אות החברה להגנת הטבע למשרד להגנת הסביבה, על מעורבות הציבור בנושא טבע וסביבה אות החברה להגנת הטבע הוענק היום (ב') למשרד להגנת הסביבה על קידום מעורבות הציבור בנושאי טבע וסביבה, בכנס ישראל ה-7 לטבע וסביבה של החברה להגנת הטבע שהתקיים בכפר המכביה ברמת גן. בכנס הוענקו אותות מטעם הארגון, על פעילות למען הטבע והסביבה, גם לעיריית תל אביב, לצה"ל, לארגון מגמה ירוקה, לפרופ' ארזה צ'רצ'מן ולפעיל הסביבה מחדרה יואב לביא. איש הסביבה הוותיק, יואב שגיא, קיבל אות על מפעל חיים. הכנס הוקדש השנה לנושא 'מעורבות ציבורית למען שמירת טבע וסביבה'.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק את כנס ישראל ה-7 לטבע וסביבה של החברה להגנת הטבע, פתח נשיא המדינה מר ראובן ריבלין בברכה מוקלטת, והשתתפו בו יו"ר החברה להגנת הטבע חיים (ג'ומס) אורון, מנכ"ל החברה להגנת הטבע קושה פקמן, השר להגנת הסביבה אבי גבאי, נציג צה"ל האלוף קובי ברק, חברת הכנסת סתיו שפיר, אנשי אקדמיה, אנשי סביבה, אנשי חינוך, נציגי משרדי ממשלה, אנשי תקשורת ושיווק, מומחים לבעלי חיים, נציגי רשויות, אנשי תכנון ועוד.
הזוכים באות החברה להגנת הטבע:
מגמה ירוקה - ארגון ארצי. מגמה ירוקה היא ארגון שטח אקטיביסטי, הפועל באמצעות מתנדבים, במטרה לקדם מדיניות סביבתית צודקת ובת קיימא ועל מנת להשפיע על מקבלי ההחלטות לפעול למען הרחבת מעגלי הצדק הסביבתי והחברתי בישראל. מגמה ירוקה פועלת כדי למנוע מרשויות המדינה, מתאגידים ומבני האדם, לפגוע במשאבי הטבע ובכל המערכות התומכות בהמשכיות ובתפקוד התקין של החברה והסביבה הטבעית. פעילות הארגון מתבצעת על ידי מתנדבים ומתנדבות, סטודנטים וסטודנטיות, צעירים וצעירות, המאמינים והמאמינות במעורבות אזרחית פעילה ומשתתפת, בלקיחת אחריות אישית על עיצוב פני החברה והסביבה, ובכוח לשנות את פני המציאות. פעילות הארגון מתקיימת בקמפוסים השונים ובתוך הקהילות בערים וביישובים.
צבא הגנה לטבע – גופים ציבוריים. מיזם של צה"ל, הפעיל זו השנה השנייה ברציפות, במסגרתו מפקדים לוקחים אחריות לסביבתם, באמצעות פעילות פרו אקטיבית, המשלבת את החיילים, בבסיסים השונים. הפרויקט החל בשנת 2014, עם 8 יחידות נבחרות ובשנת 2015 נוספו לו עוד 8 יחידות. המיזם הוקם מתוך הבנה כי הצבא פרוש על שטח נרחב ממדינת ישראל והוא מחוייב למאמץ הלאומי לשיפור ושמירה על הטבע והסביבה. מחוייבות זו באה לידי ביטוי בשמירה על משאבי הטבע והסביבה ועל ערכי המורשת של המדינה.
פעילות 'צבא הגנה לטבע' צילום: דב גרינבלט - החברה להגנת הטבע פרופ' ארזה צ'רצ'מן – נחשבת ל"גורו" של שיתוף הציבור בישראל. פועלת כבר עשרות שנים לקידום הנושא, טיפחה דורות של מתכננים, המכירים בחשיבות של שיתוף הציבור בהליכי התכנון ובנושאים חברתיים, אשר משפיעים על חיי כולנו, חלוצת מחקר והוראה, פעילה בעשייה ציבורית בחיפה, בקואליציות והתארגנויות שונות למען זכות הציבור ודמוקרטיה בתכנון, תומכת לאורך שנים במאבקים סביבתיים בחיפה בפרט ובישראל בכלל.
