הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


פיתוח חדש: כלי לניטור היכחדות מגוון המינים בטבע


אוניברסיטת ת''א השתתפה במחקר עולמי אשר מצא כלי חכם לניטור היכחדות המינים בטבע ויאפשר מעקב נוח ומדויק יחסית אחר מגמות מסוכנות של אובדן המינים. המחקר התפרסם בכתב העת היוקרתי Science. לירידה בעושר הביולוגי ישנה משמעות אדירה עבור עתידם של כדור הארץ בכלל והאנושות בפרט

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  22-07-2015



צילום: משה לוי - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

מחקר רב-לאומי שנערך לאחרונה בהשתתפות חוקרים מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית ואקולוגיה של צמחים באוניברסיטת תל אביב, מציע לנו כעת כלי מדעי אמין וזמין לניטור מגוון המינים באזור נתון: מדידה פשוטה יחסית של הביומסה הצמחית – הלא היא המשקל הכולל של הצמחייה באתר. השיטה החדשה תאפשר מעקב נוח ומדויק יחסית אחר מגמות מסוכנות של אובדן מינים בטבע.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

המחקר, פרי יוזמה של פרופ' לוקלן פרייזר מאוניברסיטת טומפסון ריברס בקנדה, כלל 62 קבוצות מחקר מ-19 מדינות ב-6 יבשות. התפרסם ביולי 2015 בכתב העת היוקרתי Science.

היכחדות מינים בטבע – תופעה מסוכנת לסביבה ולאדם

”בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה אקולוגית מסוכנת בכל העולם: התמעטות המגוון הביולוגי עקב היכחדות מיני צמחים ובעלי חיים, שנגרמת על פי רוב על ידי פעילות האדם," מסביר פרופ' מרסלו שטרנברג, ממובילי המחקר, ומי שאחראי על חלקו הישראלי, בשיתוף עם הסטודנט עופר כהן. "לירידה זו בעושר הביולוגי יש משמעות אדירה עבור עתידם של כדור הארץ בכלל והאנושות בפרט; מערכת אקולוגית שמאבדת מינים מאבדת גם מיכולתה לספק לכולנו את 'השירותים' החיוניים שהטבע נותן לנו בחינם: מים נקיים, אוויר לנשימה, קרקע איכותית, עצים לבנייה, מזון מן החי והצומח ועוד."

בשל חשיבותם הקריטית של תהליכי אובדן המינים, מחפשים כיום המדענים שיטות יעילות, מהירות ולא יקרות לזהות ולהתריע על מגמות שליליות שכאלה בטבע; זאת במטרה לעצור את ההתדרדרות, ולסייע במידת האפשר במניעתה.

שטחי אחו עשבוני בכל העולם

"במסגרת המחקר, בחנו כל קבוצות המחקר בכל העולם שטחים בעלי אופי דומה: אחו עשבוני שמשמש למרעה, ומהווה תשתית למערכת האקולוגית באותו מקום," אומר פרופ' שטרנברג. "הפריסה העולמית הרחבה אפשרה לנו לבחון שטחי אחו באזורים אקלימיים שונים מאוד זה מזה. כאן בישראל בחרנו בארבעה אתרים, המתאפיינים בכמויות משקעים שונות: צפון מדבר יהודה, עמק בית שאן, רמת כורזים שליד ראש פינה ומרכז רמת הגולן."

בכל אתר, בכל מקום בעולם, סומן שטח שממדיו 8X8 מטר, שחולק ל-64 ריבועים של מטר רבוע כל אחד. הצמחייה בכל ריבוע נקצרה ונאספה באמצעים הוותיקים והפשוטים ביותר: מספריים ושקיות איסוף. לאחר מכן יובשו הצמחים ונשקלו – וכך נקבעה הביומסה הצמחית הכוללת של אותו ריבוע. במקביל ספרו החוקרים את מספר המינים שנקצרו מכל ריבוע, ובדקו את הקשר הסטטיסטי בין הביומסה הצמחית לבין עושר המינים.

עקומת פעמון

ממצאי המחקר היו ברורים. "התוצאות של כ-50 מבין 62 קבוצות המחקר הסתדרו במה שמכונה 'עקומת פעמון' - שהיא התפלגות סטטיסטית נורמלית," מסביר פרופ' שטרנברג. ''במילים אחרות: במצבי קיצון, כשהביומסה הצמחית נמוכה במיוחד - למשל במדבר, או גבוהה במיוחד - למשל ביערות-עד בחוג הקוטב, המאופיינים בעצים ענקיים, מגוון המינים קטן יחסית. עושר המינים מגיע לשיאו במרכז העקומה הסטטיסטית – במקומות בהם נמדדה ביומסה צמחית בינונית.

"שיטת המדידה שפיתחנו פשוטה וזולה מאוד ליישום, והיא נגישה לכל אדם הפועל בשטח. יתרה מכך, היא אינה מצריכה מומחיות של בוטניקאי שמכיר ומזהה כל מין ומין. כל מי שמעוניין בכך – כמו פקחים בשמורות טבע, אנשי עמותות סביבתיות ואחרים – יכול לעקוב באמצעותה אחר שינויים ומגמות בסביבה הטבעית, ולהתריע על ירידה במגוון הביולוגי." מסכם פרופ' שטרנברג.