צילום: אודי שטיינוול, מתוך אתר פיקיוויקי ''הלב דואב כאשר קוראים על משפחה עם ילדים שהמקרר בביתה ריק ממוצרי מזון או על משפחה שסיפרה כי לא רכשה פירות וירקות מפאת מצוקה כלכלית. מדינה יהודית ודמוקרטית אינה יכולה להשלים עם מציאות שבה מאות אלפים מתושביה מדווחים על אי-ביטחון תזונתי. גיבוש מדיניות ממשלתית כוללת והקצאת משאבים סבירים בדרך נבונה יכולים לתרום לצמצומה של תופעה חמורה זו.'' כך כותב מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, בדוח ביקורת מיוחד שפורסם היום (ב') על פעולות הממשלה לקידום הביטחון התזונתי.
דוח זה מתפרסם לקראת חג הפסח ולא בכדי. מידי שנה לקראת בוא הפסח, אנו עדים לדרישה של רבים בחברה הישראלית לקבל סיוע במזון לחג. הסיוע הזה ניתן בעיקר על ידי גורמים פרטיים - עמותות המזון. מצב זה מצביע על מחויבות ממשלתית קטנה עד מאוד לטיפול ראוי בנושא קידום הביטחון התזונתי.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק ''חדלונה של הממשלה בתחום קידום הביטחון התזונתי גורם לפגיעה דווקא באוכלוסיות הנזקקות ביותר. נמצא כי בעת שנערך הדוח כ-900,000 נפש ובהם כ-360,000 ילדים, דיווחו כי בשל מחסור בכסף לא אכלו יום שלם או צמצמו את גודל הארוחות שלהם במשך כמה חודשים בשנה'' נכתב בדו''ח. ''עם זאת, אני רוצה גם לציין לחיוב כי מתשובות הגופים הרלוונטיים למשרד מבקר המדינה עולה כי לאחרונה הקצתה הממשלה כ-200 מיליון ש"ח לנושא הביטחון התזונתי ובימים אלה היא מגבשת תכנית פעולה בנושא זה. מדובר בצעדים חשובים לקידום הביטחון התזונתי, אף שבוצעו באיחור ניכר.''
דוח מבקר המדינה חושף שורה של ליקויים בקשר לפעולות הממשלה לקידום הביטחון התזונתי, ובהם:
היעדר מדיניות: הממשלה עדיין לא קבעה מדיניות לטיפול בנושא. המועצה הארצית לביטחון תזונתי, שאמורה לייעץ לשר הרווחה בנושא התכנסה לראשונה רק בינואר 2013, כמעט שנה אחרי שהייתה אמורה להתכנס והיא מצויה בראשית עבודתה. כמו כן לא נמצא כי משרד הרווחה נתן למועצה אמצעים להפעלתה. יש לראות ליקויים אלה בחומרה.
התמיכה בעמותות המזון: הממשלה השאירה את מרבית הסיוע למדווחים על אי ביטחון תזונתי למגזר השלישי - עמותות מזון. מדובר בכלי שאינו אפקטיבי דיו. חלק הארי של התמיכה המתקבלת מעמותות המזון מיועד לסלי מזון לפסח, דהיינו לטובת סיוע סמלי למועד חד פעמי. עמותות המזון הן שקובעות באילו מקומות יסייעו כאשר אין הן פועלות לפי קריטריונים אחידים וברורים. אחת האוכלוסיות שבהם בולטת תופעת אי הביטחון התזונתי היא האוכלוסייה הערבית, שבקרבה לא פועלות עמותות לסיוע במתן מזון.
פעולות השלטון המקומי: בהיעדר מדיניות ממשלתית הטיפול "גולגל" לשלטון המקומי, שלעיתים האמצעים העומדים לרשותו גם הם מוגבלים והתוצאה שגם השלטון המקומי מסתמך על תרומות של עמותות (בעיקר ה"קרן לידידות").
דוח זה, שקדמו לו דוחות של מבקר המדינה על מחירי החלב והמזון ודוח על מחירי המים, עוסק באחד מצרכי הקיום הבסיסיים ביותר. הוא המשך ישיר של מדיניות מבקר המדינה, השופט (בדימ') יוסף חיים שפירא בדבר הגנה על זכויות האוכלוסיות החלשות במדינת ישראל.
לקריאת הדוח לחצו כאן
