רפת חלב, צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), אישרה את בקשת משרד החקלאות לתקן את תקנות תכנון משק החלב, העוסקות בהעברת מכסות חלב בשנים 2014-2016 במסגרת
מתווה לוקר שמטרתו היתה להביא להתייעלות במשק החלב ולהוזלת מחיר החלב הגולמי.
בדיון התברר כי תקציב הפרישה, שעמד על 200 מיליון שקלים והיה אמור לשמש את הפורשים במסגרת מתווה לוקר עד לסוף שנת 2016, נגמר כמעט לגמרי ונותרו בו עוד 2,000 שקלים בלבד. מנכ"לית מועצת החלב, מיכל קראוס, הסבירה כי תקציב הפרישה נוצל באופן כמעט מלא, עם פרישה קרובה של 6 יצרנים. לדבריה, נוצר מצב ששני יצרנים נוספים שרוצים לפרוש, וזקוקים לכסף באופן דחוף, לא יכולים לקבל תמורה עבור מכסת החלב שלהם ולכן נדרש התיקון.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק התקנות שאושרו נועדו לאפשר ליצרנים קטנים לפרוש גם לאחר שהתקציב למענקי פרישה במסגרת המתווה יסתיים. תיקון התקנה יאפשר ליצרנים שירצו לפרוש ללא המענק לקבל לפחות תמורה על מכסת החלב שלהם.
ח"כ כבל הבהיר כבר בפתח הדיון כי אמנם מדובר בתיקון שעל פניו נראה טכני, אך בסופו של דבר מתרחש תהליך שבו המשק המשפחתי הולך ונעלם. הוא הודיע כי בכוונתו לקיים בקרוב דיון בשאלת היחס למשק המשפחתי בכל ענפי החקלאות, אליו יוזמן גם שר החקלאות, חברי השדולה החקלאית בכנסת והחקלאים עצמם. בדיון טענו הרפתנים כי אישור התיקון לתקנות מהווה למעשה את סיום מתווה לוקר, לאחר שהתקציב למענקי הפרישה נגמר ויצרנים קטנים ובינוניים יתקשו לגדול.
שר החקלאות, ח"כ אורי אריאל (הבית היהודי) שהשתתף בדיון אמר כי הוא מצטרף ליוזמה של היו"ר כבל באשר לדיון על המשק המשפחתי. השר אריאל התייחס לתקציב המשרד ל-2015-2016 ואמר: "ניסינו להגיע עם האוצר להסכמות. התאכזבתי מאוד שהביאו את 5 הרפורמות בתוך חוק ההסדרים בלי שום תיאום אתנו". לנוכח הדברים ביקש השר להבהיר כי אם תהייה רפורמה אחת במצב שנוצר זה יהיה הרבה – "לא תהיינה רפורמות אם לא נגיע להסכמה. אחת הרפורמות נוגעת לחלב צאן עיזים – וזה מסוג העיזים שמכניסים בחוק ההסדרים", אמר. הוא אף מתח ביקורת על הממונה על התקציבים באוצר, ואמר כי קיבל ממנו בקשה לקצץ 3% מתקציב המשרד עוד לפני שהתקיים דיון על כך בממשלה ועוד לפני החלטת ממשלה.
מאיר צור, מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל: ״הגיע הרגע להציל את החקלאות, ישנם הרבה ענפים בחקלאות שלא יודעים איזו רפורמה יעשו להם ומה יהיה עתידם. הגיע הזמן שנעשה תכנית ארוכת טווח של 15-20 שנה בשת״פ הלובי החקלאי ומשרד החקלאית שיסדיר את כל הענפים - החי והצומח, להסדיר את נושא העובדים הזרים. אי אפשר להחזיק את הייאוש הזה עוד הרבה זמן״.
מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן: ״החקלאות בישראל שהיא המפוארת בעולם המערבי. כל הרפורמות שהאוצר הציע עיקרן במשקים הקטנים. אין בעיה לייצר את החלב בישראל ברפתות גדולות אל זה מנוגד לתפיסת ההתיישבות. כל עוד בשנים האחרונות מנסים להכניס לנו עיזים שאינם פרלמנטריים, שום דבר טוב לא ייצא מזה. אנו בעד לשבת על כל נושא לרפורמות לטווח הארוך כל עוד זה נעשה בשיתוף״
ח"כ דני עטר (המחנה הציוני) אמר כי "נוצרה סיטואציה מוזרה שהשר יותר בצד שלנו מאשר בצד של הממשלה וצריך לברך אותו על כך". הוא בירך גם על רצונו של השר לבצע רפורמות בהידברות ולא באמצעות חוק ההסדרים. באשר למצב המשק המשפחתי אמר ח"כ עטר כי "אם הייתה פרנסה בחקלאות הדור הצעיר היה חוזר. מתחת לרפורמות מסתתרת תפיסת עולם, אם עושים משהו 20 שנה והתוצאה ב-100% מהרפורמות היא אותה תוצאה של פגיעה במשק המשפחתי אז יש מגמה וזה לא מקרי. הפקידים מתחלפים את השיטה לא". ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) הוסיף כי "יש משרד אוצר חזק ועוין ושרי חקלאות חלשים לאורך שנים, ובעיקר חקלאים מפוצלים שלא יודעים להיאבק". הוא קרא "לא להסתפק בהוצאת עיזים מחוק ההסדרים, אלא לבצע שינוי דרמטי בתקציב 2015-2016, שיהיה נקודת מפנה ולא התקדמות לתהום".
ח"כ חיים ילין (יש עתיד) אמר כי החקלאים צריכים להיות מאוחדים ולהפסיק להאשים אותם ביוקר המחייה. לדבריו, החקלאים הם רק היצרנים של החלב או הדבש למשל, והם אינם אחראים על מחיר ליטר חלב בסופר או קילו דבש ויש מישהו אחר שגוזר עליהם את הקופון. "החקלאות היא עדיין בגבולות ושומרת על הקרקע. אין ולו חקלאי אחד שלוקח את הקרקע על הגב ועובר אתה ממקום למקום, מישהו במדינה שכח ואת זה צריך להזכיר", אמר ח"כ ילין.
ח"כ עטר הוסיף וציין כי בבקעה, ברצועת גבול צרה, מתגוררים 4,800 חקלאים שמחזיקים את קו הגבול ומגנים על המדינה כמילואימניקים 365 ימים בשנה. ח"כ עפר שלח (יש עתיד) הוסיף כי השאלה היא לא מה החקלאות צריכה כדי לשרוד, אלא מה ישראל צריכה לעשות כדי שהחקלאות תשגשג ותפרוץ.
היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי השנים חלפו אבל הבעיות נשארו אותן בעיות. הוא אף מתח ביקורת על הדרך שבה הרפתנים מנהלים את המאבק. "המשק המשפחתי הולך ונעלם – וזה קרב שאי אפשר לנהל לבד. צריך לגייס לא רק את הרפתנים ללובי שיצליח להניע פעולות". כבל הוסיף כי באוצר ישנה תפיסה שמפרקת את החקלאים שלב אחרי שלב – ושב והודיע כי בכוונתו לקיים בשבועות הקרובים דיון בנושא מצבו של המשק המשפחתי.