המשרד להגנת הסביבה – על פעילות מגוונת עם הציבור ולמענו. המשרד קיבל את האות על תכניות חינוכיות לקידום נושאי קיימות וסביבה במערכת החינוך, הגברת מעורבות המורים ובתי הספר באחריות סביבתית, על מעורבות נוער למחוייבות קבוצתית בנושאי סביבה וטבע, הפעלת תכניות למנהיגות מקומית בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, על פעילות עם תנועות הנוער שמטרתה הגברת המעורבות והעשייה של חניכי התנועות בנושאי סביבה וטבע, על תכנית חינוכית לשמירה על חוף הים בעזרת מורים ותלמידים, שמטרתה יצירת זיקה, מודעות ומעורבות בשמירה על החוף ועל תמיכה בקבוצות פעילים ובקורסי הכשרה בנושאי סביבה.
עיריית תל אביב – העירייה קיבלה את אות הרשות המקומית על תמיכה ועידוד של קהילות מקומיות, לקחת אחריות על סביבתן ועל העברת קורס לפעילים. העירייה מקיימת קורסי מובילי קיימות עירוניים ונותנת לכך תקציבים למימוש, כאשר חלק מהפרויקטים עוסקים ישירות בטבע עירוני (כמו נחל פרדסים). עיריית ת''א גם תומכת בפעילות עם הציבור - כמו אירועי זריעת פרחי בר אליהם מגיעים אלפי תושבים, בניית תיבות קינון לסיסים ובמימון תכניות חינוכיות בנושא טבע עירוני. העירייה גם מקדמת בימים אלה תכנית אב לטבע עירוני, במטרה לתקצב את שימור האתרים הללו.
עירית תל-אביב, צילום: דב גרינבלט - החברה להגנת הטבע יואב לביא - יואב החל את פעילותו בעת שהתנדב לארגן טיולים להכרת השטחים הפתוחים בחדרה ובסביבתה לילדי הכיתות בהן למדו ילדיו, ומאז ועד היום הוא חלק בלתי נפרד מהפעילות בחדרה. מזה כ-40 שנה מעורב יואב בטיולים ברחבי הארץ, בסיורים ללא תשלום להכרת שכיות החמדה בעיר ובסביבתה ובחוגי טבע לילדים, כל זאת לצד השתתפות אקטיביסטית במאבקים שונים נגד בינוי הפוגע בטבע בעיר חדרה וסביבתה. יואב הפך לכתובת לציבור לדיווח על מקרים של פגיעה בטבע, ועסק רבות בהעברת המידע לעירייה ולגורמים הרלוונטיים, לצד ניסיונות להשפיע במסגרות של ועדת איכות הסביבה העירונית, איגוד ערים חדרה ובוועדה לשימור אתרים, שבכולם הוא חבר. בעשור האחרון פעל יואב להקצאת בית קוטלר – בית לשימור בלב חדרה, לפעילות החברה להגנת הטבע ואף גייס משאבים כספיים ושותפים לשיקום הבית. הבית נחנך בשנת 2012 והוא אחד האתרים בהם מתקיימים סיורים בעיר. פעילותו הרבה והמבורכת של יואב נעשתה כל השנים בהתנדבות, בזמנו החופשי, לצד גידול משפחה ועבודה.
עמותת אל אמל – נוסדה בשנת 1996 ומאז פועלת בתחום הסביבה, על מנת להעלות את המודעות לשמירה על הסביבה ולצדק סביבתי. אחד הפרויקטים אותו מפעילה העמותה, הוא סביב נחל חילזון, המזוהם ממי ביוב, הזורם לכפר. העמותה ריכזה קואליציה של 12 ארגונים מהצפון, למען נחל שאגור, המזוהם ממי שפכים, שזורמים מכפרי בקעת, בשיתוף עם נוער שוחר סביבה, יהודים וערבים כאחד.
