הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


בכוח המוח: כך הופכת הצרעה את התיקן ל'זומבי'


מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון מדגים התאמה אבולוציונית במיטבה; אברי החישה על עוקץ הצרעה התפתחו במהלך מיליוני שנים, כדי להבדיל בין הרקמות השונות בתוך ראשו של התיקן. כך, בתוך פחות מדקה, היא מבצעת בו ניתוח מסובך ומזריקה ארס ישירות אל מוחו

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  11-03-2014



הצרעה עוקצת את התיקן. צילום: ד"ר רם גל, אוניברסיטת בן-גוריון 

ניתוח מוח הוא בדרך-כלל תהליך מסובך למדי, אלא אם מדובר בצרעה טפילית מסוג אמפולקס, והמוח שבו היא מעוניינת שייך לתיקן. קבוצת חוקרים בראשות פרופ' פרדריק ליברסאט וד"ר רם גל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב גילתה לאחרונה שהצרעה Ampulex compressa, הידועה יותר בכינויה "צרעת התכשיט" (Jewel Wasp) בשל צבעיה העזים, משתמשת בחיישנים מיוחדים הפזורים על העוקץ שלה בכדי להזריק ארס ישירות לתוך מוחותיהם של תיקנים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הצרעה הקטנטנה משתמשת בתיקנים כמקור מזון חי לצאצאיה. לשם כך, היא משתלטת על התיקן הגדול ממנה משמעותית, באמצעות עקיצתו והזרקת ארס ישירות לתוך מוחו. הארס מביא לשינוי התנהגותי מרתק בתיקן העקוץ, המאבד את "רצונו החופשי" והופך מעין עבד לצרעה. כך, התיקן אינו מנסה להתנגד לצרעה או לברוח ממנה, בעוד היא אוחזת באחד ממחושיו וגוררת אותו אל הקן שלה. שם ממתין התיקן בסבלנות בעוד היא מטילה ביצה בודדת, מדביקה אותה לרגלו, אוטמת את הקן באמצעות עלים ואבנים קטנות, ועוזבת. התיקן, עדיין חי לחלוטין אך תחת השפעתו של הארס, לא מנסה להתנגד או לברוח גם בזמן שזחל הצרעה בוקע מהביצה, ניזון מהתיקן במשך מספר ימים ואז מתגלם בבטנו.

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי PLoS One התעניינו החוקרים לדעת כיצד מוצאת הצרעה הטפילית את מוח התיקן בכדי להזריק לתוכו את הארס ה"משעבד". באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני מצאו החוקרים איברי חישה קטנטנים, בגודל של אלפית המילימטר, הפזורים על העוקץ של הצרעה. כאשר החוקרים השתילו אלקטרודה בתוך מערכת העצבים של הצרעה הם גילו כי "חיישנים" אלו רגישים למגע פיסי. למשל, החיישנים הראו תגובה חזקה כאשר העוקץ הוחדר לתוך "מוח-דמה", העשוי חומר הדומה לגומי ומזכיר בצורתו ובצפיפותו את מוחו של התיקן.

תוצאות אלו העלו את ההשערה כי הצרעה "ממששת" את דרכה בתוך ראשו של התיקן באמצעות חיישנים אלו, עד שהיא מוצאת את המוח. בכדי להוכיח זאת, הסירו החוקרים את מוחו האמתי של התיקן והחליפו אותו ב"מוח-דמה"; ואכן, הצרעה לא הבחינה בהבדל והזריקה את הארס הישר לתוך מוח-הדמה. לעומת זאת, כאשר מוח התיקן הוחלף במוח-דמה העשוי גומי רך יותר מאשר המוח האמתי, או כאשר מוח התיקן הוסר כולו או נטחן בתוך ראש התיקן, הצרעה הבחינה מיד בהבדל וסירבה להזריק את הארס.

המחקר מדגים התאמה אבולוציונית במיטבה; אברי החישה על עוקץ הצרעה התפתחו במהלך מיליוני שנות אבולוציה, כדי להבדיל בין הרקמות השונות בתוך ראשו של התיקן ולזהות את המוח שלו. כך, בתוך פחות מדקה, "חיישני-מוח" אלו מאפשרים לצרעה לבצע בתיקן ניתוח מסובך ולהזריק ארס ישירות אל מוחו, כאשר במקום סכין מנתחים היא משתמשת בעוקץ שאורכו שני מילימטרים בלבד.

למאמר המלא שהתפרסם בכתב העת המדעי PLoS One לחצו כאן


זחל הצרעה בוקע מהתיקן. צילום: ד"ר רם גל, אוניברסיטת בן-גוריון