילת מזר מהאוניברסיטה העברית בעקבות מציאת אוצר הזהב. ''זה ממצא כביר. במישור הלאומי זו עדות כבירה על הנוכחות היהודית ארוכת השנים ועל הקדושה של המקום, זה ברור כשמש וזה דבר עצום. מעניין שגם אז, אנחנו מדברים כבר למעלה מ-500 שנה אחרי החורבן, רואים את המנורה באילוסטרציה המקורית שלה. מדובר בעדות היסטורית, ראשונה במעלה, לקשר של עם ישראל לירושלים, לארצו, למורשת שלו, זה מאוד מרגש". עוד הוסיף נתניהו: "הממצא הזה מתמצת את המורשת שלנו - מנורה, שופר, ספר תורה. זה לא יכול להיות יותר תמציתי ויותר בהיר מהמהות של עם ישראל. וזו גם מתנה נהדרת לעם ישראל. תודה לך".
החפירות בעופל שמדרום לכותל הדרומי של הר הבית החלו באפריל השנה ונמשכו עד סוף יולי, והן נערכות מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית. פרויקט החפירות מתקיים בשיתוף עם רשות העתיקות, המבצעת את עבודות השימור והכשרת השטח לביקורי קהל, עם רשות הטבע והגנים, ששטח החפירה נמצא בגן לאומי סובב חומות ירושלים שבאחריותה, ועם החברה לפיתוח מזרח ירושלים, המנהלת את הגן הלאומי בעופל.
מפעל חפירות העופל, פרסומם והכשרת האתר לקבלת קהל ממומן זו העונה השלישית בנדיבותם של דניאל מינץ ומרדית ברקמן מניו-יורק. כמו כן משתתפים בחפירה בקביעות סטודנטים מאמבסדור קולג' באוקלהומה המסייעים גם בפרסום שוטף של הממצאים באתר החפירות.
