הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


ביקורת קשה בועדת הכספים על התנהלות הממשלה בסופה


חברי ועדת הכספים מתחו הבוקר (ד') ביקורת קשה על התנהלות הממשלה בסופה. הדיון נועד להמריץ את משרדי הממשלה הרלוונטיים להחיש את הטיפול בנזקים ובהשלכות הסופה, כולל מימון מהיר של הפיצויים. העלות הראשונית של נזקי הסופה נאמדת בכ-445.5 מיליוני ₪, מתוכם כ-155 מליון שקלים בחקלאות. יו''ר הועדה: ''לא נרפה עד שכל הפיצויים ישולמו וכל הגופים יחזרו לשגרה מלאה. נהיה כמו בולדוג בעניין הזה''

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  01-01-2014



צילום ארכיון: יעקב ביאליק, חברת קנט - הקרן לנזקי טבע בחקלאות

משרדי הממשלה גוררים רגליים: הסופה שפקדה אותנו בחודש שעבר אמנם חלפה אך לא הסערה הפוליטית בגינה. ביקורת קשה מתחו הבוקר (ד') חברי ועדת הכספים על התנהלות הממשלה בסופה. הדיון נועד להמריץ את המשרדים הרלוונטיים להחיש את הטיפול בנזקים ובהשלכות הסופה, כולל מימון מהיר של הפיצויים בגין הנזקים. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הודיע: "לא נרפה עד שכל הפיצויים ישולמו וכל הגופים יחזרו לשגרה מלאה. נהיה כמו בולדוג בעניין הזה". סלומינסקי דרש, ש"לדיון הבא יבואו גורמים בכירים ממשרדי הממשלה ולא רפרנטים".

ממסמך אודות נזקי הסופה שהוכן ע''י מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה, כי  עלות הנזקים נאמדת בכ-445.5 מיליוני ש"ח, מתוכם כ-155 מליון ₪ בענפי החקלאות. יחד עם זאת, חלק מהאומדנים עדיין לא סוכמו ויש להניח שהעלות בפועל תהיה גבוהה יותר.

הח"כים הביעו תסכול על-כך שלא הוכרז מצב חירום ועל היעדר גורם אחד שתופס פיקוד בחירום. המדינה לא ערוכה למצבים כאלו. סלומינסקי, ציין שהוועדה דורשת להאיץ את פיצוי הרשויות, מוסדות החינוך, עסקים, חקלאים ואזרחים שנפגעו. עוד קרא לראשי רשויות לסייע בעניין וציין, כי כראש רשות לשעבר, הוא יודע ש"קיימת תופעה שבמצבים כאלו מנסים להעמיס עוד דברים על דרישת הפיציים. יש להימנע מכך, על-מנת שלא לעכב העברת הכספים". בדיון הבא אני דורש שיהיו תשובות, אחרת נאלץ להפעיל סנקציות כנגד הממשלה".

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

יו''ר הלובי החקלאי בכנסת, חה"כ זבולון כלפה (הבית היהודי): "מישהו כאן לא התעורר. הסופה חלפה לפני שבועיים ועדיין לא טיפלו כראוי בנזקים. מנסים להרדים את העניין על-מנת לתת לזמן לעבור מבלי לתקצב פיצויים. מכיוון שיש הקפאה ושלג על משרד האוצר שיהיה גם שלג והקפאה על ועדת הכספים, שלא תאשר בקשות של האוצר. זה יאלץ אותם לזוז. לא תופסים את האירוע בממדים האמיתיים שלו''. חה''כ כלפה הציע שוועדת הכספים תפרוש את חסותה על האירוע הזה על-מנת שההשלכות שלו יבואו לידי סיום בזמן קצר.

 סמנכ"ל השקעות ואחראי על הביטוח במשרד החקלאות, צביקה כהן: "היבול מבוטח. הבעיה במבנים כגון חממות וכד', שמבוטחים וולנטרית ע"י החקלאים ומה שלא מבוטח יש בעיה. מה שמבוטח לגביו הכסף כבר בדרך, אך מה שלא, אנחנו לא יודעים כיצד לפעול".

ח"כ ניסן סלומינסקי יו"ר וועדת הכספים שאל את נציג האוצר האם המדינה תפצה החקלאים הלא מבוטחים. על כך ענה נציג האוצר: "אנו עוד לא יודעים להשיב לסוגיה זו. אנחנו לא רוצים לפגוע בתמריצים לעשיית ביטוח. בשלב הראשון אנחנו מנסים לסייע לשלטון המקומי"

ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת: "הסופה תפסה את ירושלים בזמן שטרם אושר תקציב וכשאנו ניצבים בפני אתגר כלכלי משמעותי להגדיל את הצמיחה בעיר ולמשוך אליה צעירים. קיים פער גדול בתקציב בין ירושלים לערי פורום ה- 15, למרות מקומה החשוב כעיר בירה. היקף הנזקים שנאמד עד כה; 290 מיליון ₪ וזה לא הסוף. סכומים שאנחנו לא מכירים במקרי חירום. הסופה הסיגה אותנו לאחור בכמה שנים מבחינת התשתיות".


