הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


תושבי ערד סייעו בשיקום מאגר מים עתיק שהושחת על ידי אלמונים


מאגר המים התת קרקעי בן 1500 שנים שנמצא בנחל יעלים שבמדבר יהודה, הושחת על ידי אלמונים לפני מספר חודשים, כשעל קירותיו רוססו כתובות גרפיטי בעברית. תושב ערד ו'נאמן עתיקות' של רשות העתיקות רתם קבוצה של מתנדבים תושבי ערד שסייעו לשקם אותו לפני סוכות. המאגר החצוב בסלע נבנה ככל הנראה בתקופה הביזנטית כדי לקלוט ולאגור מים במדבר השחון למשך חודשים רבים

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  15-09-2013



מנקים את כתובות הקיר במאגורה בנחל יעלים. צילום: יוני גריצנר, באדיבות רשות העתיקות

קבוצה של שישה מתנדבים מהעיר ערד, סייעה לרשות העתיקות בסוף השבוע האחרון להסיר כתובות גרפיטי שרוססו על ידי אלמונים על קירות מאגר מים תת קרקעי עתיק (מאגורה) הנמצא בנחל יעלים שבמדבר יהודה.  לפני מספר חודשים קיבלה רשות העתיקות הודעה ממר דב פוניו, תושב ערד ו'נאמן עתיקות' של רשות העתיקות, כי על גבי קירות האבן החיצוניים והפנימיים של מאגר המים נצבעו בתרסיס צבע אדום, כתובות גדולות בעברית.

"הגעתי למקום בעקבות הדיווח, ונדהמתי לגלות את גודל ההשחתה שבוצעה באתר'' מספר אורן שמואלי, ארכיאולוג נפת נגב דרומי ברשות העתיקות. ''כ- 13 כתובות בשפה העברית נצבעו על חזית המאגורה, מעל פתח הכניסה, על גבי הקירות, ואפילו על התקרה. למעשה, כל האתר היה מכוסה בכתובות. בדיקה נוספת העלתה כי גם על גבי דרך העפר שהוליכה אל המאגורה רוססו באדום חיצים וכתובות שכיוונו את המשחיתים אל האתר. נוכח הנזק שנגרם לאתר, פניתי למשטרת ערד והגשתי תלונה, במטרה להתחקות אחר העבריינים".

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

לאחרונה פנה דב פוניו לרשות העתיקות והציע את עזרתו בהסרת הצבע שבמאגורה בסיוע מספר מתנדבים. רשות העתיקות נענתה להצעתו, והוחלט במשותף כי הפעילות תבוצע לפני חג הסוכות בו אמורים לפקוד את המקום מבקרים רבים. בשבוע שעבר בוצעה העבודה, בעיקר על ידי גירוד עדין של קירותיה הפריכים של המערה באמצעות מברשות, במקומות שנצבעו באדום.   "בזכות פעילותם הנמרצת של המתנדבים מערד, אשר הקדישו מזמנם למען שיקום אתר העתיקות ופינת החמד שבנחל, הוסרה החרפה שהותירו אחריהם האלמונים במקום. אנו מקווים כי המשטרה תתפוס את האשמים ותמצה עמם את הדין" אומר שמואלי.


קבוצת המתנדבים מערד. צילום: יוני גריצנר, באדיבות רשות העתיקות

המאגורה היא מתקן חצוב בסלע שנבנה ככל הנראה בתקופה הביזנטית (מאות חמישית – שביעית לספה"נ) כדי לקלוט ולאגור מים במדבר השחון למשך חודשים רבים. המאגורה חצובה באפיק נחל יעלים, בחזיתה בנוי מגלש צר שאפשר כניסה של מים אל פתח המערה ומשם אל חלל תת קרקעי רבוע החצוב בסלע, ששימש מאגר מים. חלל המאגורה טויח בטיח שמנע את חלחול המים לקרקע. ככל הנראה, בעבר, היה קיים סכר שנבנה לרוחב נחל יעלים, שהיטה את המים בנחל בשעת שיטפון אל המאגורה. סמוך לערד מוכרות מספר מאגורות, רובן בנויות מעל פני השטח. ייחודה של מאגורה זו הוא בכך שהיא חצובה בסלע, וכי היא השתמרה כמעט בשלמותה.

נראה שהמאגורה הייתה קשורה למצודה עתיקה הנמצאת באתר "רגם זהר" הסמוך, אשר שלטה על הדרך שהוליכה מבקעת ערד לים המלח. נוכחות של חיילים במצודה במשך כל ימות השנה, חייבה אספקה סדירה של מים ואת קיומם של מאגרי המים התת-קרקעיים.  לדברי שמואלי, מעבר לנזק שנגרם לאתר העתיקות, הפגיעה במאגורה נותרה כפצע פתוח בנוף ובסביבה. היא נמצאת לצד שביל מטיילים מסומן, שלט הכוונה מוליך אליה, ומטיילים רבים נוהגים לפקוד את המקום.