צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה בית המשפט העליון, בשבתו כערכאת ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מנהליים, קיבל לפני ימים אחדים את עמדת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שאין לחייב רועה עדר פרות בתשלום ארנונה בגין שטחי המרעה.
להחלטה משמעות גדולה, זאת בשל היקפם של שטחי המרעה בארץ המהווים כחמישית משטחי המדינה - כ-5 מיליון דונם. על פי הנתונים, ברשות למרעה במשרד החקלאות רשומים כ-500 רועים, ועוד כ-500 רועים במרעה עונתי. העדרים כוללים 60 אלף פרות ו-80 אלף ראשי צאן ברעייה שנתית מוסדרת.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק בין הצדדים להליך, חברת ע.נ.ב בשר לבקר בע"מ ומנהל הארנונה במועצה האזורית לכיש, נחתם הסכם פשרה, בו נקבע ביטול חיוב הארנונה שהושת על חברת ע.נ.ב בשר לבקר, והתקבלה
עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שאין לחייב שטחי מרעה בתשלום ארנונה. הסדר הפשרה קיבל תוקף של פסק דין אשר למעשה מבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי באותו תיק, אשר קבע חיוב של 25% מגובה הארנונה בגין שטחי המרעה.
עמדת משרד החקלאות הינה כי בעל הרשאת רעייה בשטחי מרעה אינו חב בתשלום ארנונה על שטחי המרעה. זאת כיוון שהארנונה משולמת על ידי המחזיק בנכס, ובהתייחס לשטחי מרעה, לא ניתן לראות בבעל הרשאה לרעות כ"מחזיק" בשטחי הרעייה לצורך החיוב בארנונה. עם זאת, לדעת משרד החקלאות, יש לחייב את בעל הרשאת הרעייה בארנונה בגין המתקנים המשמשים את העדר אשר נמצא בשטח המרעה, ביניהם: מכלאת טיפולים, מחסן, מקום אחסון המזון וכו'.
