הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


לראשונה: אושרו תקנות להדלקת אש ומדורות בשטח


לצורך הגברת בטיחות האש וצמצום הסכנה להיווצרות שריפות גדולות כתוצאה מאש שיצאה מכלל שליטה, בקשה הרשות הארצית לכבאות והצלה להסדיר את הנושא בתקנות שאושרו היום בועדת הפנים והגנת הסביבה. עד היום לא נקבעו כללים בנושא וחלק מהרשויות המקומיות השתמשו בחוקי עזר עירוניים

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  28-12-2014



רשלנות מטיילים - שריפה בבריכת הנופרים, צילום: אורי סולימני - רשות הטבע והגנים

ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה היום (א') לראשונה, תקנות שהגישה הרשות הארצית לכבאות ולהצלה, אשר קובעות הגבלות חמורות על הבערת אש ומדורות בשטח. התקנות שגובשו במשרד לביטחון הפנים ובתיאום עם משרד המשפטים,  קובעות בין היתר, כי גודלה של מדורה לא יעלה על קוטר של 4 מטרים, גובהה לא יעלה על 3 מטרים והמרחק בין מדורה ליער (למעט בשטח ייעודי) יהיה גדול מ-150 מטרים. בנוסף, נקבעו כללי התנהגות ובטיחות אש בקיום מדורה, ובכלל זה הסדרת מיקומה, גודלה המירבי, חומרי הבעירה בה ועוד. יש לציין, כי עד היום לא נקבעו כללים בנושא וחלק מהרשויות המקומיות השתמשו בחוקי עזר עירוניים; כמו כן, נבחנת הקמת צוות אכיפה פלילית נגד מפרי החוק.

החוק למניעת שריפות בשדות משנת 1949 אוסר על שריפת צמחים בשדה שלא ברישיון, אך הוא אינו חל בתחומי שטח של רשות מקומית, ומכל מקום אין בו הסדר מלא. אף דינים אחרים, העוסקים בהיקף כזה או אחר בשריפות פרטניות ויזומות, אינם נותנים מענה למדורות שמדליק הציבור הרחב ללא הגבלה. לפיכך, ולצורך הגברת בטיחות האש וצמצום הסכנה להיווצרות שריפות גדולות כתוצאה ממדורות שיצאו מכלל שליטה, בקשה הרשות הארצית לכבאות והצלה להסדיר את הנושא בתקנות.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

עו"ד יפעת פרנקנבורד מהייעוץ המשפטי במשרד לביטחון הפנים אמרה בדיון: "התקנות עלו כצורך מהשטח. הן שומרות על בטיחות אך מאפשרות גם לקיים מדורות. המצב שכל אחד יכול להדליק אש בכל מקום ובכל צורה מסוכן מאוד. ככל שמדובר במתקן ייעודי להדלקת אש, אנחנו דואגים לבטיחות. בעולם מחמירים מאוד בהדלקת מדורות. באנגליה יש תקנות על נפח המדורה וחובות להחזיק באמצעי כיבוי. באוסטרליה יש תקופה שלמה שנאסר להדליק מדורות. החמרנו פחות כדי להתאים לציבור בישראל. בתקנות שהבאנו, האחריות על הנזקים היא על המדליק"

ח"כ דוד צור (התנועה), שניהל את הדיון, ביקש לדעת מי מתכוון לאכוף ואיך: "לא חסרים לנו חוקים ותקנות הבעיה שלנו היא אכיפה".

ראש ענף חקירות מחוז ירושלים, משה אלעזרי: במחוז שלנו היו מספר אירועים בשנים האחרונות. הוא המחיש את סכנות האש בדוגמאות של מדורות ענק בל"ג בעומר, שריפות ענק בהרי ירושלים ועוד. "מדי שנה יש עשרות שריפות שרק בדרך נס נגמרות בלי לפגוע בחיי אדם".

לשאלת ח"כ צור, "כמה כתבי אישום הוגשו?" השיבה קרן גלאון, סגנית יועמ"ש רשות הכבאות הארצית: "כשהתקנות יותקנו יהיה לנו דין ספציפי. הרשות יחסית חדשה ואנחנו לא מכירים הרבה כתבי אישום. התקנות יאפשרו לפעול".