יואב שגיא - מראשי החברה להגנת הטבע ופעיל ותיק למען שמירת טבע ושטחים פתוחים, קיבל בכנס אות על מפעל חיים. שגיא, בן מושב מולדת, החל את עבודתו בחברה להגנת הטבע כרכז שטח במרחבי הגליל ולאחר מכן הקים את בית ספר שדה הר מירון. בשנות השמונים כיהן שגיא כמנכ"ל החברה להגנת הטבע ובשנים 1988-1998 כיו"ר מועצת המנהלים של החברה. במסגרת תפקידיו אלו, השתתף בכתיבתם של ניירות עמדה ומחקרים מקצועיים והיה למומחה בתחום איכות הסביבה בגופים ממשלתיים ובארגונים חוץ ממשלתיים. בשנים 1993-1995 היה נציג ארגוני הסביבה מטעם ממשלת ישראל במשא ומתן לשלום עם ירדן. שגיא היה החבר הוותיק ביותר מבין חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה. משנת 1990 עומד שגיא בראש מכון דש"א (דמותה של ארץ), אותו ייסד במסגרת החברה להגנת הטבע, וקידם את המכון לשמש גוף מחקר לתכנון סביבתי. הוא ממשיך כיום לשמש בתפקידים מטעם החברה להגנת הטבע והמכון, ומשמש כיו"ר הועדה הלאומית של IUCN בישראל. פועלו של שגיא צוין במעמד הענקת פרס ישראל, לשנת 1980, לחברה להגנת הטבע, על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה באיכות הסביבה. ב-2008 קיבל את אות יקיר התכנון מטעם איגוד המתכננים בישראל, והיה אחד הזוכים ב"אות מפעל חיים להגנה על הסביבה" מטעם המשרד להגנת הסביבה. יואב שגיא נבחר בשנת 2010 על ידי עיתון "דה מרקר", לאחד מבין 101 המשפיעים לטובה, אשר "הופכים את ישראל למקום שיותר טוב לחיות בו". שגיא נבחר על ידי העיתון בקטגוריה "תכנון וסביבה".
השר להגנת הסביבה אבי גבאי בכנס היום, צילום: דב גרינבלט - החברה להגנת הטבע"בשבעת החודשים שאני בתפקיד, אני רואה שהציבור הוא המחושים של המדינה, הציבור מעלה נושאים, משתף במידע, מאתגר את המערכת הממשלתית, ואני רואה בזה דבר חיובי'' אמר השר גבאי במושב הפתיחה של הכנס. ''בלי הציבור, המערכת הממשלתית תגיב עוד יותר לאט ובאופן פחות מעמיק. גם מחאת הגז השפיעה על המתווה, השפיעה ועוד תשפיע. המחויבות שלנו כממשלה היא פשוטה – להקשיב ולהתייחס לכל תגובה עניינית ורצינית. אני אישית עונה לכל מי שכותב לי ואני בודק ומנסה להוכיח שהעמדה שלי נכונה. לטעמי, זה עובד נכון. בעיניי שקיפות היא מהות, זה דבר בסיסי בחיי ממשלה, המידע שייך לציבור ולא לממשלה. הממשלה חיה מטעם הציבור. אצלנו במשרד להגנת הסביבה אין כמעט מקרים שבהם אנחנו לא מספקים מידע לציבור. בתכנית לטיפול במפרץ חיפה, למשל, אחד הסעיפים היה של דיווח, פעם ברבעון נדווח לציבור איך התקדמנו. אני מפרסם את היומן שלי ואת ההצבעות שלי בוועדת השרים לחקיקה, הפייסבוק שלי הוא כלי עדכון של סדר היום הציבורי בישראל".
בנוגע להרחבת בית הזיקוק בחיפה, אמר השר גבאי: "אנחנו מסבירים לאנשים שהשינוי הוא סטטוטורי של בתי זיקוק ולא תהיי עלייה בפליטה של המזהמים, אלא ירידה. המשרד מכניס את זה לראשונה לתכנית בניין עיר. מבחינתי אין בעיה, אבל למרות זאת, הציבור חוזר שוב ושוב על אותן הטענות, למרות התשובות שהוא מקבל. אותו הדבר בסיפור מיכלי הדלק."
השר גבאי דיבר גם על ארגוני הסביבה: "גם ארגוני הסביבה צריכים להסתכל קצת במראה. מעבר לעשייה המדהימה שלהם, יש יותר מידי ארגונים, עם יותר מדי חפיפה ביניהם, הרבה מדי ארגונים שעוסקים באותו הנושא. האם זה משרת את הסביבה? אני לא בטוח.".
