הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


ביהמ''ש הורה על פירוק שיתוף במשק חקלאי במושב


במסגרת הסכם הגירושין בין בני הזוג, נותרה האישה להתגורר בבית במושב ולהשתמש בחלק שיוחד לה, ואילו הבעל עזב את המושב ולא עיבד את חלקו מאז. כעבור 15 שנים, עתר הבעל לפירוק השיתוף במשק על ידי מכירתו, ועל חלוקת התמורה שווה בשווה בין שניהם

עו''ד עמית יפרח *  18-12-2014



צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

נחלה במושב הינה נכס ייחודי אשר חלים עליו דינים והוראות ספציפיים המעוררים לא פעם סוגיות מורכבות אשר מגיעות לפתחו של בית המשפט. הייחוד הבולט ביותר הינו זה הקובע כי הנחלה הינה יחידה אחת שאינה ניתנת לחלוקה ונרשמת על בעלים אחד בלבד. על הוראה זו ניתן ללמוד בהחלטות מועצת רשות מקרקעי ישראל , בחוזי החכירה ובסעיפים הדנים בירושת משק חקלאי בדיני הירושה. במקרה דנן הוגשה תביעה לפרוק שיתוף במשק חקלאי שהוגשה 15 שנים לאחר חתימת הסכם הגירושין.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

התובע והנתבעת הינם בני זוג לשעבר שהתגרשו בשנות התשעים. הצדדים רשומים במינהל מקרקעי ישראל כבעלי זכויות בחלקים שווים במשק החקלאי המצוי במושב בו התגוררו במשותף. במסגרת הסכם הגירושין הסדירו הצדדים את זכויותיהם ע"י חלוקת שטח המשק ביניהם (לא ברישום), כך שהבית, חלקה א' ועוד כ-10 דונם בחלקות ב' לאישה ויתרת האדמות החקלאיות הלא מעובדות לבעל.

לאחר גירושי בני הזוג, נותרה האישה להתגורר בבית במושב ולהשתמש בחלק שיוחד לה, ואילו הבעל עזב את המושב ולא עיבד את חלקו מאז.

כעבור 15 שנים, עתר הבעל לפירוק השיתוף במשק על ידי מכירתו, ועל חלוקת התמורה שווה בשווה בין שניהם. לטענתו, הסכמתם לחלוקת השטח אינה חוקית כיוון שהינה נוגדת את מדיניות מינהל מקרקעי ישראל האוסרת פיצול המשק או העברת הזכויות בו ללא הסכמת המינהל, וזו לא ניתנה.

ביהמ"ש קבע כי במצב שבו ניתנת התחייבות להעברת זכות תוך הפרת הוראה המגבילה את מעבר הזכות, אין מקום לקביעה קטגורית כי ההתחייבות עצמה בטלה, וכן כי אין כל הכרח לשלול תוקף משפטי מהתחייבות שניתנה רק בשל העובדה שהיא נעשתה בניגוד לתניה חוזית אחרת.

על כן, במקרה דנן, פסק ביהמ"ש כי יש ליתן תוקף חוזי לחלוקת המשק בין הצדדים גם אם היא עומדת בניגוד למדיניות המינהל, ואין מקום להורות על בטלותה למפרע, בפרט שעה שהצדדים ידעו מראש על הבעייתיות בהסכם.

עוד הוסיף ביהמ"ש כי העובדה שהצדדים לא התכוונו כי העברת הבעלות בפועל תהווה תנאי ליישום שאר ההסכם נלמדת גם מהעובדה כי התובע הגיש את תביעתו בחלוף 15 שנים ממועד אישור ההסכם ולא תוך פרק זמן סביר, כאשר במשך כל אותן השנים שחלפו הוא נהנה מיתר סעיפי ההסכם, המטיבים עמו בהיבט המזונות עקב חלוקת הקרקע הלא שוויונית לרעתו. יוצא איפוא כי גם מכוח הסתמכות האישה וכן מהיות החיובים שבהסכם שלובים זה בזה מנוע הבעל היום מלטעון לביטול סעיפים בהסכם.

ביהמ"ש הכריע כי תתבצע שומה אשר תקבע את ערך חלקו של הבעל במשק והאישה תרכוש את חלקו של הבעל ביתרת האדמות בהתאם לשמאות שתקבע. במקביל לתשלום יועבר חלקו של הבעל במחצית מזכויות המשק על שמה של האישה ובכך תהפוך לבעלים מלא של כל המשק החקלאי.


צילום: מיכל הרדוף
הכותב - עו"ד עמית יפרח
יו"ר אגף קרקעות ואגו"ש, תנועת המושבים