מטעי תמרים בבקעת הירדן, צילום: משה לוי - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות חה"כ איתן כבל, קיימה היום (ב') דיון שעסק בהחלטת האיחוד האירופי לסמן מוצרים מיהודה, שומרון ורמת הגולן. הדיון התקיים לבקשת חבר הכנסת נחמן שי מהמחנה הציוני, ענת ברקו מהליכוד, עליזה לביא מיש עתיד ועאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת.
חה"כ נחמן שי אמר כי הנושא הוא כלכלי אמנם, אבל בראש ובראשונה הוא מדיני. "הרעיון להפוך אותו לכלכלי הופך אותו לגלוי, אבל עושה לו עוול. הנזק הכלכלי אם ייגרם הוא מזערי. האיחוד האירופי שלח לנו מסר, הם לא התכוונו לטפל במוצרים הישראלים אלא בהתנהגות המדינית של ישראל ובעובדה שישראל לא מקדמת את המו"מ המדיני", אמר שי.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק מנהלת המחלקה לארגונים אירופאים במשרד החוץ, אביבית בר אילן, אמרה כי המשרד לא הופתע מפרסום ההנחיה וגם ידע על מועד פרסומה, טיפל בנושא מתחילתו ולאחרונה ביצע עבודת מטה עם כל הגורמים הרלוונטיים. בר אילן הוסיפה כי מקור ההחלטה עוד ב-2012, ואת הזמן שעבר מאז ועד שיצאה אל הפועל בחודש שעבר, אפשר לזקוף לזכות משרד החוץ. "בדרך היו מהלכים שגרמו להחלטה לא להיות מיושמת באופן מידי", אמרה בר אילן.
היו"ר איתן כבל (המחנה הציוני) העיר כי לא השתכנע שמדינת ישראל מבינה את דחיפות הנושא ואת החשיבות שבהתמודדות איתו, ולא שמע מה המדינה עושה בפועל. בר אילן השיבה כי הוקם פורום בין-משרדי בהובלת משרד החוץ, בו שותפים נציגי משרדי הכלכלה, החקלאות, המל"ל, משרד המשפטים וגורמים רלוונטיים נוספים.
חה"כ עליזה לביא (יש עתיד) מתחה ביקורת על התנהלות הממשלה בהתמודדות עם החרם וכינתה אותה "מסובכת וקלוקלת". "יש יותר מדי משרדי ממשלה שאמורים לטפל בעניין, המדינה מבולבלת והנושא לא מטופל כשאין שר חוץ ואין שר כלכלה". היא הוסיפה כי בנושא זה אין מחלוקת בין האופוזיציה לקואליציה, אך תקפה את הממשלה על כך שאין לה מדיניות ברורה בנושא ה-BDS (הקמפיין לחרם על ישראל).
חה"כ ענת ברקו ציינה כי ישנה 'תיירות BDS' לישראל, שמגיעה ליצור קונוטציה שלילית לגבי כל מה שקשור במדינה ואפילו חודרת למשקים חקלאיים בצורה בריונית. "אני בעד לסמן 'מיוצר בעזה' כי האמירות האסלאמית בעזה יכולות לייצא רק טרור", אמרה ברקו והוסיפה כי יש צורך לפתור את הסכסוך, אך חרמות לא יובילו לשום מקום.
מרכז נושא הקמפיין לחרם על ישראל ה-BDS במשרד לנושאים אסטרטגיים, אשר פרידמן: ''רק אתמול נכנסה מנכ"לית חדשה למשרד ולאחרונה קיבל המשרד תקציב של 100 מיליון שקלים. אני מקווה שבקרוב מאוד נתחיל לפעול". לנוכח הדברים אמר היו"ר כבל כי הוא מבקש מהמשרד דיווח על דרכי ההתמודדות שלו עם הנושא בעוד שלושה חודשים. "זה מספיק זמן להכין תוכנית עבודה ולבזבז חלק מהכסף", אמר כבל.
