צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות מהפיכה בתחום ההגנה על נכסי התרבות של מדינת ישראל: היום (ב') הגיע לסיומו תהליך שינוי תקנות ממושך בעניין הסדרת ניהול מצאי העתיקות בישראל. בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, דחה עתירה של 15 סוחרי עתיקות מורשים, שעתרו כנגד המדינה ורשות העתיקות בבקשה לבטל את התקנות שנכנסו לתוקף בשנה זו. התהליך החל בשנת 2012 ביוזמת רשות העתיקות ושרת התרבות והספורט, משרד המשפטים וועדת החינוך של הכנסת.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק במוקד התקנות, תחייב רשות העתיקות את ציבור סוחרי העתיקות בישראל לדווח על המלאי המסחרי שברשותם, וזאת באמצעות תוכנת ניהול מלאי אינטרנטית. כל חפץ עתיק יקבל מספר זיהוי אישי, ויזוהה באופן חד משמעי, באמצעות צירוף תמונה.
התוכנה תאפשר בקרה על מלאי העתיקות המסחרי בישראל, ותבצע באופן אוטומטי העברות מלאי בין סוחר לסוחר. היא תסיר מרשימות המלאי פריטים שימכרו לציבור, או שבגינם יתקבל רישיון יצוא לחו"ל, ולכל עתיקה וחפץ תהיה תעודת זהות מסחרית. תקנות אלה נועדו להחליף תקנות קודמות משנת 1983, בהן נקבעה שיטת דיווח ידנית, שנמצאה כלא מתאימה למציאות ימינו.
שופטי העליון, ברשות נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור, השופטת ענת ברון והמשנה לנשיא השופט אליקים רובינשטין, לא מצאו לנכון להתערב בתקנות שהותקנו על ידי הרשות המחוקקת, משום שלדבריהם, נעשו בתהליך סדור שלא נפל בו כל פגם.
מפקח רשות העתיקות בביקור בחנות סוחרים בעיר העתיקה בירושלים, צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות עו"ד רדואן בדחי, היועץ המשפטי של רשות העתיקות, הביע שביעות רצון מפסק דינו של בית המשפט: "תופעת שוד העתיקות מהווה מכת מדינה. בית המשפט שם בפסיקתו סוף לפגיעה מתמשכת של שנים בנכסי תרבות ויעמיד את המדינה בשורה אחת עם מדינות העולם הנאור בהגנה על המורשת התרבותית והעתיקות בארץ. בית המשפט נתן בידי הרשות כלים יעילים לאכיפה והגנה על העתיקות".
אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות: "ציבור סוחרי העתיקות בישראל המונה פחות מ-70 סוחרים מורשים, החזיקו בידיהם במשך שנים במלאי עתיקות מסחרי, שהגיע לרשותם על פי הצהרתם, כביכול מלפני שנת 1978. אך ראו זה פלא: מאז שנת 1978 ועד היום, בחלוף 37 שנים, המלאי המסחרי שנותר בידי הסוחרים על פי הרישומים הישנים, כמעט שלא השתנה. זאת, על אף העובדה שבכל שנה נמכרים בישראל לפחות כ-45.000 פריטים עתיקים, המיוצאים על ידי אותם סוחרים בהיתר לחו"ל".
עוד מוסיף גנור, כי במשך כל שנה מאז 1978, נפגעים מאות אתרי עתיקות בישראל כתוצאה מפעילות שודדי עתיקות, המחפשים ממצאים עתיקים אשר אותם בכוונתם למכור ולהפיק מהם רווח כספי. ''שיטת הרישום הקודמת שהתנהלה באופן ידני, אפשרה אין ספור 'תעלולי רישום' - החלפה בין פריטים שהיו במלאי המסחרי שמקורם מלפני שנת 1978, לפריטים שנבזזו בשנים האחרונות באתרי העתיקות, שעל פי חוק הם רכוש המדינה. זאת, בהיעדר תמונה או רישום של כל פריט ופריט, שסימניו המזהים הייחודיים רק לו.''
מפקח רשות העתיקות בביקור בחנות סוחרים בעיר העתיקה בירושלים, צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות להערכת מומחי רשות העתיקות, בכל שנה הגיעו לשווקי המסחר בעתיקות, בארץ ובעולם, אלפי חפצים עתיקים שנשדדו ונבזזו מאתרי העתיקות ברחבי הארץ. ברשות העתיקות מקווים שתקנות ניהול המצאי החדשות יסייעו לצמצום תופעת שוד העתיקות באתרי העתיקות בשטח המדינה, שכן התקנות, לצד הידוק האכיפה, יקשו על סוחרי העתיקות להכניס למלאי המסחרי, עתיקות שאין להן מקור מסחרי חוקי.
"ישראל היא בין מדינות "המקור" העשירות בממצא ארכאולוגי הבודדות בעולם, המתירות בחוק לסחור בעתיקות. העתיקות הן נכס היסטורי תרבותי של העם והארץ, ושייכות למדינה ולציבור כולו. ערכם של החפצים הוא במסר שהם מביאים מהעבר, וחשיבותם רבה למחקר ההיסטורי התרבותי של האנושות כולה, ולא כמכשיר לעשיית כסף ורווח אישי לציבור מצומצם של סוחרי עתיקות בעלי עניין. התקנות יאפשרו לסוחרי העתיקות שומרי החוק יוכלו להמשיך לסחור כרגיל בהתאם לתקנות, ומנגד יסיעו רבות למאבק בסחר הלא חוקי בעתיקות. שודדי עתיקות ומתווכים בלתי מורשים בעתיקות, יבינו ויפנימו מהר מאוד, שאין להם למי למכור את העתיקות השדודות, ובהיעדר ביקוש יצטמצם שוד העתיקות בישראל". אומר גנור.
