צילום: דורון לב, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה בשנת השמיטה הקודמת היו פערי המחירים בחלק מהפירות והירקות למהדרין - לבין תוצרת היתר-מכירה, קרובים ל-200%, כך נחשף היום (שני) בישיבת הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, שדנה בהיערכות לשנת השמיטה הקרובה שתחל בעוד 9 חודשים. ממוצע הפער עמד על 66%. יו"ר הועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) אמר כי המדינה נכשלה בפיקוח המחירים, ויש להיערך לצמצם ככל האפשר את פערי התיווך. ''משפחות חרדיות ברוכות-ילדים סובלות ממחירים מטורפים של פירות וירקות, כשיבואנים רואים בהם לקוחות-שבויים". כהן קבל על כך, שאין די בהירות שמשרד החקלאות הוא שיפקח על המחירים.
סגן שר הדתות, הרב אלי בן דהן, סיפר כי הרבנים הראשיים לישראל מינו את הרבנים יעקב אריאל ואברהם יוסף כאחראים על שנת השמיטה, וכי הרבנות נערכת בעבודה רבה. הוא הדגיש כי משרד הדתות יהיה אחראי מנהלי על ההכנות תוך תיאום מלא עם הרבנות הראשית ופגישות שבועיות. "אסור להסכים לפער מחירים כזה, ואני מבטיח להיכנס לעומק הבעיה ולטפל בכך, למרות שאין הדבר באחריותי הישירה. אני מחויב לדאוג למחירים זולים גם למי שאינו מסתמך על היתר המכירה, אך היבואנים היו אנשים חרדים, ועל הציבור החרדי להוקיע מתוכו מי שמנסה להרוויח על חשבון המשפחות הגדולות", אמר סגן שר הדתות.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק צביקה כהן, סמנכ"ל משרד החקלאות הוסיף כי התקציב לשמיטה טרם אושר, ולמרות שהוכן כבר בשנת 2011 רק בימים האחרונים הושג סיכום עקרוני על תקציב. הוא הבטיח, כי עד סוף חודש ינואר יפורסמו להערות הציבור הנהלים לבקשת תמיכות ע"י חקלאים שומרי-שמיטה, וציין כי הוחלט שלא להקים אוצר בית דין ממלכתי כבעבר, אלא היתר מכירה ממלכתי ואוצרות בתי-דין פרטיים. כהן הדגיש כי יתאפשר יבוא ללא-מכס, למי שאינם סומכים על היתר המכירה.
ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) אמר כי "זכויות האזרח אמנם נפגעים ע"י מפקיעי-מחירים, אך יש כאן גם ויכוח בין מי שאינם מאמינים במצוות השמיטה ומחפשים כל דרך לעקוף אותה – לבין אלו המבקשים לשמור שמיטה כהלכתה. גם התומכים בהיתר ראו בכך צעד זמני, אך כיום יש המנסים להרכיב אידאולוגיה מההיתר. למי שרוצה לשמור שמיטה כהלכתה יש זכות לשוק זול ומחירים הגיוניים".
מנכ"ל הרבנות הראשית עודד וינר ציין כי אוצר בית הדין של הרבנות בשנת השמיטה הקודמת לא היה יעיל, כיון שהציבור לא קנה דרכו. "פער המחירים אכן זועק לשמים, אך לאוצרות בתי-דין הפרטיים יש קהל מוגדר ויש לו כוח שוק לקבוע ליבואן ולמשווק את המחירים. מגמת הרבנות הראשית היא לצמצם את היתר המכירה היכן שהדבר אפשרי".
מעין נשר, אחראית חקלאות באוצר, הוסיפה כי אמנם נערכו ישיבות עם נציגי משרדי הדתות והחקלאות אך התכנית שהוצעה מטעמם לא היו די מפורטת לדעת האוצר, והדגישה כי התקציב לנושא צריך להתחלק בין משרדי האוצר והדתות. היא הדגישה כי "אין פיקוח-מחירים אלא על מוצרים מסוימים, והציבור מספיק חזק להילחם על זכותו למחיר נמוך - בגלל שהמוצר יובא ללא מכס. אפשר להתנות שהיבואן שיזכה במכרז - יתחייב שהמחיר לצרכן יהיה הנמוך ביותר". הרב אוריאל גנזל, מרבני "צהר" טען, כי "מדינת ישראל כמדינה צריכה לדאוג לכולם, גם למי שאינו שומר שמיטה כהלכתה. יש לתת לכל אזרח לבחור את הדרך בה הוא צורך בשנת שמיטה".
