השר להגנת הסביבה עמיר פרץ, צילום: Green אירועים ''הרבה פעמיים איכות הסביבה מתקשרת לאליטות ונתפסת כמשרתת את שכבות האליטה ואת 'מחבקי העצים' למיניהם. האתגר האמיתי הוא לנסות לשווק תפיסה של איכות סביבה רחבה יותר ואני מבקש לטפל באיכות הסביבה כמנוף לצמצום הפערים ורואה בזה התחייבות אישית''. כך אמר היום השר להגנת הסביבה עמיר פרץ בתערוכת קלינטק. ''באחד הפרויקטים שיוצאים לפועל בעוד כחודשים נגיע לאחד המקומות החלשים יותר באוכלוסיה - לכפרים במגזר הבדואי, ונציב מערכות ביתיות שהופכות פסולת אורגנית לגז בישול, שישמשו את כלל התושבים ויהפכו אותם לאזרחים שווים מבין שווים וכך נהפוך מפגע סביבתי למשאב".
פרץ התייחס בדבריו לנושא הגז הטבעי ולהזדמנויות שהוא מספק: "כניסת הגז הטבעי נותנת הזדמנות כלכלית סביבתית וביטחונית, עם כניסתי לתפקיד החלטתי לנצל את הגז הטבעי בישראל לצורך הקמת מפעל אמוניה בדרום שיהווה תחליף למפעל אמוניה בחיפה. במקום מיכל אמוניה ענק שמכיל 12 אלף טון אמוניה בלב אוכלוסיה מיושבת ויותר , המכרז נסגר לפני שבוע וכעת נפעל על להקים מפעל שלא יחזיק רזרבות וייצר רק מה שצריך ולכן לא יהיה סכנה כלל באזור".
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק ''בגרמניה בתהליך קביעת התקנים, התהליך מתחיל בהרכב חומרי הגלם ולכן החלטנו על פרויקט חדש באמצעות המדענית הראשית, פרוייקט של מחקר שיוקצו לטובתו 40 מליון ש"ח בחסות אוניברסיטה והמכללות ומי שיזכה במכרז יגייס עוד 20 מליון ש"ח, מדובר בפרויקט שיעסוק בכל הנושאים של מחזור.
אנחנו תמיד הראשונים בקדמת הטכנולוגיה ותמיד האחרונים בלהשתמש בטכנולוגיה שאנחנו מפתחים, היינו הראשונים להשתמש באנרגיה סולארית, ובדודי שמש ואחר כך משום מה כשמגיעים לדברים האמיתיים האחרים השתמשו בטכנולוגיה שפיתחנו ..כך היה גם בנושא התפלת מים כשהטכנולוגיות הראשונות היו מישראל "
השר פרץ חתם היום על צו החוק למחזור פסולת אלקטרונית שיכנס בתחילת חודש מרץ לתוקף. ''אנחנו נחייב את היבואנים ב-15% מס למימון המחזור ועם הזמן זה יגדל ל- 50%" פרץ הביע תקווה שהמאבק על התודעה הציבורית במדינת ישראל בכל מה שקשור בשימוש באנרגיות חלופיות וחדשנות טכנולוגית ירוקה, תלך ותגבר ותהווה מוטיבציה ולגיטימציה בזמן שהמשרד יעודד חפיפה ושיתוף פעולה כדי שהטכנולוגיות יהפכו לחלק מחיי האזרחים במדינה.
בתוך כך, אתמול הציג השר פרץ בקבינט הדיור את יתרונות הבנייה הירוקה, שהפכה מקובלת בעולם והוכיחה עצמה כחסכונית כתוצאה מהתייעלות אנרגטית ושימוש בחומרי גלם ממוחזרים. על אף שבישראל ישנם תנאים מיטביים לבנייה ירוקה, ישראל נמצאת עדיין בפיגור אחרי העולם. כך למשל, בעוד שבאירופה אחוז השימוש בחומרי בנייה ממוחזרים עומד על 53%, בישראל עומד שיעור זה על 17% בלבד.
בנייה ירוקה - בית הספר למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, צילום: פלאביו סקלר המשרד להגנת הסביבה הביא לדיון את מר גרג כץ, מומחה בין-לאומי לבנייה ירוקה, המשמש כנשיא "קפיטל אי" המתמחה בהשקעות בתחום האנרגיה הנקייה. בסקירתו לשרים אמר כץ כי בעולם - על כל דולר שהדייר משקיע בהפיכת דירתו לירוקה, הוא מרוויח חזרה 10 דולרים. כץ ציין כי בישראל התועלת צפויה להיות גבוהה יותר, בשל תעריפי החשמל והמים הגבוהים הקיימים כאן. עוד עולה מהנתונים שהציג כץ, כי עלות הבנייה הירוקה מייקרת בשני אחוזים בלבד את מחיר הדירה, אך כאמור, התועלות גבוהות בהרבה.
מנתונים שהציג המשרד להגנת הסביבה עולה, כי בכל שנה מרוויחה משפחה המתגוררת בדירה ירוקה לא פחות מ-1,700 שקלים. החיסכון הנוצר מפעילות של בית ספר אשר נבנה לפי התקן הירוק עומד על 73,994 ₪ בשנה, ומשרד ממוצע שנבנה לפי התקן חוסך כ-20,000 ₪ בשנה. נתונים אלה אינם כוללים תועלות מצמצום היעדרויות מורים בשל ירידה בימי מחלה, ירידה במחלות דרכי נשימה עליונות, צמצום עלויות ייצור חשמל בשעת השיא וחיסכון בהקמת תחנת כוח נוספת.
השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ: "בעוד 15-20 שנה כל אזרחי ישראל יעדיפו לגור ולשהות בבניינים ירוקים, ולכן הממשלה חייבת להוביל את הבנייה הירוקה תוך שינוי החקיקה וקביעת רגולציה, ולא להגרר אחרי המציאות המשתנה. הוכח מעבר לכל ספק שאזרחים ישראלים שעברו לבנייה ירוקה גם מרוויחים כלכלית בהוצאות על אנרגיה ומים וגם חוסכים תחלואה. אילו אזרחי ישראל היו יודעים שבנייה ירוקה תחסוך לילדיהם אלרגיות ואסטמות הם היו מוכנים לשלם גם עוד שני אחוזים".