מבשרת ירושלים בסופה, צילום: מאיה בר-יעקב

ראש מועצת מבשרת ציון, יורם שמעון: "עדיין לא קיבלנו אפילו את המנה הראשונה של הפיצויים, למרות שהתמודדנו עם נזקים עצומים. אין לנו את היכולת, באמצעים הדלים שעומדים לרשותנו, לתקן לבדנו את כל הנזקים; נאמדים ב- 15 מיליון ₪".

ראש עיריית צפת, אילן שוחט: "הפיצוי דרוש בבגין הפעולות בשלושת הימים הראשונים, בעיקר להצלת חיי אדם, ובגין הפעולות מהשבועיים האחרונים בהם פינינו 470 טון גזם מהעיר, כעת העיר נמצאת ב- 90% פעילות. לדברי שוחט נדרש גם פיצוי בגין נזקים שאינם מכוסים בביטוח כמו מוצרי חשמל שנהרסו בגלל הפסקות חשמל חוזרות. ''יש לקדם תרבות של מוכנות לאסונות טבע ואחרים. היו צריכים להכריז על מצב חירום בעורף, אך לא הכריזו כי לא רוצים שאח"כ ייאלצו לתקצב פיצויים".

ראש מועצה אזורית בנימין, אבי רואה: "הנזקים בתשתיות, במוסדות חינוך ובחקלאות. ביהודה ושומרון בלבד, הנזקים כ- 60 מיליון ₪. הבעיה; הפיזור של היישובים והמרחק הרב ביניהם. הרבה יישובים היו במשך 4 ימים, בלי חשמל ובלי מים".

ראש מועצת הר אדר, חן פיליפוביץ': "אנחנו מועצה קטנה ואם לא נקבל סיוע לא נוכל לעזור לתושבים. הנזק שלנו הוא מיליונים בודדים אך זו רשות קטנה ולא נוכל לשקם תשתיות רבות שנפגעו. אנחנו חייבים סיוע מלא".

ראש מועצת מרום הגליל, עמית סופר: "רוב האוכלוסייה עוסקת בחקלאות ולא יכולה לחזור לשגרת עבודה. האוצר דורש ששמאי ממשלתי יעריך את הנזקים ובינתיים ממתינים והתושבים לא יודעים אם לשלוח שמאים מטעמם או לא וכרגע בהמתנה בעייתית. עדיין לא חזרנו לשגרה".

ראש עיריית קריית ארבע, מלאכי לוינגר: בתקן של בניית מבנים אין היערכות לכמות כל-כך גדולה של שלג וגגות במבני תעשיה קרסו.

נציג לשכת ארגוני העצמאים בישראל, צחי אבוהב: "כ- 50 אלף עוסקים נפגעו פגיעה קשה. ניתן לאמוד את הנזקים בקלות יחסית: פגיעות ישירות ואובדן סחורה". הבעלים של מאפיית ברמן בירושלים, יצחק ברמן: "ספגנו נזקים בהיקף גדול. המשכנו לייצר סחורה ולא יכולנו לעשות בה שימוש. הנזק בהיקף 1 מיליון ₪. נציגי הציבור צריכים לקחת את זה בחשבון צי של 70 רכבים היה תקוע. מ- 1875 אנחנו פועלים ומעולם לא היה דבר כזה שבגלל שלג לא יכולנו להוציא משלוחים. אפיו פגישה עם שר הכלכלה לא קיבלנו למרות פניות מטעמנו".

נציג משרד הפנים האחראי על השלטון המקומי, רועי דהן: "מייד בתום הסופה מיפינו את הנזקים ב- 45 רשויות שנפגעו. מיפינו בינתיים רק את 4 הימים הראשונים של הסופה; הפעלת כלים מיוחדים, פינוי תושבים. תמונת הנזקים; 73 מיליון ₪. העברנו כבר כספים ואנחנו ממשיכים באומדן הנזקים.

רפרנט דירות ורכב, באגף הפיקוח על הביטוח באוצר, אוהד מעודי: "אם המדינה תשלם פיצויים בהיעדר ביטוח, זה יהווה תמריץ שלילי לעשיית ביטוח. הנזקים המבוטחים בערך בסיבות 150 מיליון ₪".


