Credit: NASA/JPL/University of Arizona בשנת 2030 יחלו להגיע נתונים למדענים מכל העולם, מחללית שתנוע במסלול סביב כוכב-הלכת צדק. מדובר בחללית המחקר JUICE, שתשוגר בשנת 2022 ותגיע לכוכב-הלכת המרוחק במסגרת משימה של סוכנות החלל האירופית (ESA), ושנועדה לחקור את תכונותיו של כוכב-הלכת הגדול ביותר במערכת השמש, ואחדים מירחיו.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק על החללית יימצא גם מכשיר מדידה שיזמו והגדירו מדעני מכון ויצמן למדע, ונבנה ע''י החברה הישראלית Accubeat , במימון משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. "זו הפעם הראשונה שמכשיר שנבנה בישראל ייצא אל מעבר למסלולי הלוויינים סביב כדור-הארץ", אומר ד"ר יוחאי כספי מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת במכון ויצמן למדע. ד"ר כספי מוביל את הפרויקט 3GM, בשיתוף עם קבוצת מחקר איטלקית מאוניברסיטת רומא.
התרומה הישראלית לפרויקט היא שעון אטומי, שיהיה מסוגל למדוד תנודות מזעריות בקרן רדיו – אותה תשדר החללית. לצורך כך פנה ד"ר כספי לחברה AccuBeat, המייצרת שעונים עבור כלי טיס מתקדמים. קבוצת המחקר של ד"ר כספי שעליה נמנים ד"ר אלי גלנטי וד"ר מרציה פריסי – בשיתוף עם מהנדסי AccuBeat, השקיעו עד כה שתי שנות עבודה במחקר ובפיתוח של המכשיר, שיהיה מדויק עד כדי סטייה של שניה אחת בכל 100,000 שנים, ושיוכל לשרוד את שמונה שנות המסע, ולתפקד בתנאים הקשים אליהם ייחשף בחלל.
חברי קבוצת המחקר יחקרו את האטמוספרה של צדק באמצעות יירוט גלי הרדיו הנעים בגז של כוכב-הלכת, תיזמונם ומדידת הזווית שבה הגלים מתנגשים וחוזרים. מדידות אלה יאפשרו לקבוצה לפענח את מאפייני האטמוספרה של כוכב-הלכת הגזי.
במסלולה המתוכנן, תעבור החללית בסמוך לשלושה מירחיו של צדק – אירופה, גנימד וקליסטו, שם יחפשו המדענים תנודות בשדה הכבידה של הירחים הנובעות מכוחות גאות ושפל שמפעיל כוכב-הלכת. בעבר כבר נרשמו תנודות כאלה, המרמזות על כך שהמאסה הגדולה של צדק גורמת לגאות באוקיינוסים המצויים מתחת למעטפת הקפואה שעל פני השטח של הירחים. באמצעות מדידת השינויים בכבידה, מקווים המדענים ללמוד מה גודלם של אוקיינוסים אלה, ממה הם עשויים, והאם ייתכן שהתנאים בהם מתאימים לקיום חיים על ירחיו של צדק.
צוות המחקר שבונה את החללית JUICE מתכונן לשיגור, שיתבצע בעוד שש שנים. בינתיים יהיה על חברי קבוצת 3GM לסיים את העבודה על מערכות המחקר, להתקין אותן בחללית ולבצע בקרת איכות מחמירה. בשמונה השנים שלאחר מכן – הזמן שיחלוף בין שיגור החללית לבין הגעתה לצדק – מתכננים ד"ר כספי וחברי קבוצתו לפתח מודלים פיסיקליים בעזרתם יפענחו המדענים את הנתונים שיאספו במכשירים שעל סיפון החללית.