דוח מבקר המדינה: משרדי החקלאות והדתות לא נערכו מבעוד מועד בדו''ח מבקר המדינה על שנת השמיטה הקודמת, מצא המבקר כי אף שהסכום שהוקצב לשנת השמיטה תשס"ח היה גדול פי ארבעה מהסכום שהוקצב לשנת השמיטה שקדמה לה, להצעת ההחלטה על סכום התקציב לא צורפו מסמכי רקע הכוללים תחשיבים כלכליים שיש להביא בחשבון במסגרת קביעת הסכומים שהוקצו לכל נושא במסגרת התקנות הייעודיות.
המבקר הוסיף כי בשנת השמיטה הקודמת החליטה מועצת הרבנות הראשית, שלא לפי מדיניותה לדורותיה, לצמצם את הטיפול בהיתר המכירה, וכחלופה הקימה, לראשונה מטעמה, מערך של אוצר בית דין. "הקמתו של אוצר בית הדין לא אושרה בממשלה או במסגרת רשמית אחרת ולא תוקצבה, ופעילותו מומנה מהתקציב שיועד לטיפול בהיתר מכירה; הרבנות הראשית אישרה התקשרות עם חברה פרטית בתור ספק יחיד לביצוע פרויקט השמיטה בלא שנערכה מבעוד מועד לפרסום מכרז לבחירת החברה", מציין המבקר.
הוא מוסיף כי משרדי החקלאות והדתות לא נערכו מבעוד מועד לשנת השמיטה, ולכן הקריטריונים למתן התמיכות פורסמו במהלך שנת השמיטה ובסופה, והדבר גרם לעיכוב בהעברת התמיכות לזכאים ולפגיעה ביכולתם של משרדים אלה לבצע בקרה על העמידה בקריטריונים למתן התמיכות.
סקר מחירים שעשה משרד מבקר המדינה העלה כי מחירי התוצרת למהדרין, גבוהים בכ-66% בממוצע ממחירי אותה תוצרת שנמכרת לפי היתר מכירה, וכי אף שניתנו תמיכות לחקלאים המשווקים תוצרת למהדרין והטבות מס ליבואני תוצרת חקלאית, לא הובטח שמחירי התוצרת יהיו דומים למחירי השוק לצרכן.
המבקר מוסיף כי במרס 2008 חוקק חוק ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ח-2008 שאמורה לסייע למדינת ישראל בהיערכות לקראת שנת השמיטה הקרובה ובאלו שאחריה. המבקר מדגיש כי כדי למנוע בזבוז כספים או מחסור במשאבים כספיים, על הממשלה לקבל מידע מקיף על ההצעה המובאת לאישורה, ובכלל זה תחשיבים כלכליים וניתוח השפעות כלכליות ומשקיות. ראוי לבדוק את האפשרות להיערך מבעוד מועד ליצירת מקורות קיום בשנת השמיטה לחקלאים המעוניינים בכך והזכאים לתמיכות, כדי שיהיה אפשר לצמצם את התקציב המיועד לתמיכות.
על הרבנות הראשית קורא המבקר לפעול לתכנון ולתקצוב של ההיערכות הנדרשת לשנת שמיטה ולביצועה מבעוד מועד, שבמסגרתם ייקבעו הגוף המבצע, אופן הביצוע, לוחות זמנים ונהלים. כמו כן עליה לגבש פתרונות לסוגיות הלכתיות ומשפטיות בנושא, ולספק לחקלאים מידע כולל על האפשרויות העומדות בפניהם ועל ההסדרים הנהוגים בשנת השמיטה. כמו כן בהתחשב בכך שהרבנות הראשית שינתה את המדיניות שהייתה נהוגה ממועד הקמת המדינה ושעליה הסתמכו חקלאים וצרכנים והפעילה לראשונה אוצר בית דין מטעמה, ושאוצרות בית דין פרטיים כבר פועלים וממלאים לכאורה את צורכי האוכלוסייה שמקפידה לצרוך תוצרת למהדרין, היה עליה לבחון על פי כללי מינהל תקין אם מהיבטים מנהליים ועל פי שיקולים כלכליים נחוץ להקים אוצר בית דין שכזה.
על משרדי החקלאות והדתות מטיל המבקר לקבוע לקראת שנת השמיטה נהלים וקריטריונים למתן תמיכות, כדי לצמצם פגיעה אפשרית בחלוקת התמיכות, וכדי שיהיה אפשר לעשות בקרה בזמן אמת על הנתונים שצוינו בבקשות לתמיכה. על משרד החקלאות לדאוג לכך שהתמיכה תינתן רק לחקלאים שמשווקים את תוצרתם באמצעות מערך שיווק של אוצר בית דין, ושהכנסותיהם מהתוצרת לא כיסו את הוצאות הייצור. כמו כן, לדעת המבקר ראוי שוועדת השמיטה הממלכתית תיתן את דעתה על הפערים הגדולים בין מחירי התוצרת למהדרין ובין מחירי השוק, כדי שגם ציבור צרכני המהדרין יוכל לקנות תוצרת במחירים דומים למחירי השוק.
