צילום: דורון לב, הפורטל לחקלאות טבע וסביבההכתבות שהתפרסמו בעיתונות הכלכלית (22.9.13), הקושרות את מחירי תוצרת המזון בישראל להגנה על החקלאים, במקרה הטוב מעוררות גיחוך, אבל זה דו"ח של ה-OECD, אי אפשר להקל ראש, אז אפשר פשוט לרתוח ולכעוס.
כולם מכירים את הסיפור על האיש שהאכיל פחות ופחות את החמור שלו, עד שלהפתעתו הוא... מת.
מי שמצוי בחקלאות ובחקלאים יודע כי התמיכות בחקלאים שואפות לאפס וההגנות גם הן לא מחזיקות מים. גם מחבריו הנכבדים של הדו"ח ציינו כי "התמיכה הישראלית נמצאת במגמת ירידה בשני העשורים האחרונים", הם בעיקר עוסקים במכסי המגן, שלדבריהם "מי שמשלם את החשבון הוא הצרכן הישראלי, שצריך לשלם מכיסו את מחירי התמיכה בחקלאים בכל פעם שהוא קונה בסופרמרקט". כאן כבר בא ממש לבכות, הרי אם יבדקו את התמורה שמקבל החקלאי מול המחיר ברשתות, יצטרכו לחפש בזכוכית מגדלת את טביעת האצבע של מכסי המגן במחירי התוצרת ברשתות, וגם אז לא ימצאו.
הדו"ח גם ממליץ להמשיך לייקר את מחירי המים ולייעל את השימוש, טוב, נשארו כמה חמורים שמסוגלים להתמודד עם מחירי המים, אבל חלק מהחמורים כבר סגרו את המשקים. למישהו זה אכפת?
עובדה מעניינת היא שהיה זה ארגון ה-OECD שהמליץ להסיר את מס האקסטרה המוטל על החקלאים מעסיקי עובדים זרים, מס מעסיקים בשיעור 10%, שאין לו אח ורע בעולם. החקלאים נענשים כפליים על כך שישראלים אינם מוכנים לעבוד בחקלאות, פעם בתלות בהגעת עובדים מחו"ל ופעם בחור שבכיס.
מה שבאמת הכי מקומם זה ההתלהמות של התקשורת. "מחירי המזון בישראל עולים בגלל ההגנה על החקלאים" או "דו'ח שפרסם הארגון מגלה כי ההגנה של ממשלות ישראל על החקלאים בעזרת מכסי מגן הובילה לעלייה במחירי המזון". איזה יופי, יש משהו שהחקלאים אינם אחראים לו? זו ממש הסתה נגד מגזר עמל וחרוץ ישראלי, מגזר בלתי מוערך לחלוטין למרות כל המאמצים וההסברה, והגיע הזמן לשים לכך קץ, כי החקלאים החמורים לא ישרדו.
מאיר יפרח
מזכיר ארגון מגדלי הירקות
