הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


פיתוח ישראלי יאפשר לבוקרים לרעות בקר באמצעות לוויין


הבוקרים החדשים ככל הנראה כבר לא ירכבו בכרי המרעה הרחבים כדי לרעות את העדר שלהם, הם יוכלו לעשות זאת מהסמארטפון. פיתוח חדש בדמות קולר חכם המוצמד לעדר הבקר, יעקוב אחר תנועתו, ינטר וישדר מדדים פיזיולוגיים שיאפשרו לעקוב אחר בריאותו של כל פרט ויספק מידע על פוריות, מצוקה או תחלואה

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  06-08-2015



צילום: מתוך סרטון ההסברה

פיתוח חדשני של חברה ישראלית קטנה בשם 'קאטל ווטץ' (cattle-watch) בדמות קולר חכם עם אפליקציה תומכת, זכה במקום השני בתחרות לאפליקציות ניווט לווייני שהובילה בארץ סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ו-ISERD ובימים אלו נמצא בשלבי ניסוי מתקדמים באתר הביתא, ברמת הגולן.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

המוצר יאפשר לבוקרים ברחבי העולם לרעות עדרים מרחוק, ללא כל מאמץ. מלבד מעקב אחר תנועת העדר בכרי המרעה מהחלל, הקולר החכם גם מנטר ומשדר מדדים פיזיולוגיים, המאפשרים לעקוב אחר בריאותו של כל פרט ומספקים מידע על פוריות, על מצוקה או תחלואה לפני שאלו ניכרים בהתנהגותה של הפרה. המערכת גם מתריעה מפני גניבה או טריפה, אפילו בשעות הלילה. הקולר החכם הוא למעשה מכשיר המשלב חיישן עיבוד אותות פיזיולוגיים המגיעים מהפרה אותו עונד הבוקר לצוואר הפרה. האנרגיה מתקבלת מפאנלים סולאריים והבוקר יכול פשוט לענוד ולשכוח. החיישן משדר את המידע ללוויין ומשם לאפליקציה תומכת במחשב ובטלפון החכם של הבוקר.



אילן ארבל, מייסד החברה, הוא לא הסטרארטפיסט הטיפוסי. ארבל הוא איש אשכולות בן 63 שהוכשר כמתמטיקאי, אך מחזיק גם בתארים נוספים באומנות ובחשבונאות. בעברו היה איש הייטק במשך 25 שנים ובעברו הרחוק יותר איש חיל האוויר שזכה גם בפרס בטחון ישראל ובנוסף בצל"ש מראש אמ"ן לחשיבה יוצרת. "אפשר לומר שהרעיון עלה בי בזכות יוקר המחיה", מספר ארבל, "עצוב היה לראות שחצי מאוכלוסיית העולם לא יכולה להרשות לעצמה בשר פעם בשבוע. מחישוב פשוט הבנתי שקצב עלית מחיר הבשר גבוה מקצב הגידול באוכלוסייה ומצאתי שהוא נובע מירידה תלולה במספר העגלים שמגיעים לבגרות, בעיקר בחצי הכדור הדרומי. הפער העצום בין 80% עגלים שמגיעים לבגרות בארה"ב ל-50% בלבד באוסטרליה, ארגנטינה ודרום אפריקה, נובע מהעובדה שהעדרים בחצי הכדור הדרומי רועים בשטחים פתוחים עצומים ולבוקר אין אפשרות לעקוב אחר מצבו הפיזיולוגי של כל פרט בעדר בכל רגע נתון".