ועדת הכספים היום, צילום: דוברות

ח"כ מיכל בירן (העבודה): "על המדינה לקחת אחריות ולסייע לרשויות המקומיות, למוסדות החינוך ולעסקים שנפגעו. במקום זאת, המדינה מקטינה את עצמה ועוד תבוא ותאמר שאין כסף. האחריות של וועדת הכספים לוודא שהמדינה תעמוד במחויבותה".

ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה): "לא לחכות לשמאים ממשלתיים. יש לתת מקדמות ואח"כ שיתחשבנו. לשמאי יש זמן ובינתיים יהיה עוד שלג. מה שהכי מטריד, אפילו יותר מכסף, זה חוסר הסדר. אנחנו בשיא החורף ובתי ספר, חלקם התמוטטו, יש נזילות ואני לא רואה שהממשלה לא מביאה כסף חירום. כשיש פיגוע, למחרת בבוקר, מס רכוש כבר יוצאים לשטח ואומדים נזקים ופיצויים ומעבירים כסף".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "נפגעו גם אנשים פרטיים. חלקם ללא ביטוח מקיף ורכביהם ניזוקו. יש מאות פיצויים. השלג הזה לא הגיע בהפתעה וכבר היו שלגים ואפילו בהיקף הזה. לא הגיעה אספקה וגם שבועיים אחרי עדיין לא הגיעה אספקה מלאה. עדיין במשך חמישה ימים אחרי הסופה ערים לא תפקדו. יכלו למנוע הרבה דברים, למשל אם היו מפזרים מלח".

ח"כ אראל מרגלית (העבודה): "צריך לפתור את הבעיות של העסקים הקטנים והתעשייה. צריך להחליט במהירות מהו פיצוי סביר ולהעמיד מימון לרשותם. צריך לקחת בחשבון עובדי קבלן ובכלל עובדים במשמרות שהפסידו בפרנסה שלהם. גם עיריית ירושלים צריכה לקחת אחריות על אותם עובדים קשי יום שעובדים לפי שעות ונפגעו באופן חמור".

ח"כ רובי ריבלין (הליכוד-ביתנו): "יש לנו הרגל במדינה לייצר קטסטרופות ואח"כ לתת צל"שים למי שמוציא אותנו מהן. למה לא חסמו מיד את הכבישים 1 ו- 443 ואח"כ לחלץ נשים בהריון, נהגים ונוסעים? לא יתכן שהעירייה לא סיפקה לתושבים את הדברים האלמנטריים בעודם כלואים בבתיהם".

ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) בהתרסה: "ועדת הכספים אישרה תקציבים למטרות רבות, כולל לחירום, אז היה צריך גם לתקצב את הסדרת כל הנזקים של השלג".

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "היתה החלטה של נציבות שירות המדינה, שהמדינה מתחלקת ב- 50% עם העובדים על אובדן ימי עבודה. ואם עושים לפנים משורת הדין כלפי אחד, יש לפעול כך גם לגבי גורם שני".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "זה היה מבחן האם המדינה יכולה לעמוד בדברים יותר קשים ונראה שהמדינה לא ערוכה להתמודדות עם מצבי חירום. אין גוף אחד שלוקח פיקוד. לא ברור מי מונע את התנועה בכביש 1. צריך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא. לא הוכרזה שעת חירום. ועדת הכספים עברה אירועים כאלה במבצע עמוד ענן, בשרפה בכרמל והגורמים השונים נקראו לכאן יומיים אחרי שזה קרה ודרשנו לפתור בעיות באופן מיידי. הממשלה כשלה לחלוטין. מציע לקיים דיונים אינטנסיביים עד שיינתנו תשובות".

ח"כ יצחק כהן (ש"ס): "לא צריך ועדת חקירה. המערכות חולות ומאז מלחמת יום כיפור, ועדות חקירה כל הזמן. מה שקרה שכל בעלי הסמכויות התגדרו בתוך עצמם בגלל הידיעה שתהיינה ועדות חקירה. כולם מקטינים ראש. נגד ועדת חקירה אלא תהליך חשיבה והפקת לקחים. המערכת חולה, ועדות החקירה לא השיגו דבר מלבד הקטנת ראש. צריך לקיים דיון איך חוזרים לתפקוד ראוי".

סגנית הממונה הראשי על יחסי עבודה, רבקה ורבנר, ניסתה להשיב ורק עוררה עוד יותר את התרעומת מצד הח"כים: "המצב החוקי הקיים, אנשים שעובדים, החוק קבע שאנשים מקבלים כסף עפ"י עבודה, אם רוצים לשנות את זה שישנו את החקיקה. אנחנו דנים בעניין ורוצים לפעול לפנים משורת הדין אבל זה לא פשוט. יש אנשים שאכן לא יכלו להגיע לעבודה ואחרים שסתם כי היה להם קר וכו'. חוקית יש בעיה אבל אנחנו מנסים למצוא דרכים לשלם".