הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


מחירי המזון בישראל גבוהים בכ-25% מהמחירים באיחוד האירופי


ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי הפערים במחירים בולטים בתתי-ענפים בהם קיימת ריכוזיות גבוהה, לרבות משקאות קלים, מוצרי חלב וגבינות. כמו כן, המחירים בישראל עלו בשיעור ריאלי של 16% בהשוואה לעלייה של 1.8% במדינות האיחוד האירופאי. מאז המחאה החברתית עלו מחירי המזון ב-2.7%

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  07-01-2014



פערים בולטים במוצרי חלב וגבינות, צילום: מתן קידר

מחירי המזון בישראל גבוהים בכ-25% מהמחירים במדינות האיחוד האירופי. כך עולה ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת המנתח את עליית מחירי המזון בישראל. המסמך הוגש היום (ג') לוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה וועדת הכספים, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, אשר ממשיכה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית לקידום התחרות בענף המזון.

הצעת החוק מיישמת חלק מהמלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה בראשות שרון קדמי (ועדת קדמי). בהצעת החוק שלושה כלים מרכזיים להגברת התחרות בשוק המזון: הסדרת הפעילות בין הקמעונאים לספקים; הגברת התחרות באזורים גיאוגרפים; והגברת שקיפות המחירים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

עוד עולה מהמסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כי הפערים במחירים בולטים בתתי-ענפים בהם קיימת ריכוזיות גבוהה, לרבות משקאות קלים, מוצרי חלב וגבינות. כמו כן, המחירים בישראל עלו בשיעור ריאלי של 16% בהשוואה לעלייה של 1.8% במדינות האיחוד האירופאי. יש לציין כי מחירי מוצרי המזון בישראל עלו ריאלית בתקופה זו בשיעור הגבוה ביותר מקרב המדינות המפותחות שנסקרו.

מניתוח הגורמים לעליית המחירים עולה, כי העלייה במחירי התשומות העיקריות (סחורות, חשמל, מים ועבודה) ושיעורי המס אינה יכולה להסביר את הפער בין ישראל למדינות אירופה, וההסבר העיקרי הוא המבנה הריכוזי במקטע הייצור ובמקטע הקמעונאי.  מאז המחאה החברתית עלו מחירי המזון בישראל ב-2.7%. הקטגוריה היחידה בה רמת המחירים בישראל נמוכה בהשוואה לרמה במדינות המפותחות היא ירקות ופירות. עם זאת, ההשוואה הזו אינה מלאה שכן ישנו קושי להשוות את סלי הצריכה השונים ואת איכותם של המוצרים.

בפתח הישיבה התייחס היו"ר ברוורמן למסמך שהוגש לוועדה והזכיר כי הביע כבר חשש בעבר שהחוק לא יוביל להוזלת המחירים המקווה, ואמר כי הוועדה תקבע מספר פרמטרים לפיהם ניתן יהיה למדוד את השינוי במחירים, ותדרוש מהממשלה לדווח לה אחת לשנה על השינוי בהם. "ככה נוכל לדעת מה עשינו ולאן אנחנו הולכים", אמר ח"כ ברוורמן. כמו כן הבהיר כי לאחר אישור ההצעה יוטלו על רשות ההגבלים משימות נוספות, לכן דרש לתגבר את כוח האדם ברשות על מנת שניתן יהיה לאכוף את החוק בצורה אפקטיבית. "ההצעה לא תאושר אם משרד האוצר לא יקצה תקציב לתקנים נוספים לטובת רשות ההגבלים", אמר.

בישיבה היום החלה הוועדה לדון בפרק המסדיר את פעילות הספקים והקמעונאים בשוק המזון, ואישרה מספר סעיפים שנועדו להגדיר מהן הפעולות האסורות על השחקנים בשוק. אחד הסעיפים שאושרו נועד לקבוע כי קמעונאי לא יתערב ויקבע לספקים תנאים באשר להתנהלותם עם קמעונאים אחרים. למשל, רשת שיווק אחת לא תוכל להורות לספקי מוצרים שלא לתת הנחות לרשת שיווק אחרת. עוד אישרה הוועדה סעיף המגביל את הספקים ואוסר עליהם להתערב במחיר שגובות רשתות השיווק מהצרכים עבור מוצרים של ספקים אחרים. המשמעות היא כי ספק מוצר מסוים לא יכול להפעיל לחץ על רשת שיווק, על מנת שזו תמכור את המוצר של הספק המתחרה במחיר גבוה יותר מהמוצר שלו.