צילום: שלומית קידר, הפורטל לחקלאות טבע וסביבההשבוע הציג את המלצותיו צוות 90 הימים שמינה שר האוצר יאיר לפיד, למציאת פתרון למצוקת הדיור. ההמלצות כוללות צעדים יוצאי דופן לאישורו של קבינט הדיור בישיבתו הקרובה, בין היתר, הפקעה מיידית של קרקעות חקלאיות מקיבוצים ומושבים במטרה לבנות עליהן דירות להשכרה. המלצות הצוות עוררו זעם רב בתנועה הקיבוצית. ראש המטה לביצוע הסדר הקיבוצים ישראל עוז, שלח אתמול (ד') מכתב לשר האוצר יאיר לפיד ולשר השיכון אורי אריאל, שמצביע על העובדה כי הקרקעות שהחזירו הקיבוצים למנהל מקרקעי ישראל לפני יותר מ-15 שנים, לא נוצלו עד היום.
מהנתונים שהועברו לשרים עולה, כי במסגרת "הסדר הקיבוצים" המשלים השיבו עשרות קיבוצים מאזור נהריה בצפון ועד קריית גת בדרום 20,000 דונם למינהל מקרקעי ישראל, שהיו מיועדים לבניה למגורים, מסחר, תעשייה ותיירות. מאז השבת האדמה למדינה בסוף שנות ה-90' במאה שעברה וראשית שנות האלפיים , לא שווקה אף לא יחידה אחת, למעט דונמים בודדים בשוליים.
"בהסדר הקיבוצים המשלים שנחתם בשנות ה-90' במאה שעברה (בין משרד האוצר הבנקים והקיבוצים) נקבע כי קיבוצים בעלי חוב, באזורי ביקוש מובהקים, ישיבו חלק מאדמתם למינהל וזה יתכנן וישווק את שטחי ההשבה כראות עיניו'' נכתב בפניה. ''המינהל, בסיוע טובי המתכננים בארץ, סימן שטחים בעלי פוטנציאל שיווקי, בעיקר לבנייה למגורים (על רקע העלייה הגדולה מחבר העמים באותה תקופה). בעת חתימה על הסדר חוב לקיבוץ, השיב הקיבוץ את השטח שנקבע על ידי הסוקרים למינהל וזה היה רשאי ואמור לתכנן ולשווק את השטח שהושב- כרצונו".
על פי מתווה ההסדר, 27% מהתמורות משיווק המגרשים אמורים לעבור לבנקים ולחשב הכללי באוצר. הבנקים אמורים לקבל 65% והחשב הכללי 35%. יתרת התמורות מהשיווק עוברת לקופת המדינה. בהסדר נקבע גם שעל הקיבוצים למכור את חלקם בתנובה, ו-25% מהתמורות מועברות למדינה- וכך היה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוקעוד עולה מהמסמך שנשלח למשרדי האוצר והשיכון, כי ''במסגרת ההסדר השיבו עשרות קיבוצים למדינה כ-20,000 דונם באזורי ביקוש, החל מנהריה בצפון, עבור לאזור הקריות- אתא, טבעון, חיפה, טירת כרמל, חריש, חדרה, בקעה אל-גרבייה, כפר סבא, בת חפר, צור-יגאל, רמלה, עתלית, בנימינה, ראש העין, ועוד. השטחים הללו עומדים שנים רבות כאבן שאין לה הופכין. רק שני שטחים שווקו: האחד באזור משמרות (כמה עשרות יחידות צמודות קרקע) ובצומת קסם סמוך לראש העין. התכנון שם נעשה על ידי עיריית ראש העין, הקיבוצים חורשים וגבעת השלושה, ומטה הסדר הקיבוצים. המינהל, בלחץ פרקליטות המדינה, ובניגוד לעמדת המינהל ומטה הסדר הקיבוצים שיווק את מתחם קסם בנזיד עדשים. הרוכש מכר מיידית חלק מהמתחם לגורם אחר, ועד היום לא נבנתה אף לא דירה אחת במתחם שהיה מיועד ל-1100 יחידות דיור, ואלפי מטרים מרובעים של שטחי תעסוקה ומסחר''.
''בשטחי השבה מעטים בלבד קידמה רמ"י תכנון, אך עד היום לא שיווקה אף לא יחידת דיור אחת! קיימים שטחים בעלי פוטנציאל לעשרות אלפי יחידות דיור. בעיקר באזור הקריות, כפר סבא, וגם באזורים אחרים, ועל כך מעידים סקרים שבוצעו על ידי רשות מקרקעי ישראל. מטה הסדר הקיבוצים הציע בעבר לגורמים שלטוניים שונים, מודלים אפשריים לקידום תכנון מחוץ למסגרות המקובלות, אך כל ההצעות נענו בשלילה.''
המסמך מסתיים בהמלצה הבאה: ''הקרקעות שהחזירו הקיבוצים לידי המדינה מהווים עתודה מיידית לתכנון ושיווק של בניה למגורים באזורי ביקוש מועדפים. יש צורך לקיים דיון דחוף בהשתתפות גורמים בעלי יכולת ולקבל החלטות מחייבות, לקבוע גורם מוביל, לוחות זמנים ומנגנון בקרה שיבטיח שהנכס הקרקעי הזמין הנמצא ברשות המדינה ינוצל כראוי''.
איתן ברושי מזכ"ל התנועה הקיבוצית התייחס לדברים ואמר: היישובים והחקלאים- מרביתם בנגב ובגליל- עמדו בהסכם עם המדינה והחזירו אלפי דונמים שלתדהמתי לא נוצלו לבנייה עבור הציבור הרחב. זו אזלת יד. החקלאות היא גם פרנסה וגם מקור תעסוקה עבורנו. עתודות השטח לבנייה נמצאות בחלק מהערים, ובפריפריה, שם צריכה להשקיע המדינה, אך קודם כל צריכה המדינה להשתמש בקרקעות שהחזרנו למדינה לפני כריתת מטה לחמם של החקלאים. אני קורא לשר האוצר להידבר אתנו ולא להציב לנו תנאים אולטימאטום ואיומים, משל אנחנו עבריינים".
