צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, החלה השבוע להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתקן את חוק ההגבלים העסקיים ולבטל את הפטור מהסדרים כובלים לסיטונאים המשווקים תוצרת חקלאית. לפי ההצעה שפוצלה מחוק ההסדרים, ביטול הפטור נועד למנוע מסיטונאים לעשות הסכמים שעלולים לפגוע בתחרות ולהעלות את מחירי התוצרת החקלאית, ולא יחול על החקלאים שמוכרים את התוצרת שייצרו בעצמם. חוק ההגבלים העסקיים קובע איסור על הסדרים כובלים,העלולים לפגוע בתחרות, אלא אם כן ניתן להם אישור או פטור מרשות ההגבלים. החוק כולל שורה של פטורים, ביניהם הסדר שעוסק בגידול ושיווק של תוצרת חקלאית - שכל הצדדים לו הם מגדלים או משווקים בסיטונות - לא יחשב הסדר כובל.
עשו לנו לייק ותקבלו את הכתבות שלנו ישירות בפייסבוק על הצורך בצמצום הפטור האמור עמדה הועדה לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה ("ועדת קדמי"). הועדה בחנה את השווקים השונים בתחום המזון, ביניהם מקטע החקלאות על חלקיו השונים, ואיתרה כשלי שוק המונעים הגברת תחרות וירידת מחירים בשווקי המוצרים השונים. הועדה מצאה כי צמצום הפטור הקיים לענף החקלאות נחוץ ומתחייב לשם הגברת התחרות במגזר החקלאי ולהורדת מחירי המזון בישראל. בין השאר המליצה הועדה על צמצום הפטור הקבוע בסעיף 3(4) לחוק העיקרי בדרך של ייחודו למטרתו המקורית, הגנה על גידול תוצרת חקלאית, בד בבד עם הוצאתם מגדר הפטור של משווקים סיטונאיים של תוצרת חקלאית. המלצות ועדת קדמי אומצו על ידי ממשלת ישראל בהחלטתה מיום 21.10.2012.
בפתח הישיבה בועדת הכלכלה, התייחס היו"ר ברוורמן לפרסומים בתקשורת ואמר: "נראה שמישהו מתדרך עיתונאים ואומר להם שמופעל עלי לחץ, עלי ועל אחרים. מי שעושה זאת עושה שירות דוב הן לעצמו והן למשרד שהוא משרת. המטרה שלי ושל חברי הכנסת היא להוריד מחירים לצרכן, ולעשות זאת בצורה אחראית ביותר כדי לשמור על התארגנות החקלאים. מי שמתדרך אחרת רק גורם לנו לחייך". כמו כן, בפתח הדיון אישרה הוועדה לשלב בהצעת החוק גם את הצעת החוק הפרטית של ח"כ מיקי רוזנטל.
"הכשר מכוח החוק לגופים שאינם חקלאיים לעודד קרטלים" "הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לצרכן הוא קרטל, זו גם העבירה הכי חמורה על דיני ההגבלים העסקיים והצורה הכי בוטה ליצירת יוקר מחיה'' אמר בדיון הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיויד גילת, ''במיוחד כשמדובר במוצרי מזון טריים, הפגיעה הזו בצרכן היא החמורה ביותר, במיוחד במעוטי יכולת. מדובר במוצרים הכי בסיסיים וחיוניים שכל בית בישראל צריך לצורך הבטחון התזונתי שלו: פירות ירקות, עוף, בשר, ביצים, ודגים.
לדברי גילת, אמנם כמו בארצות הברית ובאירופה יש לחקלאים בישראל פטור שמאפשר להם לתאם את המחיר והכמות, למרות שזה מעלה את המחיר של התוצרת החקלאית. אבל שלא כמו במדינות אחרות בעולם, רק בישראל יש הכשר מכוח החוק לעוד שורה של גופים, שאינם חקלאים, לעשות קרטל נוסף על חשבון הצרכן: זהו ההכשר לסיטונאים שאינם חקלאים לעשות גם הם קרטל. ''בצורה הזו הצרכן בישראל יכול לסבול משני קרטלים בחסות החוק: האחד של החקלאים, והשני של הסיטונאים שאינם חקלאים. בעיה חמורה נוספת היא שניתן לטעון שבחסות החוק, מגה ושופרסל למשל, שהן גם סיטונאיות של תוצרת חקלאית, יכולות לתאם אחת עם השנייה את הרכישה של תוצרת חקלאית, והתיאום הזה יכול לפגוע גם בתחרות ביניהן לבין עצמן במכירה של תוצרת חקלאית לצרכנים'' אומר גילת.
