צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות גילוין של מגילות מדבר יהודה במערה נידחת ליד קומראן בשנת 1947 נחשב לתגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר במאה העשרים. בעקבותיו, גילו ציידי אוצרות בדווים וארכיאולוגים שרידים של מאות מגילות עתיקות. קטעי קלף ופפירוס עדינים אלו, שנשתמרו בהם העותקים הקדומים ביותר של ספרי המקרא, מציגים תמונה ייחודית של קשת האמונות הדתיות שרווחו ביהדות בעת העתיקה ושל חיי היומיום בתקופה הסוערת של ימי הבית השני.
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה שעושה שימוש בטכנולוגיה חדישה, מציע קריאה חדשה לאחת ממגילות קומראן - מגילות מדבר יהודה, אשר משנה את התיארוך המקובל של חלק מהמגילות ואף שופכת אור על תחילת הכתיבה הפרשנית על המקרא. המחקר נערך על ידי ד"ר יונתן בן-דב, בשיתוף המכון ללימודים מתקדמים EPHE בסורבון שבפריס. מקורה של הטכנולוגיה החדשה בפרויקט בהנהלת רשות העתיקות ובסיוע חברת Google, הכולל צילומים של כל המגילות באיכות גבוהה, שניתן לצפות בהן
ברשת בפורמט זמין וללא תשלום.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק מגילות מדבר יהודה כוללות כמעט אלף ספרים של הכת היהודית "עדת היחד" מתקופת בית שני. במערות קומראן, האזור המפורסם ביותר שנתגלו בו המגילות, נמצאו העתקים של כל ספרי התנ"ך, להוציא את מגילת אסתר. חלק מכתבים עתיקים אלו זהים לנוסח המסורה של התנ"ך המקובל כיום. כתבי־יד אחרים שונים מנוסח המסורה, והם משמרים עדות לתהליך ההתגבשות של התנ"ך. חלק מהמגילות השתמרו היטב בזכות מזג האוויר היבש במדבר יהודה, אולם היו לא מעט מגילות שהיה קשה עד בלתי אפשרי לקרוא אותן. בשנת 1955 רכשה מדינת ישראל הצעירה - על ידי פרופ' ורא"ל (מיל) יגאל ידין ובסיוע מתווכים - ארבע מגילות גדולות ממערה שעל-יד קומראן, והשלימה בכך את רכישת שבע המגילות שיוצגו לימים ב"היכל הספר" בירושלים. הממצאים ממערות אחרות, שהתגלו בשנות החמישים והששים, נשמרים כעת ברשות העתיקות ומוצגים באתר הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי. המחקר הנוכחי עוסק באחת המגילות הללו.
התקופה שבה נכתבו המגילות היא תקופה שיש לנו מעט מאוד מידע עליה'' מסביר ד"ר בן-דב. ''סיפורי התנ"ך מסתיימים בתקופה הפרסית וספרות חז"ל מתחילה רק 500 שנים מאוחר מידי - כשבתקופה זו אין לנו למעשה טקסטים קנוניים יהודיים. מצד שני, זו תקופה מאוד חשובה בתולדות היהדות, תקופה שבה כל המושגים של היהדות הקלאסית התגבשו, כמו למשל המדרש, תפילה וההלכה. עד לגילוי המגילות ידענו מעט מאוד על הוויכוחים וחוסר ההסכמות שקדמו לכתיבת המשנה, לדוגמא. חקר המגילות מאפשר לנו להבין מה היו הנושאים ומה היו העמדות השונות שהביאו לכתיבת המשנה".
למרות שהמגילות עצמן פוענחו כבר, העבודה עליהן עדיין רבה, בעיקר במתן פרשנות ובמיקום של הכתבים ביחס לכתבים יהודיים אחרים, דוגמת המשנה, כתבי יוסף בן מתתיהו, ספרי המכבים, תפילות והלכות קדומות ועוד. מה עוד, כפי שמעיד המחקר הנוכחי, שיופיע בקרוב בכתב העת Dead Sea Discoveries, שינוי של כמה שורות או נקודות יכולות לשנות את ההבנה שלנו של טקסט כזה או אחר.
”בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ, צילום: שי הלוי - באדיבות רשות העתיקות במחקר הנוכחי ביקשו ד"ר בן-דב ופרופ' דניאל שטוקל בן-עזרא מהסורבון להתחקות אחר מגילה שכותרתה הייתה "מדרש ספר משה" וידועה לחוקרים בשם 4Q249. המגילה עוסקת בדיני מחלת הצרעת, לפי ספר ויקרא פרק י"ד. מגילה זו היא אחת מתוך כ- 12 מגילות (הכוללות מאות קטעי פפירוס קטנים), שנכתבו באלפבית מוצפן. המגילות פוענחו בשנת 1999 על ידי החוקר סטיבן פפאן, שגם תיארך בעזרת מגילה זו את המגילות המוצפנות לתחילת מאה השנייה לפני הספירה.
