מאגר המים בגן לאומי בית שערים, צילום: אלון לויטה - רשות הטבע והגנים מאגר מים ענק וייחודי, נחשף השבוע בשלמותו בסיום החפירות שביצעה רשות הטבע והגנים בגן הלאומי בבית שערים. על קיומו של מאגר המים היה כבר ידוע לחוקרים, אך לא על היקפו. בחודש ינואר האחרון נערכה בדיקה לחקר היקפו והמנהרה שהובילה אליו, ולאור התוצאות, הוחלט על חפירה מלאה שלו. עתה עם סיום העבודות, נחשף בשלמותו מאגר מים תת-קרקעי ענק ומדהים ביופיו.
החפירות האינטנסיביות של מערות הקבורה בבית שערים פסחו על מפעל מים מרשים הנמצא בסמוך למערות המנורה שבגן לאומי בבית שערים. מקום זה נודע בשם מערת הסליק כאשר הוכשר בתקופת המנדט הבריטי למחסן ומטווח נשק סודיים של ההגנה. ההכשרה הרסה את פתח הכניסה וחלק ממערכת הובלת המים פנימה. רצפת הבטון אשר שימשה את תחתית הסליק הייתה בגובה של 4 מ' מעל הרצפה המקורית של המאגר. עם זאת נשתמר השם הערבי הקדום של המקום מע'רת א-סיח'.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק מידות המאגר 26 מ' אורך, 19-5 מ' רוחב, 8 מ' גובה מהם 6 מ' עומק מילוי המים. המאגר כולל שלושה תאים גדולים ל-3 כיוונים. צורה זו הינה הצלחה טכנולוגית גדולה שנועדה לאפשר מקסימום נפח במינימום מיפתח. עם זאת, במקום אחד נבנה קיר תמך בגלל חשש מהתמוטטות הדופן. נפח המים שניתן היה לאגור במאגר הוא כ-1300 מ"ק.
מקום כניסת המים למאגר נהרס בעת הכשרת הסליק אך במרחק של כ-14 מ' מערבה ממנו נמצא מתקן מטויח ומדורג ששימש בור שיקוע לאמת מים מרשימה המגיעה מצפון. אמת המים שנחשפה לאורך של כ-18 מ', נמצאת בתוך מנהרה שנחצבה כתעלה פתוחה ונסגרה אחר-כך בגג עשוי לוחות אבן תוך שילוב בנייה בדפנות החצובות. חתך המנהרה טרפזי: 34 ס"מ למטה, 64 ס"מ למעלה וגובהה כ-1.6 מ'. אמת המים הובילה מי נגר ממדרונות גבעת העיר בית שערים ומהנחל הסמוך אל מאגר המים.
מאגר המים בגן לאומי בית שערים, צילום: אלון לויטה - רשות הטבע והגנים בצד הדרומי של הכניסה המודרנית שרד גרם מדרגות עתיק, מרשים ומטויח כאשר בצדו האחד דופן המאגר ובצדו השני מעקה מטויח. המדרגות שמספרן 16, נוחות מאוד לירידה ועלייה ורוחבן כ-1.3 מ' אפשר תנועה דו–סטרית של שואבי מים. גרמי מדרגות כאלו, בעלי מעקה, הם נדירים בישראל ודוגמאות לכך מצויות בבורות המים של מרשה ההלניסטית ובירידה למאגר המים של תל באר-שבע של תקופת המקרא. הטיח על קירות המאגר עשוי שכבה אחת עבה (כדי 6 ס"מ) בגוון לבן על אפור האופייני למאה ה-1 לספירה. החרסים שנמצאו על רצפת המאגר זמנם מהמאות ה-5-4 לספירה והם מציינים את סיום השימוש במאגר.
העיירה בית שערים השתרעה על שטח של 100 דונם מנתה כ-3,000 נפש. כמות המים שנדרשה הייתה (לפי 7 מ"ק לנפש לשנה) 21,000 מ"ק. נפח מאגרי המים שנמצאו באזור בית הקברות הוא כ-2,500 מ"ק ולכן עדיין חסרים כ-18,500 מ"ק. יש להניח כי סביב העיירה ובתוכה היו מאגרי מים גדולים נוספים שטרם נמצאו.
מאגר המים בגן לאומי בית שערים, צילום: אלון לויטה - רשות הטבע והגנים לדברי ד"ר צביקה צוק, ארכיאולוג ראשי ברשות הטבע והגנים: "מדובר בממצא חשוב ומשמח השופך אור וחושף בפנינו את שלהי תקופת הבית השני בבית שערים - פרק קדום ובלתי מוכר בתולדות האתר, כבר במאה ה-1 לספירה. גולת הכותרת של בית שערים היא קברו של רבי יהודה הנשיא. לאחר מותו הפך המקום במאות ה-3 וה-4 לספירה לבית הקברות הראשי של ארץ ישראל ואף משך אליו נקברים מהתפוצות. האמונה כי קבורה בסמיכות לרבי תאפשר לנקבר חיים טובים לאחר המוות הביאה ליצירת אתר מיוחד זה."
החפירה נערכה על ידי רשות הטבע והגנים בשיתוף עם רשות העתיקות ובסיוע של אגף מורשת של משרד ראש הממשלה.
מאגר המים בגן לאומי בית שערים, צילום: אלון לויטה - רשות הטבע והגנים
