הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


דליפת הנפט בערבה: חשש מהתפשטות הזיהום למפרץ אילת


עבודות פינוי ערוצי הנחל בשמורת עברונה נכנסו הבוקר למהלך מואץ בשל החשש מהשיטפונות הצפויים השבוע, שעלולים לפזר את הנפט על שטחים נרחבים. עד כה נשאבו כאלף קוב של נפט גולמי ו-8,500 טון של קרקע מזוהמת. המשרד להגנת הסביבה אסר על חברת קצא''א להפעיל את צינור הנפט עד להודעה חדשה

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  07-12-2014



צילום: רשות הטבע והגנים

בתום הערכת מצב שהסתיימה היום (א') בשעות הצהריים, הודיע מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה גיא סמט לחברת קצא״א, כי נאסר עליה להפעיל מחדש את צינור הנפט ממנו ארעה הדליפה, זאת עד לקבלת אישור מהמשרד להגנת הסביבה.

כאלף קוב של נפט גולמי נשאבו עד כה מאגמי הדלק לאורך האזור המזוהם בשמורת עברונה ומחוצה לה והסתיימה שאיבת הנפט הגולמי מבריכות הנפט העיקריות, בנוסף פונו מהאזור 8,500 טון של קרקע מזוהמת אל אתר הפסולת נימרה. הפינוי החל ביום חמישי לאחר שהאתר הוכשר והוצבו בו יריעות איטום. עבודות פינוי ערוצי הנחל שבתוך השמורה נכנסו החל מהבוקר (א') למהלך מואץ בהיקף של עשרות כלים הנדסיים ומשאיות, זאת בשל החשש מהשיטפונות הצפויים השבוע, אשר עלולים לפזר את הנפט על שטחים נרחבים, ואף לגרום לסחף מסוכן שיגיע עד למפרץ אילת.

ביום רביעי בלילה, דלפו אלפי קוב של נפט גולמי מצינור הנפט של קצא''א סמוך לבאר אורה 20 ק''מ צפונית לעיר אילת. הנפט חדר ללב שמורת הטבע עברונה וזרם בה במורד אפיקי הנחלים לאורך של בין 6-7 ק''מ. כתוצאה מכך, שטח גדול של השמורה כוסה בנפט גולמי, וגרם לנזק אקולוגי גדול מימדים. להערכת אנשי רשות הטבע והגנים, קיים חשש כבד לפגיעה בערכי הטבע הייחודיים באחת משמורות הטבע הרגישות והחשובות בערבה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

דליפת הנפט ארעה במהלך העבודות להעתקת צינור הנפט לקראת הקמת שדה התעופה החדש של אילת באזור תמנע. לאחר שאותה, סגרו אנשי קצא"א את המגופים בצינור מיד, אולם הנפט שהיה בקטע הצינור הפגוע כבר דלף ממנו החוצה.

"השמורה עתירה בצמחייה אשר מתרכזת בעיקר בערוצי הנחלים, לכן הפגיעה בה היא ככל הנראה גדולה ביותר'' אומר רועי טלבי, אקולוג מחוז אילת. ''רק לאחרונה מצאנו שאוכלוסיית צבי הנגב בשמורה גדלה והתאוששה לאחר שנים שחונות רבות. אני חושש שהאירוע הזה פגע בהם אנושות".

לדברי דורון ניסים, מנהל מחוז אילת, שטח השמורה שנפגע מוערך במאות דונמים. ''מדובר במוקדים רבים של זיהום והסיכון העיקרי הוא למכרסמים וחרקים הנמצאים בסמוך לפני הקרקע, היות ועומק הזיהום אינו רב''. השמורה משתרעת על שטח של 17 אלף דונם ויש בה אוכלוסייה של כ-250 צבאי נגב, אולם נסים מעריך שלא נשקפת להם סכנה. ''בשמורה ערכי טבע ייחודיים בהם מיני צמחים רבים. ניתן לראות במקום נזק גדול לשטח".


פינוי קרקע מזוהמת משמורת עברונה וסביבתה, צילום: דוברות המשרד להגנת הסביבה

על פי התחזית המטאורולוגית, ביום שלישי קיים סיכוי לגשם באזור הערבה וגם לגשמים ושיטפונות בעוצמה גדולה יותר לקראת סוף השבוע הבא. בעקבות זאת, הנחה מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, את חברת קצא"א להגדיל את כמות הכלים העוסקים בשאיבת כתמי הנפט וסילוקם מהאזור המזוהם. במהלך ישיבת הערכת מצב, עלה נחשש כי הגשמים יפזרו את הנפט על שטחים נרחבים, יגדילו את הזיהום ואף יגרמו לכך שהוא יגיע עד למי מפרץ אילת. אי לכך, עבודות פינוי ערוצי נחל עברונה שבתוך השמורה נכנסו החל מהבוקר (א') למהלך מואץ בהיקף של עשרות כלים הנדסיים ומשאיות.

במדידות איכות אוויר שבוצעו ביום ששי בהנחיית המשרד להגנת הסביבה ובעזרת המועצה התעשייתית נאות חובב נמצא כי איכות האוויר באילת ובבאר אורה תקינה ואין כל חשש לבריאות התושבים. במוקד הדליפה ליד כביש 90, אותרו ערכים חריגים של בנזן. לאורך היום המשיך המשרד לבצע מדידות נוספות.

שמורת הטבע עברונה

שמורת הטבע עברונה נמצאת בדרום הערבה מצפון לאילת. במקום זה שפע מי שיטפונות וזרימת מים מתחת לפני הקרקע המתנקזים לשקע במרכז הערבה ומתנדפים תוך יצירת בית גידול ייחודי של מליחה. תנאיו המיוחדים של בית הגידול בעברונה מרכזים במקום מיני צומח ייחודי העמידים למלח, ביניהם מיני אוכם ועצי דקל דום – שהם הפרטים הצפוניים ביותר בעולם ממין זה. במקום גם ריכוז גבוה למדי של עצי שיטה שצפיפותם עד 200 עצים לקילומטר.

עולם החי במקום עשיר אף הוא ובו מינים פעילי לילה רבים כארנבות, שועלים, זאבים וצבועים, לצד מגוון חרקים, זוחלים ועופות. כאן חיה אוכלוסייה גדולה של צבאי נגב, המהווה כרבע מאוכלוסיית מין מדברי זה בישראל.

בחודש יוני האחרון נספרה אוכלוסיית הצבאים במקום ונמצא שהיא מונה כ- 250 פרטים. כמות גדולה זו מעידה על מצבה הטוב של אוכלוסיית הצבאים ועל התאוששות האוכלוסייה לעומת שני העשורים האחרונים. ארנבות רבות שנצפו באותה הספירה העידו גם הן על מצבה הטוב של השמורה.

בעברונה נחשפו ממצאים ארכיאולוגים רבים. הבולט בהם הוא חווה חקלאית בת יותר מ-1,200 שנים מתקופת בית אומייה. בעזרת טכנולוגיה שהובאה מפרס השכילו להוליך מים בתעלות תת-קרקעיות בשם פוגרות, בשיפוע של כ- 2 פרומיל, ממרגלות ההרים ועד שטח חקלאות. בשטח זה, בן כ- 2,000 דונם, גידלו בעבר תמרים, זיתים, שקדים, אפרסקים, חרובים, חיטה ושעורה. החווה החקלאית נחפרה והפכה לאתר תיירות פופולרי בשל העניין שבה וסמיכותה לאילת.