מערת מנות בגליל העליון, צילום: אסף פרץ - באדיבות רשות העתיקות צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון ורשות העתיקות, מדווחים היום על "אחת התגליות החשובות ביותר בחקר האבולוציה של האדם" - גולגולת אדם מודרני, בת 55 אלף שנה, אשר נמצאה במערת מנות ע"ש דן דוד שבגליל המערבי. גולגולת נדירה זו, מהווה את העדות המאובנת הקדומה ביותר מחוץ לאפריקה, לכך שאוכלוסיות האדם של היום, מוצאן בגל הגירה מאפריקה, שהחל לפני כ-65 אלף שנה. המאמר מתפרסם בגיליון החדש של מגזין Nature.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק מוצא האדם המודרני - הומו ספיינס, ודרכי התפשטותו בעולם הישן, היא סוגיה שמעסיקה את המחקר המדעי למעלה מ- 150 שנה, מאז התפרסם "מוצא המינים" של צ'ארלס דרווין. החל משנות ה-80 של המאה הקודמת, חלה התקדמות ניכרת במחקר, בעקבות כניסתו של המחקר הגנטי לתחום, שאפשר מיצוי DNA מעצמות, ותיארוך מדוייק שלהן. לדברי החוקרים, התגלית ממערת מנות שבגליל שופכת אור על אחת התקופות הדרמטיות ביותר באבולוציה של האדם - הופעת האדם המודרני כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.
כיפת הגולגולת בת 55 אלף שנה שהתגלתה במערה, צילום: צילום: קלרה עמית - באדיבות רשות העתיקות תוצאות מחקרים גנטיים של השנים האחרונות, אשר נעשו באוכלוסיות מודרניות ובמאובנים, הציעו שתי מסקנות:
1. מוצאו של האדם המודרני הוא בגרעין אוכלוסייה קדום בן 200 אלף שנה ממזרח אפריקה, אשר נדד והגיע לאזורנו לפני כ-100,000 שנה. השערה זו נתמכת בעדויות של מאובנים.
2. מוצא האוכלוסייה המודרנית של היום הוא בגל נדידה מאוחר יותר, שהחל לפני כ-65 אלף שנה. זו התקופה שבה התפשטו אוכלוסיות של אדם מודרני ממוצא אפריקני ברחבי העולם הישן, והחליפו אוכלוסיות מקומיות, כדוגמת האדם הניאנדרטלי במזרח התיכון ובאירופה. לפי השערה זו של הגנטיקאים, אוכלוסיות אלה מהוות את הגרעין הקדום, שממנו התפתחו כול אוכלוסיות האדם המודרני המוכר כיום. אחד ממסלולי ההגירה להתפשטות האדם המודרני בעולם, עובר דרך הלבאנט - אגן הים התיכון, שהוא המעבר היבשתי היחיד בין אפריקה לאירופה, אלא שעד כה, לא נמצאו שרידי אדם מודרני שתוארכו לפרק הזמן שבין 65-45 אלף שנה.
תמונת המחקר של מוצא האדם המודרני מתבהרת עכשיו, בעקבות גילוי של כיפת גולגולת האדם המודרני ממערת מנות. מנות היא מערה קרסטית פעילה (מערת נטיפים), שנתגלתה במקרה בשנת 2008 בגליל המערבי בעת פגיעת דחפור שביצע עבודות במקום. המערה ממוקמת 40 קילומטר צפונית-מזרחית לאתרים הפרהיסטוריים הנודעים של מערות הכרמל.
במערה נערכו עד כה חמש עונות חפירה בין השנים 2010-2014, מטעם רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון, בהן תועד רצף ארכיאולוגי מרשים ובו שרידים של מספר תרבויות פרהיסטוריות. עד כה נמצאו במערה כלי צור, עצמות בעלי חיים כמו איילים, צבאים, שר הבא וחיות אחרות וכן שרידי מדורה.
הגולגולת ממערת מנות נמצאה על מדף סלע מוגבה באולם קטן במרכז המערה. שני המשטחים הפנימיים והחיצוניים שלה היו מכוסים במשקע מערות, שתוארך בשיטת אורניום תוריום (U-Th) ל-55 אלף שנה. ניתוח מורפומטרי של הגולגולת, הראה שמדובר בגולגולת של אדם מודרני עם קווי דמיון לגולגולות מודרניות מאפריקה מחד, ולגולגולות קדומות של אדם מודרני מאירופה מאידך.
שבר גולגולת של אייל שהובא אל תוך המערה לפני כ-30,000 שנה, צילום: רשות העתיקות במחקר השתתפו חוקרים מהמכון הגיאולוגי, מכון וייצמן למדע, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת קאייס-ווסטרן, מכון מקס פלאנק לגנטיקה ואבולוציה, אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת סיימון פרייזר.
חקר הגולגולת ממערת מנות ע"ש דן דוד, הנו מיזם משותף של אוניברסיטת תל אביב, רשות העתיקות ואוניברסיטת בן גוריון, ובניהולם של פרופ' ישראל הרשקוביץ', ד"ר עומרי ברזילי וד"ר עפר מרדר, וממומן על ידי קרן דן דוד, האקדמיה הישראלית למדעים, קרן איירין לוי סלה, קרן ליקי ורשות העתיקות.
במקביל למחקר הגולגולת נעשות הכנות לפיתוח המערה והכשרתה לקליטת קהל. בפיתוח זה שותפים מועצה אזורית מעלה יוסף, מושב מנות והקרן הקיימת לישראל.
