הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


פרס יקיר ענף הדבורים הוענק לראובן פצ'ורניק


ראובן פצ'ורניק, הוא בן למשפחת מייסדי ענף הדבורים בישראל שהחלה את פעילותה בארץ לפני כ-130 שנים בנס ציונה. בגיל עשר לקח אותו אביו לראשונה למכוורת, הלביש אותו בחליפת דבוראים ותפקידו היה להחזיק את המדף ולהפיק ממנו עשן. בנו ניצן, דור חמישי לדבוראים במשפחה, מנהל כיום את העסק המשפחתי המצליח

מערכת פורטל החקלאות  27-12-2011


פרס יקיר ענף הדבורים הוענק השנה לראובן פצ'ורניק מנס ציונה בכנס הדבוראים שנערך במשרד החקלאות. פצ'ורניק, הוא בן למשפחת מייסדי ענף הדבורים בישראל שהחלה את פעילותה לפני כ-130 שנים. כוורנות נס ציונה הייתה החלוצה בתחום גידול הדבורים המערבי בישראל המתחדשת.

אבי המשפחה, ראובן לרר, למד את רזי המקצוע מהגרמני הפרוטסטנטי הנרי בלדנשברגר, ויחד עם בנו משה החל לגדל דבורים בישראל בשנת 1883. בחלוף השנים עבר המקצוע מאב לבן וכיום ראובן פצ'ורניק, הנין של ראובן לרר, ובנו ניצן שמנהל את המכוורת, ממשיכים לטפח את המשק המשפחתי המשגשג.

בהגיעו לגיל חמש בשנת 1936, יצא ראובן למכוורת לטעום לראשונה את התוצר המשפחתי המתוק. הוא קירב לפיו את יערת הדבש, וברגע בו נגעה חתיכת הדונג נוטפת הדבש בלשונו, עברה בו חלחלה וגופו הצטמרר. הדבש לא היה טעים לו, בלשון המעטה. לאחר מכן ניסה ראובן פעמים נוספות לטעום ממנו, אך ההרגשה לא השתנתה ועד היום הדבוראי הוותיק לא אוהב את טעם הדבש.

ההתנסות הראשונה בעבודת המכוורת חרוטה בזיכרונו כאילו התרחשה אתמול. ראובן מספר כי בגיל עשר לקח אותו אביו למכוורת, כדי שיסייע לו בעבודה. "הולבשתי בחליפת דבוראים בפעם הראשונה, ותפקידי היה להחזיק את המדף ולהפיק עשן" אומר ראובן. הוא מסביר כי התפקיד לא היה קשה מבחינה ופיזית ולכן יכול היה לבצע אותו ביעילות גם בגיל עשר, אך יחד עם זאת חשיבות הפעולה משמעותית, העשן מרגיע את הדבורים והדבוראי יכול לפתוח את הכוורות ביתר קלות. בכל חופשה מבית הספר סייע ראובן לאביו במכוורת, ולמד עם הזמן את כל סודות המקצוע, וכמובן שגם ניהנה מכל רגע.

אביו של ראובן נפטר באופן פתאומי בגיל 53 והוא, שרק השתחרר מהצבא, לקח פיקוד מלא על המכוורת ואף תכנן את הגדלתה. בחיפושיו אחר שטחי מרעה צופניים חדשים, הגיע לאזור הרי ירושלים והציב את הכוורות ליד צמחי הבר, שם נהנו הדבורים מאזור עשיר בצוף. בהמשך אף גילה את הפוטנציאל הצופני הטמון בחורשות האקליפטוסים, אשר כיום כבר מהוות מקור לדבש זני הלוא הוא דבש הגורמה הטעים והמשובח.

בשנות השמונים המאוחרות, לקה ראובן בהתקף לב, ובנו ניצן שהיה באותה עת בטיול אחרי צבא בדרום אמריקה, חזר מיד לארץ והחל לטפח את המכוורת. ניצן הכניס שכלולים טכנולוגיים רבים, הגדיל את כמות הכוורות, והחל להאביק את גידולי הישובים בערבה התיכונה והצפונית. גם כיום נחשבת מכוורת פצ'ורניק לאחת המכוורות הגדולות והמובילות בישראל.

בקרוב ימלאו לראובן 80 שנה ו-70 שנות דבוראות. ראובן עדיין מסייע לניצן במכוורת ותקוותו הגדולה היא שיום יבוא והדור הצעיר יכנס לעסק המשפחתי, יחזיק את המדף כפי שהוא עשה בגיל 10, יפיק עשן וימשיך את המסורת המשפחתית.

"ענף גידול הדבורים עבר שינויים רבים מאז הוקם על ידי משפחתו של ראובן פצ'ורניק'' אומר הרצל אבידור מנכ"ל מועצת הדבש. ''כיום מונה הענף 500 דבוראים המטפחים 100,000 כוורות, הפרוסות ב- 6,300 נקודות מרעה צופני ברחבי הארץ. תרומתה של דבורת הדבש לאנושות אינה מסתכמת בדבש המשמש כאנטיביוטיקה טבעית וחומר גלם לתרופות וקוסמטיקה, אלא גם כוללת בתוכה את האבקת 80% מהגידולים החקלאיים בעולם. בישראל 60% מכלל הכוורות משמשות להאבקה חקלאית, ותרומתה של דבורת הדבש לתל"ג הלאומי מוערכת ב-2.5 מיליארד שקלים בשנה. מועצת הדבש מוקירה את העשייה החשובה של ראובן פצ'ורניק למען התפתחות ושכלול ענף גידול הדבורים בישראל''.

כנס ענף הדבורים על שם אל"מ זוריק לב ז"ל, עסק השנה בחשיבות האבקת הדבורים בגידולים החקלאיים. בכנס השתתפו אורית נוקד שרת החקלאות, יוסי ישי מנכ"ל משרד החקלאות, הרצל אבידור מנכ"ל מועצת הדבש, חוקרי שה"מ, דבוראים ועוד.