מיד לאחר פגרת פסח, תעבור הכנסת לשימוש בנייר ממוחזר בשיעור של 80% מהנייר בו נעשה שימוש במשכן. כך הודיע אתמול (ד') מנכ"ל הכנסת מר רונן פלוט, שמנהיג את פרויקט 'כנסת ירוקה' ביוזמתו של יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין. ההחלטה הינה פרואקטיבית שכן החלטת 'ממשלה ירוקה' דורשת מעבר לנייר ממוחזר רק בשיעור של 25% מכלל הנייר. החלטה זו התקבלה לאחר פיילוט מוצלח שביצעה חטיבת התפעול של הכנסת, שהראה כי המדפסות פועלות היטב גם כאשר נעשה בהן שימוש בנייר ממוחזר.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק הכנסת צורכת מידי שנה כ- 10,250 חבילות נייר להדפסה והמשמעות הכלכלית של המעבר לנייר ממוחזר כרוכה אמנם בעלות מסוימת נוספת, אולם במקביל למעבר לנייר ממוחזר מוביל מנכ"ל הכנסת תהליך של הפחתת השימוש בנייר, דבר שיקטין בעתיד את ההוצאות על הנייר הנצרך.
לאחרונה החלה גם מזכירת הכנסת, גב' ירדנה מלר-הורוביץ, בפעולות להפחתת נייר. חברי הכנסת התבקשו לשלוח למזכירות את השאילתות והחומר הנלווה בקובצי מחשב באמצעות הדואר האלקטרוני ולא כחומר מודפס בשלושה העתקים. בנוסף, החלה מזכירות הכנסת לשלוח לוועדות ולחברי הכנסת את החלטות נשיאות הכנסת ואת הדיווחים של החלטות מליאת הכנסת באמצעות הדואר האלקטרוני. בנוסף, המזכירות אינה מניחה יותר עותקים של הצעות החוק לדיון מוקדם על שולחנות חברי הכנסת. במקום זאת, מקבלים חברי הכנסת את רשימת הצעות החוק ומי מהם המעוניינים בעותק מודפס, מקבלים אותו מהמזכירות. משמעות פעולות אלה הינן הפחתת השימוש בנייר בשיעור של 40-50 אלף דפים בשנה.
יצוין עוד, כי הכנסת עברה לפני פחות משנה להדפסה דו-צידית בכל מדפסות הכנסת. כמו כן, 80% מהנייר בו נעשה כעת שימוש בכנסת הוא ניר אקולוגי המיוצר מיערות מקיימים - יערות הניטעים במיוחד לתעשיית הניר ומחודשים לאחר כריתת העצים. בראייה הגלובלית, המשמעות של שימוש בנייר ממוחזר הוא הפחתה בכמות העצים הנדרשים לכריתה עבור ייצור הנייר.
'כנסת ירוקה', הפרויקט שיהפוך את הכנסת לפרלמנט הירוק ביותר בעולם, הושק בתחילת חודש ינואר 2014. מטרתו להפוך את הכנסת לבית שבו תפיסת הקיימות - תפיסה רב-ממדית ובין-תחומית הבוחנת את כלל חיינו בהיבטים של סביבה, חברה וכלכלה - היא התפיסה המכוונת את התנהלותו. מטעם חברי הכנסת ניאותו להוליך את המיזם חברי הכנסת דב חנין, זבולון כלפה וניצן הורביץ. שלב א' של הפרויקט ייושם בשנים 2015-2014, ועיקרו 13 מיזמים שאושרו ותוקצבו, המתמקדים בחיסכון באנרגיה ובמים. הכנסת תשקיע פרויקט כ-7 מיליון שקלים. ההחזר השנתי הנובע מהחיסכון נאמד ב-1.5 מיליון שקלים בממוצע בשנה, לאחר כחמש שנים.
