הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


יו''ר ועדת הכספים: נפעיל לחץ על הממשלה לסייע לחקלאים


במהלך דיון מיוחד שהתקיים הבוקר בכנסת, הורה היו''ר סלומינסקי להקים ועדה מיוחדת בראשות חה''כ זבולון כלפה, שתפעל לסייע לחקלאים בגין נזקי הבצורת. ''כשהממשלה לא מסייעת, החקלאים פונים אלינו לעזרה. אנחנו לא יכולים להכריז על בצורת או על פיצוי מיוחד אבל כן יכולים להפעיל לחץ על מנת לסייע להם''

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  21-05-2014



צילום: רם שדמון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

וועדת הכספים של הכנסת התכנסה הבוקר (ד') לדיון מיוחד בנושא משבר המים בגליל ובגולן והנזק הגדול שנגרם לחקלאות בשל החורף השחון שפקד את ישראל השנה.  במהלך הדיון, שיזם יו"ר הלובי החקלאי בכנסת חה"כ זבולון כלפה (הבית היהודי) שבה ועלתה מצוקת החקלאים והמגדלים בצפון הארץ בעקבות הנזקים שנגרמו לתוצרת החקלאית, והסכנה הממשית הצפויה לענפי החקלאות השונים בצפון. 

בתום הדיון הורה היו''ר  סלומינסקי על הקמת ועדת משנה מיוחדת בראשה יעמוד חה''כ זבולון כלפה, שתפעל במתן סיוע לחקלאים. "כשהממשלה לא מסייעת, החקלאים פונים אלינו לעזרה. אנחנו לא יכולים להכריז על בצורת או על פיצוי מיוחד אבל כן יכולים להפעיל לחץ על מנת לסייע לחקלאים" אמר היו''ר.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

במשרד האוצר צפויים להכריז על שנת בצורת ב-31 למאי.  על פי התקנות של מס רכוש, בצורת מוכרזת בעיקר באזור הנגב שם הגשמים מועטים, או לחלופין באזור אחר בארץ בו גדלים 'גידולי בעל'- הנסמכים על גשמים. עם זאת, הגידולים העיקריים בגליל ובגולן הם מטעים או 'שטחי שלחין' התלויים בהשקייה בלבד ואינם עומדים בקריטריונים של רשות המיסים לפיצויי בצורת. בעיה נוספת היא שהגליל והגולן אינם מחוברים למוביל הארצי ונסמכים בעיקר על מי מעיינות ומאגרים שלא התמלאו השנה כלל בשל מיעוט הגשמים. בשל המצב, התבקשו החקלאים בצפון לצמצם את השימוש במים ב-25 אחוזים.

דוד רוטנברג, מנהל מחלקה ברשות המיסים ציין בדיון, כי על פי תקנות מס רכוש ישנה ועדה מקצועית שבודקת את הנזקים כל שנה. ''השנה, הוועדה בדקה באזור הצפון ביחד עם אנשי מקצוע ממשרד החקלאות, ורמת הגולן היא לא אזור פגיע לפי התקנות. לא ניתן לפצות מטעים" אמר רוטנברג.

ח"כ זבולון כלפה, יו"ר הלובי החקלאי: "בגליל ובגולן יש עשרות רבות של יישובים שעיקר עיסוקם הוא גידול מטעים. מבחינת פיצויי בצורת, המצב שם לא מוגדר ומחייב התייחסות מיוחדת של רשות המים, משרד החקלאות ומשרד האוצר. החקלאים מצמצמים במים, מדוע אי אפשר לעשות שימוש בתקנות רשות המיסים על מנת לסייע להם? לא יעלה על הדעת שמשאירים את החקלאים להתמודד לבד עם הבעיה"

עופר ברנע שייצג את החקלאים בעמק החולה, סיפר כי 40% מתוך כ-60,000 דונם באזור כבר נפגעו, או עתידים להיפגע כתוצאה מעונת הגשמים השחונה.

ארז ויסמן, מנכ"ל ארגון עובדי המים שנכח בדיון ברך על ההחלטה להקים את הצוות שיעסוק במתן פיצוי לחקלאים בגליל ובגולן. ''המדינה חייבת להבין כי יידרש פיצוי כספי הולם לאותם חקלאים באזור הגליל והגולן שנפגעו מכמות הגשמים הדלה שחווינו השנה ואת הפתרון החקלאים צריכים לקבל כבר החל ממחר בבוקר. החקלאים בצפון מנותקים כיום ממפעלי ההתפלה ותלויים בחסדי שמיים ולכן יש לדאוג לתשתיות מתאימות להובלת מים לשטחים באזור, גם בעת בצורת. אני שמח שגם חברי ועדת הכספים מבינים כי מדינת ישראל צריכה לעודד את החקלאות ואת החקלאים ולא לדכא אותם''. אמר ויסמן.

תניב רופא, ס. בכירה למנהל הרשות לתכנון במשרד החקלאות: "חוק הבצורת מאפשר מתן פיצויים מעבר לאזור הנגב רק ל'גידולי בעל' שלא נזקקים בד"כ להשקיה. הבעיה שאנו נתקלים בה כרגע בגליל היא באמת חמורה. ולכן הוקמה ועדה בינמשרדית. אנחנו עושים פעולות על מנת למזער את הנזק. לעניין הפיצויים, חודשי המשבר הם חודשי הקיץ ורק אחרי הקיץ נדע מה יהיה".

זאב אחיפז, מנהל אגף תפעול ברשות המים: "מקורות המים בגולן אלו מי מעיינות מעיין הדן מביא את עיקר המים לאזור. החורף היה הכי קיצוני שהכרנו מאז 2008. הבעי העיקרית היא שמקורות המים המקומיים בגליל ובגולן לא נותנים מענה, אנחנו יכולים לספק רק 75 אחוז מכמות המים שסופקה ב-2013 וזה כרוך בעלויות מאוד גבוהות. אנחנו נוקטים בפעולות פיתוח פיזיות כמו ביצוע קידוחים על מנת לפתור את הבעיה"

אלון מסר, רכז מים וחקלאות במשרד האוצר: "השנה מאוד חריגה מבחינת משקעים וזה דבר קיצוני שלא היה, יחד עם זאת מצב החקלאות והמים מצויין ביחס לשנת בצורת אחרות. יש בעיות נקודתיות בצפון, ולכן קיבלנו החלטת ממשלה בנושא פיתוח תשתיות מים בגולן, המדינה תקצה מאה מיליון ₪ לטובת זה. אבל על ועדת הכספים להבין שהקמת תשתיות מים לוקחת שנים"

תמי שור רשות המים: השנה הזו היא שנת בצורת החריפה ביותר מאז נעשו מדידות בא"י. ישנם 62 אחוז גשם ממוצע ארצי בהשוואה ל-2009 אז היה 70 אחוז. באגן הכינרת ירד רק 45 אחוז גשם. לא היה דבר כזה. אז למה אף אחד לא מתלונן? נתנו תוספות עצומות של מים לחקלאים לא היה מצב כזה שהיתה בצורת ולחקלאות הוסיפו מים. נשמח להשתתף בסיוע אם המדינה תקצה תקציב לטובת פיתוח מקורות מים בגליל ובגולן"

יגאל חן יו"ר אגודת המים מי גולן: "הנושא של חוק הבצורת לא רלבנטי לגולן. בגולן יש מאגרים בנפח של 40 מיליון קוב. בשנה נורמלית אנחנו משתמשים בכ-36 מילון קוב ומשאירים 4 קוב לשנה הבאה. השנה כל מה שיש בנפח איגום זה 4 קוב שנותרו מהשנה קודמת, המאגרים מתחילים להתמלא רק שיש 150 מילימטר וכיוון שלא היה מספיק, גשם לא זרם למאגרים. הגדלנו ראש ושאבנו מקידוחים השנה מים בעייתים בטמפרטורה גבוהה, כל קוב ששאבנו הועבר לגולן. הנזקים הם עלויות נוספות מעבר למה שהיה שנה שעברה, הוצאנו לפחות 150 מיליון על העלות האנרגטית. החקלאים דחו נטיעות, קידמו עקירות של מטעים וצמצמו במים. הממשלה לא יכולה לעמוד מנגד היא חייבת לגלות קצת רגישות"

דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים: "השנה אין לנו מספיק מים ואין לנו יכולת כלכלית להתמודד עם המצב. גייסנו הון עצמי דרך הבנקים אבל זה לא עוזר, אנחנו צריכים סיוע מהמדינה. דרושים לגליל 100 מיליון שקלים כדי להיערך נכון ל2015. לפיתוח תשתיות ולהיערכות נכונה כדי שלא יהיה אותו סרט בשנה הבאה"

אורית סקוטלסקי, רכזת מים ונחלים בחברה להגנת הטבע: "דרושה חשיבה לטווח ארוך, משאבי מים הם נכסים ציבוריים. מתקני התפלת המים לא מגיעים לגולן ולגליל העליון, המים שיש בגולן זורמים לכינרת ולמעיינות שהולכים ודועכים. משרד החקלאות ורשות המים צריכים להגביל את הפיתוח החקלאי באזור כדי שהמים לא יגמרו".

ח"כ זבולון כלפה: "מהדברים שנאמרו כאן בדיון אני מתקשה להבין מדוע שנת 2009 שהמצב בה היה הרבה פחות גרוע, הוחלט לתת פיצוי לחקלאים ואילו השנה כשברור שהמצב חריג וחמור הרבה יותר לא נותנים שום דבר. כדי שחקלאות תתפתח היא צריכה מים. המחסור במתקני התפלה בגליל ובגולן יוצר שרשרת של בעיות. על המדינה להשקיע חשיבה נקודתית באזורים אלה ולהשקיע בפיתוח תשתיות מים"

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי סיכם את הדיון ואמר: "הדיון היה חשוב להכרת המציאות בשטח. אני מתרשם שיש פה רוח טובה ורצון טוב מצד כלל הגורמים לסייע לחקלאים. אני ממנה וועדת משנה בראשות חבר הכנסת זבולון כלפה יו"ר הלובי החקלאי, הועדה תשב עם הגורמים הרלבנטים ותדון בנושא פיתוח תשתיות כדי שבעתיד לא ניקלע למצבים דומים. החקלאים הם מלח הארץ, נגרם להם נזק והמדינה צריכה להשתתף ולפצות אותם הנזקים שנגרמו".