הטרסות המשוקמות בכרמל, צילום: סוכנות ג'יני - באדיבות קק''ל אנשי קרן קיימת לישראל חשפו ביערות הכרמל טרסות חקלאיות קדומות, חלקן בנות 2000 שנה, במהלך עבודות השיקום לאחר השרפה הגדולה שהשתוללה בכרמל לפני 5 שנים. באסון הכרמל קיפחו את חייהם 44 בני אדם ונשרפו 25,500 דונמים של חורש ויער. היה זה האסון הגדול ביותר שאירע בישראל כתוצאה משריפת יער.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק בעקבות החשיפה הזו עמלו בקק"ל בשיקום הטרסות הקדומות ושיחזור עצי הבוסתן שהיו בעבר במקום, הטרסות הקדומות נראו בצילום אוויר מ- 1944 ואת רובן ניתן לזהות גם כיום. במקום נמצאו חרסים מהתקופה הרומית המתאימים לתיארוך הטרסות שנחפרו לראשונה באזור. "נוצרה עבורנו הזדמנות פז לשחזר את אותן טרסות במהלך שיקום השטח שנשרף, בין השאר תוך הסתמכות על צילומי אוויר מ-1944 ברוח ההמלצות הקודמות" סיפר מנהל מרחב גליל מערבי, מיכאל וינברגר.
כמו כן במהלך חמשת השנים האחרונות עמלו בקק"ל בשיקום היער ובפריצת קווי חיץ בסמוך לישובים, במטרה למזער את הנזקים בשריפות יער. כ- 550 דונמים של קווי חיץ חדשים נפרצו בעיקר מסביב לישובים, חניונים ודרכים היקפיות. באזורי החייץ התבצעו דילולים אינטנסיביים של עצי היער וגיזום גבוה של העצים .
המדען הראשי של קק"ל, ד"ר עומרי בונה: "פרט לקווי חיץ אנחנו יוצרים גם אזורי חיץ ביער שבהם ניקינו את האורנים כדי ליצור אזור חיץ בתוך היער שבו יהיה קל יותר לעצור את השריפה. אך מניסיוננו, לא ניתן להבטיח שבתנאי מזג אוויר קיצוניים, קווי החיץ ימנעו את מעבר האש ולכן יש חשיבות רבה להיערכות כנגד שריפות בקרבה המיידית של מבנים ותשתיות".
בקק"ל משתמשים בימים אלו במגוון דרכים על מנת לטפל ביער במטרה להילחם בנזקי השריפות. בין היתר מבוצעת רעיית בקר וצאן ביערות במטרה לדלל את הצמחייה שמסייעת להתפשטות השריפות.
ד"ר בונה: "אחד האתגרים המרכזיים בשיקום היער בכרמל הוא לייצור יער דליל במידה רבה מזה שנשרף, יער שעשוי להיות פחות רגיש לשריפות הבאות וגם עמיד יותר לתנאי היובש המתגבר הצפויים בעידן של שינויי אקלים והתחממות עולמית. אתגר זה קשה במיוחד בשל ההתחדשות הצפופה של האורנים מחד גיסא ובשל מיעוט עדרי העיזים שבעבר דאגו לדילול טבעי של החורש מאידך גיסא. הקק"ל הקימה מערכת של ניסוים ללימוד הדרכים ליצירת יער דליל יותר והיא מנסה בדרכים שונות גם להגביר את הרעייה במטרה למנוע את היצירה מחדש של יער צפוף וסבוך".
בנוסף יערני קק"ל ומתנדבים מדללים את ההתפשטות הטבעית של עצי האורן ומגוונים את היער בנטיעה של עצי חורש רחבי עלים וזאת על מנת ליצור יער מגוון ורב גילי למען הדורות הבאים.
יערן קק"ל, מיכה סילקו: " בעבר היער היה צפוף, חד מיני ןמחטני כיום אנו פועלים להגברת המגוון הביולוגי ביער בדרך זו יש חשיבות ביצירת יער בר-קיימא אשר יתמודד טוב יותר גם עם פגעים טבעיים וגם עם אלה שהם מעשה ידי האדם. ביער מגוון שמים דגש יצירת מרחבים גם לצומח העשבוני ומקפידים ליצור קרחות יער על מנת לאפשר לבעלי החיים את הגיוון".
השנה עם סיום שנת השמיטה יחודשו הנטיעות ביערות. יערות פארק חורש טבעי.
בנית טרסות חקלאיות החלה בארץ כבר בתקופת הברונזה הקדומה (2000-3300 לפני הספירה) והמשיכה לאפיין את החקלאות במדרונות ההררים לאורך ההיסטוריה התרבותית והיישובית של הארץ. שימוש נרחב בטרסות היה בעיקר לצורך נטיעות של בוסתנים וגפנים וכן חשיבותן כאמצעי לשימור קרקע ומניעת נזקי סחיפה. לטרסות אמצעי תמיכה העשויים להיות קירות אבן, גזעים יבשים או נטיעות ייעודיות לצורך זה.
