צילום: דורון לב, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה על פי הערכות, כשני מיליארד בני אדם בעולם סובלים ממחסור בברזל ובאבץ, אשר אחראי לתמותה של כ-63 מיליון בני אדם מדי שנה. הצפי הוא כי עד שנת 2050 יעלו משמעותית רמות הפחמן הדו-חמצני (CO2) וכתוצאה מכך ייפגעו בצורה קשה רמות האבץ והברזל ביבולים חקלאיים אשר מהווים מקור תזונה לחלק גדול מהאוכלוסייה בעולם. זהו האיום הבריאותי המשמעותי ביותר שהוצג אי פעם בהקשר לשינויי אקלים.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק מחקרים קודמים אודות צמיחת גידולים שגודלו בחממות ובתאי CO2 עם רמות גבוהות של הגז מצאו הפחתה בחומרים מזינים, אך מחקרים אלו זכו לביקורת על שימוש בתנאי גידול מלאכותיים. ניסויים באמצעות טכנולוגיה של העשרת פחמן דו-חמצני חופשי באוויר (FACE) הפכו לסטנדרט, מכיוון שהוא מאפשר לגדל גידולים בשדות פתוחים ברמות גבוהות של CO2, אך למחקרים מוקדמים אלו היה מדגם קטן והתוצאות לא היו חד משמעיות.
במאמר
שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature, ניתחו ד"ר איתי קלוג מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושותפיו, נתונים שכללו 41 זנים של דגנים וקטניות מקבוצות שגדלו בשבעה שדות FACE שונים ביפן, באוסטרליה, ובארצות הברית. רמת ה-CO2 בכל שבעת האתרים הייתה בטווח של 586-546 חלקים למיליון (ppm). הריכוזים התזונתיים של החלקים האכילים נבדקו בגידולי בחיטה, אורז, תירס, סורגום, סויה ואפונת שדה.
התוצאות הראו ירידה משמעותית בריכוזים של אבץ, ברזל וחלבון בדגנים. לדוגמא, אבץ, ברזל, וריכוזי חלבון בדגני חיטה שגדלו באתרי FACE פחתו ב-9.3%, 5.1%, ו-6.3% בהתאמה, בהשוואה לחיטה שגדלה בסביבת CO2 ברמות גבוהות. אבץ וברזל גם פחתו באופן משמעותי בקטניות, אך לא כמו בחלבון.
הממצא המובהק של המחקר הראה כי דגנים וקטניות איבדו ברזל ואבץ ברמות CO2 גבוהות. זהו הממצא המשמעותי ביותר, שכן כ-3-2 מיליארד אנשים ברחבי העולם מקבלים 70% או יותר מהאבץ ו/או ברזל בתזונה שלהם מגידולי דגנים וקטניות. הדבר מדאיג במיוחד בעולם המתפתח, שבו מחסור באבץ ומחסור בברזל הוא בבחינת בעיה בריאותית משמעותית.