עו"ד ליאנה מגד ממשרד המשפטים הוסיפה כי "רשלנות היא בטיפול המשטרה לכן, כאן מביאים הסדרה מנהלית של המדורות ע"י פקחי הרשות". ח"כ צור, ביקש לדעת "האם תתנגדו לאפשר גם סמכות תביעה בנושאים אלו כפי שיש לנו במשרד החקלאות"? על כך השיבה סגנית היועמ"ש גלאון: "אנחנו פועלים לאכיפה מנהלית בסיוע משרד המשפטים וכן הוקם צוות לבדיקת המערך, במטרה להקים צוות אכיפה פלילית, כך שיש חשיבה בעניין".

ח"כ דוד אזולאי (ש"ס), ביקר את התקנות: "אני לא רואה מי הגורם שאמור לאכוף את התקנות? זה דורש המון כוח אדם, שהרי בכל פינה אפשר להדליק מדורה. איפה השלטון המקומי? הוא חשוב במערכת הזו. בל"ג בעומר יש איבוד שליטה ואף אחד לא אוכף. בנוסף, שריפת החמץ. יש מקומות שהרשות התגייסה ויש מקומות שכל דכפין שורף. יש פקחי שמורות הטבע, כבאים, רשויות מקומיות. מי יאכוף? אין כאן מענה אמיתי". על דבריו הגיבה סגנית היועמ"ש גלאון, כי "המטרה היא לייצר נורמה כי הכול פרוץ". ח"כ צור, הוסיף כי "צריך יהיה לקבוע איך מקלים על הציבור לעמוד בהנחיות כדי לא לשים מכשול בפני עיוור. הסוגיה המרכזית היא האכיפה".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "צריך להיזהר שלא לפגוע במסורת ובהווי. אפשר היה להסתפק בתקנות כלליות, אבל לגרום לכך שאדם יוצא עם משפחתו, או מדריך קבוצת נוער וצפוי לקנס מנהלתי זה מחטיא את המטרה".

מני דורון, רמ"ח רישוי והגנה מאש ברשות הארצית לכבאות: "התקנה נותנת מענה גם לל"ג בעומר ולביעור החמץ. נלקחו בחשבון הפרמטרים של משטר הרוחות, מרחק מבלוני גז ועוד, בהתאם לצרכים של האזרחים. האכיפה תתבצע בשלב הבא".

ערן גלזר ממועצת תנועות הנוער: "אנחנו בעד הסדרה, אך צריך להפעיל שיקול דעת בנושא תשלומי הקנסות".

עו"ד ליאנה מגד ממשרד המשפטים: "מכיוון שעוברים ממצב אי הסדרה להסדרה, המשמעות תהיה שבשלב הבא נקבע את העבירות כמנהליות ונוכל להבחין בין מקרים שונים, בהם יוכל הפקח קודם להזהיר ובמקרים חמורים, להטיל קנס מינהלי ישירות. זה נותן מענה למגוון האפשרויות. חייבים להסדיר זאת גם מול הרשויות המקומיות. יהיו אלו פקחים של הרשויות המקומיות או של רשות הטבע. זה טרם נסגר".

לבקשת ח"כ צור "לקבוע מי האינסטנציה שאוסרת על הדלקה באזור או במועד מסוים, נוכח תנאים קיצוניים, המעלים את הסבירות לשריפות", אמרה סגנית היועמ"ש גלאון כי "בחגים ובמועדים האינסטנציה תהיה נציב הכבאות. בשאר המקרים זה יהיה הוא או מי שהסמיך".

ח"כ אזולאי דרש מעקב על התקנות, שיובאו בעוד שנה לוועדה לבחון את יישומן בשטח. קקאי אפשר להתעלם מהרשויות המקומיות במקומות מיושבים בפיקוח ואכיפה.. אם הן לא ישותפו התקנות תהיינה אות מתה".

ח"כ צור הצטרף לדרישה לדיון מעקב בעוד שנה ואמר: "שם ידווח על הממשקים עם הרשויות המקומיות, קק"ל, רשות הטבע והגנים. תצטרכו לחזור אלינו עם האגרות, שנאשר קנסות מנהליים ונבין אם זה דרך יחידה מיוחדת ומה ההכשרות וההסמכה לעניין זה. השאלה היא גם לגבי הרחבת סמכויות האכיפה לרשויות המקומיות".

התקנות אושרו פה אחד בקולותיהם של הח"כים צור ואזולאי וייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות.