אפרוחים שהושלכו לפח אשפה, צילום: עמותת אנונימוס האם ניתן למזער את סבלם של כ-10 מיליון האפרוחים שמומתים מידי שנה במדגרות של תעשיות הביצים והבשר בישראל? שאלה זו עמדה במרכז דיון שהתקיים הבוקר (ב') בוועדת החינוך של הכנסת. משרד החקלאות ופיתוח הכפר הביא לאישור הועדה את התקנות להמתת אפרוחים והשמדת ביצי דגירה מכוח חוק צער בעלי חיים. הוועדה דנה במבוא לתקנות, והדיון לאישורן ייקבע בהמשך לאחר קבלת תשובות מפורטות מהמשרד בנוגע למכונות שתפקידן להמית את האפרוחים. מועד תחילת התקנות על פי הטיוטה יחל כבר ב-1 בינואר 2014, וזאת בכדי שהיתר העבודה למדגרות לשנה הקרובה כבר יכלול הימצאותה של מכונה שעומדת בתקנות.
בטיוטת התקנות שהגיש משרד החקלאות, מוצע לקבוע תנאים להמתת אפרוחים ולהשמדת ביצי דגירה של עופות, אשר יוצרו במדגריות לצורך ייצור ביצי מאכל או בשר למאכל, ואין בהם שימוש - כגון אפרוחים זכרים בשלוחת מטילות ביצי מאכל ואפרוחים פגומים בשלוחת הפטם, ועל כן על פי הפרקטיקה הנהוגה כיום בכל העולם הם מומתים. מטרת התקנות להגדיר ולקבוע רף התנהגות ברור ומעשי, שאינו כרוך בגרימת סבל מיותר לבעלי החיים, בדומה לתקן המקובל באירופה. החקיקה האירופית כיום קובעת קווים מנחים בלבד ואין בה כללים טכניים ומפורטים לגבי אופני המתה של אפרוחים והשמדת ביצי דגירה שלא בקעו. יחד עם זאת, מוגדר בה עיקרון יסוד לפיו על אמצעי ההמתה לגרום למוות מידי.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק בטיוטת התקנות של משרד החקלאות, מוצע לקבוע כי המתת אפרוחים תבוצע רק באמצעות מתקן שאושר על ידי הממונה לפי החוק, ושעומד בתנאים המבטיחים המתה מיידית של אפרוחים או של עוברי אפרוחים שלא בקעו. ממשרד החקלאות נמסר, כי עוד טרם התקנת התקנות, נקט המשרד באמצעי אכיפה נגד מדגריות עקב המתה שבוצעה תוך עינוי, התאכזרות והתעללות באפרוחים תוך הפרת חוק צער בעלי חיים (מדגריות רמית ונורדיה). עם זאת, קיים צורך להסדיר באופן ברור את הפרקטיקה הראויה בתחום זה, ולקבוע כללי התנהגות שהפרתם תיחשב עבירה, גם אם הם אינם התעללות כהגדרתה בחוק צער בעלי חיים.
בנוסף, מוצע לקבוע במפורש שלא ניתן להוציא ביצי דגירה ממדגריה לאחר היום ה-12 להדגרה, מבלי שהושמדו במתקן מאושר קודם לכן. זאת כדי למנוע מצב בו ביצים שהודגרו אך לא בקעו, מושלכות לאשפה והאפרוחים בוקעים מהן ומתים בייסורים. כדי למנוע זאת, מוצע לקבוע חובת המתת אפרוחים שלא שווקו, וכן חובת השמדה של ביצים פוריות שלא בקעו לפני הוצאתן מהמדגריה.
עו"ד אפרת אביאני, סגנית היועץ המשפטי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר: "משרד החקלאות ופיתוח הכפר, האחראי על אכיפת חוק צער בעלי חיים ועל קידום הערך של מניעת צער בעלי חיים, מחויב לעשות כל שניתן כדי למנוע סבל מיותר של בעלי חיים, ולקבוע הוראות ברורות לעוסקים בגידול בעלי חיים. תקנות אלה שעניינן מיליוני אפרוחים שמבחינת התעשייה אין להם ערך כלכלי, הן ביטוי למחויבותו של המשרד למניעת סבלו של כל בעל חיים באשר הוא".
שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר: "קביעת הוראות ברורות לטיפול בבעלי בחיים בתקנות מבטאות את המחויבות של משרד החקלאות לטיפול בנושא צער בעלי החיים"
עמותות אנונימוס ותנו לחיות לחיות : אין דרך הומאנית להרוג בעלי-חיים חוק צער בעלי חיים (1994) קובע כי על שר החקלאות להתקין תקנות לקביעת אופן ההמתה של בעלי-חיים, כאשר הם מומתים שלא לצורכי מאכל - אפרוחים, תרנגולות מטילות שתפוקתן פחתה, פרות חולבות שקרסו, בעלי-חיים בגני חיות ובמתקני הסגר, ועוד. בשנת 2002 אישרה הכנסת תקנות בנושא, ואולם ב-11 השנים שחלפו מאז, שרי החקלאות לא חתמו על התקנות והן לא נכנסו לתוקף, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד הארגונים. באוקטובר האחרון שלחה עמותת "אנונימוס" למשרד החקלאות התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים.
