צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה בתקופה האחרונה אנו עומדים חסרי אונים מול פערי התיווך הבלתי נסבלים במחירי הפירות והירקות, ונראה כאילו אין מה לעשות. זו לא גזרה משמיים ויש מה לעשות, אך ככל שעובר הזמן הפתרון קשה יותר.
תמונת המצב היום היא שיש שני מגזרים שסובלים מהמצב. מצד אחד הציבור שמשלם יקר מאוד על מחירי התוצרת החקלאית ומצד שני החקלאי שמקבל מחיר נמוך על תוצרתו. בין שני הצדדים נמצאות רשתות השיווק הגדולות שגוזרות את הקופון הענק וגורפות לכיסן את הרווחים הבלתי סבירים שמגיעים לעיתים למאות אחוזים.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לדף של הפורטל בפייסבוק אם נביט לאחור, לפני 20 שנה חלקן של רשתות השיווק בקניית התוצרת החקלאית היה 30% וכל היתר נמכר בשוק הסיטונאי וממנו לחנויות ולשווקים הפתוחים. החקלאי היה משלם 15% בממוצע עמלה. היום חלקן של רשתות השיווק הוא 60% והיתר הם הסוחרים בשוק הסיטונאי ובשווקים הפתוחים. עמלת הרשתות בתוספת הפחת, דמי שימוש אריזה ומבצעים שונים מגיעה ל-30% ויותר. מספר דוכני המכירה של פירות וירקות בשווקים ירד בעשרות אחוזים והריכוזיות גדלה.
רשתות השיווק במבצעים שהן עושות גורמות לפגיעה במשווקים הקטנים מתוך כוונה להישאר לבד בשוק ולקבוע את המחיר שהם רוצים. נכון להיום יש לרשתות שליטה חזקה ביותר על החקלאים וזאת מכוח הקנייה העצום שיש להן. חקלאים רבים שעובדים עם הרשתות לא יודעים איזה מחיר יקבל הפרי שנשלח עד שמגיע החשבון.
התשובה של החקלאים לכל זה צריכה להיות אחת – התארגנות. מול כוח הקניה הגדול של הרשתות נעמיד כוח מכירה גדול של החקלאים. זה תלוי בנו, ואך ורק בנו החקלאים. אם אנחנו נדע לוותר על האגו שלנו והקרדיט האישי ונלמד להתאחד ולהתארגן יחד, נוכל להופיע בשוק ככוח חזק שיוכל להוביל ולא להיות מובל. עם כוח מכירה גדול, מגוון ולאורך כל השנה, נוכל אנו לקבוע את מחירי התוצרת שלנו לכל השוק ובכך יושגו כמה דברים:
א. החקלאי יפדה סכום גבוה יותר על תוצרתו.
ב. הסוחרים ובכללם הרשתות הגדולות יקטינו את רווחיהם ויוקטן פער התיווך.
ג. הציבור יקבל תוצרת חקלאית טובה במחיר נמוך יותר.
החקלאים צריכים לזהות את היתרון היחסי שיש לכל פרי, אם זה באזור הגידול, מין הפרי או איכותו ולנצל יתרון זה בהתארגנות של מגדלים ויצירת כוח מכירה גדול שיוכל לקבל תמורה הוגנת לפרי.
נכון שיש בקרב חקלאים מסוימים חששות שנובעים מכישלונות של מערכות מאורגנות בעבר שהותירו הפסדים כבדים לחקלאים. מקרים אלו לא מלמדים על נכונות השיטה, אלא על כישלון נקודתי בניהול. אנו צריכים ללמוד מכישלונות אלו ולבנות התארגנויות מקצועיות, עסקיות נכונות עם בקרה מתמדת.
אנו חייבים לעצור את סחף הגידול בכוח הקנייה הריכוזי הגדול שהולך ומשתלט עלינו. יש ביכולתנו לעצור זאת היום לפני שיהיה מאוחר.