ראש המועצה האזורית בקעת הירדן, דוד אלחיאני: "הסימון החל עוד ב-2007 באנגליה. האירופאים מצאו פרט טכני כדי לנגח את מדינת ישראל, מאז זה הלך והחמיר". היצואנים הבינו שיש פה אזלת יד מדינית ומצאו פתרונות במציאת שווקים חדשים, כמו רוסיה. אין אף גוף שמוכן להודות שיש פה חרם. ממשלת ישראל התעלמה מזה. הפקירו אותנו בשטח שנים, מ-2007 ועד היום. עד עכשיו ממשלות ישראל לא לקחו אחריות", אלחיאני הוסיף, כי ישנם משתפי פעולה ישראלים אנרכיסטים, שמתבססים על תנועת בצלם ועל שלום עכשיו ומעבירים מידע לאירופאים.
נציג משרד הכלכלה אוהד כהן, טען כי מדובר ביצוא שמסתכם ב-50 מיליון דולר בלבד, מתוך סך כל היצוא מישראל שעומד על 92 מיליארד דולר. אלחיאני אמר בתגובה כי היצוא לאירופה מהבקעה עומד על כ-500 מיליון שקלים. היו"ר כבל ציין כי הפער בין הנתונים שהציגו השניים דורש טיפול דחוף, ודרש לקבל נתונים ברורים בעניין.
ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) אמרה כי תנועת החרם על ישראל מקבלת לא מעט עזרה ותמיכה ממנהיגים מהעולם, וכי יש רגעים שקשה להחיל את הצביעות כלפי ישראל.
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) אמר כי צריך לשקול פנייה למנגנון הבוררות של ארגון הסחר הבינ"ל. ח"כ דוד ביטן (הליכוד) אמר כי צריך להיאבק בהחלטה בצורה דיפלומטית ולא משפטית. "זה שהפרלמנט האירופי החליט זה לא אומר שהמדינות יישמו את זה. בסוף יהיה סימון של כל המוצרים מישראל, וזו הסכנה. לכן צריך מאבק משותף של כל הציבור, למעט הרשימה המשותפת שפוגעים בעצמם. יו"ש זה סמל הדו קיום". ח"כ גאברין הגיב לדבריו ואמר: "אצלך כיבוש זה דו קיום. ראי של השיח הבינ"ל, ההתנחלויות הן פשע מלחמה. אם זה השיח באירופה ולא בישראל מה הפלא שזו התוצאה. אם זה לא יקדם את פתרון שתי המדינות הצעד הבא יהיה חרם כללי".
ח"כ רוזין אמרה כי "המשך הכיבוש וההתנחלויות פוגעים באינטרס הציוני והמשכה של ישראל כבית לעם היהודי. הזיקה שאתם עושים בין הצדקת ההתנחלויות למאבק בסימון מוצרים יפגע בישראל. היום האיחוד עושה הבדל ברור בין סימון מההתנחלויות לישראל, אתם לא מוכנים להפרדה כי היא מסכנת את המפעל שלכם ואתם רוצים שיחשבו שמחרימים את כולם. אנחנו דואגים למפעל הציוני וההתנחלויות מחסלות את מדינת ישראל".
היו"ר כבל סיכם ואמר כי דעתו לא נוחה מהתמודדות הממשלה עם החרמות. הוא הזכיר כי יזם דיון בנושא לפני מספר חודשים, על רקע פרשת אורנג'-פרטנר. "הסכנה הגדולה שזה מדרון חלקלק שאתה אולי יודע איפה זה מתחיל אבל לעולם לא יודע איפה זה מסתיים. זה מאבק שמתחיל מעבר לקו הירוק אבל מהר מאוד יכול להיות בכל מקום לכן אני קורא לממשלה להתעשת. זה ממשלה 'אלק' לאומית, בלשון העם, והגיע הזמן שתעשה מעשה", אמר כבל.
