צילום: אסף זבולוני - רשות הטבע והגנים "נראה שדגים אוהבים בית גידול מורכב", כך אומר ד"ר עומר פולק מהתכנית לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית באוניברסיטת בן גוריון באילת. ''תוצאות המחקר שלנו מראות כי ניתן לטפל בבעיות מקומיות, אפילו בקנה מידה קטן, ולהביא לשיקום נקודתי, זאת מבלי להמתין לתקציבי ענק של שיקום כלל שונית האלמוגים במרחב אילת''.
המחקר, בהובלת ד"ר עומר פולק ופרופ' נדב ששר מאונ' בן גוריון, בדק האם הרכב חברת דגים על עצם מלאכותי הוא אופייני למבנה העצם - הבית, או שמא השינוי במיקום החפץ יוביל לשינוי הרכב חברת הדגים בהתאמה לבית הגידול. או במילים אחרות - מה יותר חשוב לדגים, בית הגידול או סביבתו ?
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק תוצאות המחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Environmental Biology of Fishes משמעותיות מבחינת ההבנה והחשיבות היחסית של תפקיד הבית והסביבה בעיצוב חברת הדגים אבל גם בנוגע ליכולת לשיקום סביבות ימיות פגועות, נושא המעסיק ומסקרן חוקרים וסטודנטים מהתוכנית הימית של אוניברסיטת בן-גוריון באילת.
"אחרי שהעברנו את החפצים המלאכותיים למיקומם החדש החלו להגיע דגים מהים הפתוח ואולי גם מחפצים מלאכותיים אחרים שהיו באזור ולא מהאזור עטוי עשבי ים שהיה מסביב'' מספר ד''ר פולק. ''בהמשך, ראינו שחברת הדגים בחפצים המלאכותיים שהועתקו היתה דומה לחברה שהתקיימה עליהם כאשר היו בסביבות שונית אלמוגים. זאת, למרות שהשונית הקרובה ביותר היתה רחוקה מאות מטרים מהם. משמעות הדבר היא שבית הגידול חשוב יותר מהסביבה בה הוא מצוי''.
ההשקעה של חפצים מלאכותיים לצרכי שמירת טבע ימית הינה תופעה יחסית חדשה בעולם המדע ובעולם היישומי. מחקרו של דר' פולק, שנעשה במסגרת לימודי הדוקטורט בביולוגיה ימית באילת, התמקד בהבנת הקשר בין חפצים מלאכותיים לסביבתם מתוך מגמה לבחון את יכולת השיקום של אזורים ימיים פגועים ושמירה על המגוון הביולוגי של הדגים. עם זאת, מדגישים החוקרים, שונית מלאכותית חייבת להיות מתוכננת היטב ואסור להשתמש בתירוץ לקיום של שונית מלאכותית בכדי לזרוק פסולת וגרוטאות לים או כדי להימנע מהוצאתן.