ב"אנונימוס" וב"תנו לחיות לחיות" בירכו על הדיון אך מתחו ביקורת על טיוטת התקנות: "חובתו החוקית של משרד החקלאות לפעול להפחתת הכאב ולקיצור משך הגסיסה. יחד עם זאת, אין דרך הומאנית להרוג בעלי-חיים - כצרכנים, עלינו לקחת זאת בחשבון בבחירות המזון שלנו. השיטות שמתירה טיוטת התקנות של משרד החקלאות הן המתה באמצעות גז (פחמן דו-חמצני), המתה בחשמל, ובאמצעות מכונות המועכות או טוחנות את האפרוחים בעודם בחיים. את הזעזוע הקשה מהמחשבה על אפרוחים חיים בבלנדר ראוי שנישא אתנו כאשר אנחנו בוחרים בין שקשוקה ושניצל לבין חומוס ומג'דרה".
ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר בדיון היום בכנסת: "אולי לא נצליח לתת תשובות בדיון הזה, אבל זה לא פוטר אותנו מהחובה לשאול את השאלות הקשות האלה. למה בעצם ממיתים את האפרוחים האלה והאם יש אלטרנטיבה? השאלות האלה נוגעות לאפרוחים, אבל קודם כל הן נוגעות אלינו. איזה מין בני אדם אנחנו, ואיזה מחירים אנחנו מוכנים לשלם כדי שיהיה לנו יותר נוח או יותר טעים. ככל שלמדתי את החומרים לקראת הדיון האופציה של הטבעונות מתחזקת אצלי כאופציה מוסרית אולי יחידה בסופו של דבר. לא ועדת החינוך ולא הממשלה יכולה להגיד לאזרחי ישראל מה יאכלו ומה לא, אבל ועדת החינוך יכולה לומר לציבור מה המשמעויות הערכיות של הדברים שאנחנו עושים".
חה''כ ליפמן: לא מעוניין לשמוע שככה זה מתנהל בכל העולם ח"כ הרב דב ליפמן (יש עתיד) הניף תמונה של אפרוח, ואמר: "אני מבקש מפקידי משרד החקלאות להביט בעיניים של האפרוח הזה, אפרוח בן יומו. הדיון הוא עליו, עליו ועל עוד כ-10 מיליון אפרוחים שמעולם לא עשו דבר לאיש. אני לא מעוניין לקחת חלק בדיון המוכן מראש בו תגידו לנו כי חייבים להשמיד את האפרוחים הזכרים כי זה 'פוגע ברווחי התעשייה', אני לא מעוניין לשמוע ש'ככה זה מתנהל בכל העולם'. אני מציע שנבדוק אופציות שבהן מדגרות שיהרגו אפרוחים זכרים – יאבדו את תעודת הכשרות שלהן! זהו מעשה לא מוסרי, עלינו לשאוף להיות חברה למופת, המובילים בעולם בתקנות למען בעלי חיים, ולא להיות מובלים".
ח"כ יפעת קריב (יש עתיד): "לא סתם הדיון הזה מתקיים בוועדת החינוך. יש לו ערך חינוכי וערכי, וצריך לבחון את התקנות בצורה מקיפה. בנוסף, כשראיתי את הסרטונים שאלתי את עצמי, כעובדת סוציאלית, מה קורה לאותם נשים וגברים שנאלצים להרוג את בעלי החיים? הם עובדים בשכר מינימום שאין להם הרבה ברירה אלא לעבוד שם, ואני מנסה לחשוב מה קורה לאמא לילדים שנאלצת כל יום להרוג אפרוחים - האם היא מקבלת איזשהו טיפול נפשי? איך חוזרים הביתה מעבודה כזאת, ואיך מטפלים בילדים? האם מישהו מתייחס למה שעובר על אותם עובדים מבחינה נפשית, מה הם לוקחים איתם הביתה אחרי שנים של עבודה במדגרות האלה?".
בסיום הדיון ביקש יו''ר הועדה ח"כ עמרם מצנע לקיים דיון נוסף בתקנות ולפרט מהם הקריטריונים שנדרשים ממכונות ההמתה, ומהם התנאים שבהם מוחזקים האפרוחים מהבקיעה והמיון ועד להשמדתם, וכן לבחון הצבת מצלמות או דרכים אחרות שיאפשרו לאתר בעיות במכונות בזמן אמת ולתקנן. ח"כ מצנע הודה לארגונים על הבאת הנושא לסדר היום הציבורי: "למרות שאני לא צמחוני או טבעוני, אני מכיר בצורך להביא לידיעת הציבור מה המחירים שאנחנו כחברה משלמים על כך שאנחנו אוכלים מכל הבא ליד".