פרופ' גילת הוסיף כי למעשה, ''הפטור הנוכחי נותן לטובת הצרכן משקל אפס: לא סופרים אותו – סופרים רק את החקלאים ואת המשווקים בסיטונות של תוצרת חקלאית ומפקירים את הצרכן לקרטל הכפול הזה. ההכשר לסיטונאים שאינם חקלאים לעשות קרטל על חשבון הצרכן הוא לא פחות מאשר להקריב את הצרכן בישראל, כולל מיעוטי יכולת, לקבוצה צרה ביותר של אינטרסנטים עם לובי חזק - סיטונאים שאינם חקלאים- שרוצים לגרוף רווחי קרטל על חשבון ציבור הצרכנים. את החקלאים יש סיבות טובות לקחת בחשבון עם פטור מיוחד. אבל אין לדעתנו סיבה לתת למשווקים בסיטונות שאינם חקלאים לגרוף את הרנטה הקרטליסטית''.
גם החקלאים וגם הצרכנים סובלים מהמצב הנוכחי כך, למשל, בדיוק לפני פסח או יום העצמאות, כשהביקוש לעופות הוא בשיאו, יש כיום היתר בחוק שכל המשחטות, כאיש אחד, לתאם ביניהן את מחיר העוף בצורה שמעלה משמעותית את מחיר העוף בסופרמרקט. בעקבות מהלך כזה רשתות השיווק משלמות יותר על העוף, וגם הצרכנים בישראל ישלמו יותר על העוף. ''גם החקלאים עצמם סובלים לדעתנו מהמצב הזה. הם סובלים פעמיים: ראשית, הסיטונאים לפי החוק יכולים לתאם אחד עם השני גם כדי לעשות יד אחת מול החקלאים ולהחליש אותם ברכישה של תוצרת חקלאית. שנית, גופים שאינם חקלאים תולשים קופון מהמכירה של תוצרת חקלאית, בלי שהחקלאים הטהורים רואים מזה אגורה, ובצורה שעלולה להקטין את הכמות הנמכרת עוד מתחת למה שהחקלאים היו באמת רוצים''.
''את המצב הזה אנחנו רוצים לתקן'' סיכם הממונה על הגבלים עסקיים. ''בראש ובראשונה למען הצרכן, אבל לדעתנו גם לטובתם של החקלאים, כך שרק חקלאים יוכלו לעשות קרטל, וגם סיטונאים שנמצאים בבעלות מלאה של חקלאים יוכלו לעשות קרטל על הגידולים שלהם. סיטונאים שלא נמצאים בבעלות מלאה של חקלאים לא יוכלו לעשות קרטל.
מדובר בנדבך מרכזי ומשמעותי במאבק של כולנו בבעיית יוקר המחיה ואני קורא לכל חברי הועדה לאמץ את התיקון".
מנכ"ל מועצת הצמחים, צבי אלון, הזהיר כי אם החקלאים יפגעו כתוצאה מהתיקון גם הצרכן ייפגע. לדבריו, בין החקלאים אין הסדר כולל ולכן קשה יהיה לדאוג להם. הוא הוסיף כי הצעת התיקון הוגשה ללא כל דיאלוג מקצועי עם החקלאים. מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, הוסיף כי הכוונה בהצעה היא ראויה, אך הביצוע לא מוצלח מאחר והניסוחים בהצעת החוק ארכאיים. לדבריו, אם הדברים לא יתוקנו אז ייווצר מצב שבו או שכל החקלאים יהיו עבריינים או שהתיקון לא ייאכף.
סמנכ"ל כלכלה ומחקר בתנועה לאיכות השלטון, עו"ד נילי אבן חן, הוסיפה כי "ההצעה היא בגדר כוונותיך רצויות ומעשיך אינם רצויים". היא הסבירה כי נוסח ההצעה כיום יוצר מסננת שהסיטונאים יוכלו להיכנס לתוכה, אם יספחו לתוכם מגדלים וידאגו ש-25% מהעסק יהיה גידול חקלאי. ח"כ יצחק וקנין הצטרף לדברים ואמר כי כבר כיום יש מציאות בשטח שמשווקים הפכו למגדלים. מזכיר איגוד משווקי הפירות והירקות, הרצל קרן, אמר כי המשווקים הסיטונאיים תומכים בהצעה ומעולם לא תיאמו מחירים. הוא הוסיף כי הבעיה היא עם רשתות השיווק, שפועלות גם כסיטונאים שקונים מהחקלאי וגם כקמעונאים שמוכרים את התוצרת לצרכן. רמי לוי, המנכ"ל והבעלים של רשת שיווק השקמה, אמר כי צריך לשמור על החקלאים אבל גם על הצרכנים, כי ללא הצרכנים אין חקלאים ואין רשתות שיווק. הוא הוסיף כי אם רשתות השיווק לא יוכלו להמשיך בשיתוף הפעולה עם החקלאים המחיר יעלה בעד 20%.
ח"כ מיקי רוזנטל אמר כי רשתות השיווק מכרו ירקות במחירי הפסד והביאו לסגירת השווקים והירקניות. לדבריו, מצד שני רשתות השיווק נהנות מפערי תיווך של כ-80% בין המחיר לחקלאי והמחיר לצרכן, ושתי דרכי הפעולה שלהן בעצם מביאות לפגיעה בצרכנים, ולכן אסור להגן על סיטונאים שקשורים עם רשתות השיווק.