מנכ"ל החברה להגנת הטבע, קושה פקמן: "מטרת הכנס היא קידום שיח רחב בנושא מעורבות הציבור בשמירה על הטבע והסביבה בישראל, ובמסגרת זו הכנס עוסק בהיבטים התיאורטיים והן בהיבטים המעשיים של כלים לפעולה אזרחית שתקדם את הרחבת מעגלי הפעילות הציבורית למען הטבע והסביבה בישראל. החברה להגנת הטבע רואה לעצמה זכות וחובה לחזק את הקשר עם הציבור ולפעול להגברת והעמקת מעורבותו בשמירה על הטבע והסביבה בישראל. הפוטנציאל הטמון ביכולתו של הציבור להוביל מהלכים ולהשפיע על שמירת הטבע והסביבה, הוא רב ואנחנו מאמינים כי השמירה על הטבע והסביבה תתחזק ותשתפר ככל שציבור מעורב ומגוון יותר יהיה מעורב ושותף לפעילות".
המשנה למנכ"ל 'כיל' דני חן, אמר במושב הסיכום של הכנס: "שאלו אותי בתימהון ובהפתעה, מה אני עושה פה? לדעתי, הנוכחות שלי כאן זה הסימן הכי טוב לנכונות שלנו כתעשייה לדבר. זה מסמן, אני מקווה, את הנכונות של ארגוני הסביבה לפתוח בדיאלוג פורה עם התעשייה. יש לנו בעלי עניין, מניות, עובדים, לקוחות, ספקים, קהילה, סביבה. כל אחד זה גורם אחר וכל אחד רוצה משהו אחר, יש פה התנגשויות. המהפכה שעברה על התעשייה ב – 10-15 השנים האחרונות, בתחום הסביבה, היא עצומה. אם לפני כן, הסביבה הייתה גורם קטן על הפעילות שלנו, היום זה גורם משמעותי ביותר. בעבר לא פעלנו בתחום הסביבתי במוטיבציה בה אנחנו פועלים היום. וכמו כל תהליך, הוא לא הסתיים, אנחנו תמיד רוצים ללמוד, להשתפר, להיות יותר טובים, להכיר עובדות חדשות. התעשייה היא נדבך חשוב בכלכלה של המדינה, וכדי שהיא תמשיך להיות כזו, היא חייבת להתקדם ולהתפתח. בשנים האחרונות התעשייה השקיעה מיליארדים של שקלים, רק כיל לבד, השקיעה למעלה משני מיליארד, בתחום של שיפור התנהלות בתחום הסביבתי, בהקטנת טביעת הרגל שלנו על הסביבה. אנחנו חלק מהמדינה, הילדים שלנו, המשפחות שלנו, אנחנו מטיילים באותם שטחים כמוכם, מתוך אמונה כי זה של כולנו, אנחנו לא אויבים של אף אחד. אנחנו יותר שקופים מאי פעם, מפרסמים יותר חומרים, מעבירים בזמן אמת נתונים למשרד להגנת הסביבה. אנחנו רוצים להיות הכי טובים שיש. מצד שני, אנחנו נתפסים מראש כרמאים, כנוכלים, וזה פוגע בנו, במוטיבציה של אלה מאיתנו שעושים, אנשים טובים, אלפי עובדים, שמטיילים בטבע ורוצים לשמור עליו, אלה שבמפעלים עושים עבודת קודש".
בכנס התקיימו פאנלים וסדנאות בנושאים - מערכת החינוך כזירה למעורבות ציבורית, דיאלוג בין ארגונים והתארגנויות סביבתיים למגזר העסקי, קהילה עושה מדע - ניטור אזרחי, תפקיד החברה האזרחית בקידום מעורבות ציבורית, מעורבות הציבור בתכנון, תקשורת וניו מדיה ככלי במאבקים סביבתיים, ארגז הכלים לפעיל, צומחים מלמטה - קבוצות עושות שינוי, איך נולדים אקטיביסטים, דמוקרטיה השתתפותית בזירה המקומית, קואליציות במאבקים חברתיים וסביבתיים: הכרח ואתגר, על אתגרים והזדמנויות במעורבות ציבור, תעשייה, סביבה קהילה והשיח הציבורי, חכמת הציבור כעוגן לתכנון מושכל.