כותרת המגילה היא "מדרש ספר משה", והיא נכתבה בכתב לא מוצפן, על דף הכריכה של המגילה מבחוץ. לדברי החוקרים, כך היו כותבים כותרות של ספרים בעידן המגילות, כאשר מי שכתב את הכותרת היה הספרן, בכדי לדעת היכן להניח את המגילה וכיצד לשלוף אותה בקלות. "כבר ממבט ראשון ניתן לראות שיש הבדל בכתב היד בין המילים 'מדרש' למילים 'ספר משה'. אולם יכולות להיות לכך סיבות רבות, וגם היום אותו אדם יכול לכתוב בכתב מעט שונה, אם הוא נאלץ להפסיק לכתוב מסיבה כלשהי וחוזר לכתוב לאחר זמן מה", אמר ד"ר בן-דב.
כאן הגיעו לעזרתם הטכנולוגיות החדישות, שלא היו בנמצא לפני 15 שנים. בעזרתן ניתן היה לראות, למשל, שהמילים נכתבו בדיו שונה. הטכנולוגיות אף חידדו את ההבדלים בין אותיות שהופיעו פעמיים, כמו מ' או ר', וגם הצביעו על הבדלים נוספים - כמו למשל הרווחים בין האותיות, הזוויות שבה נכתבו האותיות, גודל האותיות ועוד. שורת הבדלים זו היטתה את הכף לכיוון שני כותבים שונים.
משמרת רשות העתיקות במהלך צילום המגילות. צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות אלא שהחוקרים מצאו בכל זאת עדויות נוספות, שלא רק חיזקו את הסברה שלהם, אלא אף הסבירו מדוע היו שני כותבים שונים ומה המשמעות של כך. הטכנולוגיה החדשה אפשרה להבחין בקלות בכמה נקודות מעל המילה "ספר": מעל האות ס' ומעל האות ר' - שנראו אך בקושי לפני כן. היא גם אפשרה לראות שתי נקודות דומות מתחת לפ' ומתחת לר', אותן לא ניתן היה כלל לראות לפני כן. המשמעות של נקודות אלה היא שהמילה "ספר" נמחקה. "באותה תקופה לא נהגו למחוק דיו שנכתב על קלף. לכן היו מסמנים נקודה מעל ומתחת לאות וזה היה סימן לכך שהמילה נמחקה. הסיפור שלנו עוסק בספרן, שראה את הכותרת 'ספר משה', מחק את המילה 'ספר' והחליף אותה ב'מדרש'", הסביר ד"ר בן-דב. "זו הייתה מבחינתו הכותרת הנכונה".
מה, אם כך, המשמעות של "הכותרת הנכונה"? ד"ר בן-דב מסביר כי ככל הנראה, מי שכתב "ספר משה" לא הכיר מספיק טוב את הצופן ומהמעט שידע הבין שמדובר בקטעים מן התורה, ולכן החליט שמדובר ב"ספר משה", כלומר: ספר התורה. אולם מי שמחק את המילה הכיר טוב יותר את הטקסט, והבין שמדובר בפרשנות מרחיבה על התורה, שראוי לקרוא לה "מדרש", ולא בספר התורה עצמו. "מדובר באחד המופעים הקדומים ביותר של המילה 'מדרש' במשמעות של פרשנות לטקסט תנכ"י", אמר. "בתקופה קדומה זו, מאות שנים לפני ימי חז"ל והמשנה, נוצרה הקטגוריה של 'מדרש', והתבססה ההבחנה בין הרחבות של התנ"ך - שהיו מקובלות באותה תקופה - לבין חיבורים דרשניים העומדים מחוץ לו. במגילות אנחנו מוצאים את העדויות הקדומות ביותר לז'אנר הספרותי החדש הזה - פרשנות על התנ"ך. במגילה הנוכחית אנחנו רואים באופן מוחשי איך המושג הזה קורם עור וגידים, כשאדם אחד עוד לא מכיר כלל בקיומה של אפשרות כזו ואדם אחר כבר מכיר את המושג ומתקן את קודמו".
בעקבות בדיקות נוספות של צורת הכתב במגילה, טוענים כעת החוקרים כי יש לתארך אותה - ולכן את כל הקורפוס של המגילות המוצפנות - כמאה שנים מאוחר יותר מן התאריך שהוצע במחקרים קודמים.
