התיישבות ופריחה בנגב המערבי

מצפה גבולות, צילום: יובל מנדלסון 28.1.12

זה עשוי להפתיע רבים, אך הנגב המערבי הוא כיום אחד המרחבים החקלאיים הגדולים בארץ, ובו ניתן לפגוש שדות נרחבים, מטעים וחממות לרוב. קשה להאמין שלפני פחות מ- 70 שנה נחשב האזור למדבר עם קומץ יישובים יהודיים הנאבקים עם הבידוד ועם המחסור במים.

מסלול הטיול המוצע משלב חלק מאתרי ההתיישבות יחד עם פינות טבע הפזורות בנופי החקלאות הנרחבים, והוא מומלץ במיוחד בעונת האביב.

נתחיל את הטיול במצפה גבולות, כ- 120 ק"מ מתל אביב. המצפה נמצא מאחורי קיבוץ גבולות, אליו נגיע מכביש 222. לבאים מגוש דן מומלץ לנסוע בכביש 4 דרומה לאורך הכביש עד צומת יד מרדכי ושם לפנות שמאלה לכביש 34 עד צומת שער הנגב. בצומת שער הנגב נפנה ימינה לכביש 232, ונמשיך בכביש זה (כאשר רצועת עזה נראית מימינו במרחק מספר ק"מ מהכביש) עד צומת גבולות. בצומת גבולות נפנה לכביש 222 וניסע עוד 6.5 ק"מ עד מסעף הכניסה לקיבוץ גבולות. נפנה לעבר היישוב, וממש לפני שער היישוב נפנה ימינה בכביש חקלאי לאורך גדרות הקיבוץ, המוביל למצפה גבולות.

למשתמשי כביש 6 כדאי להגיע למחלף מאחז ולהמשיך בכביש 40 עד צומת להבים. כאן נפנה ימינה לכביש 310 לעבר צומת הנשיא. נמשיך קטע קצר בכביש 25 עד צומת גילת ובכביש 241 עד צומת מעון. בצומת מעון נפנה שמאלה לכביש 232 בואכה צומת גבולות.

מצפה גבולות הוקם בשנת 1943 על מנת לקדם את נושא ההתיישבות העברית בנגב, שהיה פחות אטרקטיבי להתיישבות עקב תנאי מזג האוויר המדבריים במקום, וזכה לשמו בזכות קרבתו למפגש הגבולות בין ישראל, מצרים ועזה (כ-15 ק"מ ממערב למצפה גבולות). עם השנים היישוב עבר ממקום זה למקומו הנוכחי כקילומטר משם והמקום הפך לאתר לאומי בעל ערך היסטורי. חלק מהמבנים והחומה הסובבת אותם בנויים מלבני בוץ ותבן שהיו חומרי הגלם של האזור, צבעם החום של המבנים משתלב היטב בצבע המדברי הסובב את האתר.

באתר נראה שלטי הסבר רבים על ההתיישבות במקום ובעיקר סביב מאמציהם של המתיישבים ליצור מקורות מים זמינים באזור מדברי עם , שכללו בין היתר חפירת בארות מים (המים התגלו כלא מתאימים לשתייה עקב מליחותם הגבוהה) ואיסוף מי הגשמים המועטים ע"י ציפוי האדמה באספלט בעל שיפוע אשר הוביל את המים למאגרי מים תת קרקעיים. בסופו של דבר היישוב התחבר לתשתית של מקורות והבעיה נפתרה. המקום הוכרז כאתר לאומי ומהווה מוזיאון פתוח שהכניסה אליו בתשלום.

ממצפה גבולות נמשיך לכיוון דרום-מזרח ואחרי 400 מ' נגיע אל "דרך השדות" - דרך עפר טובה לכל רכב (קטעים מהדרך נסללו באספלט), המובילה מאזור ניר יצחק לכיוון צאלים. דרך זו היוותה בעבר את גבול שטחי החקלאות בנגב המערבי, ובתצלומי אוויר קל לזהות את הגבול בין המרחב החקלאי ובין החולות הנרחבים שמדרום. בשנים האחרונות התרחב העיבוד החקלאי גם מדרום לדרך השדות. בדרך השדות נפנה שמאלה לעבר צאלים.

לאחר כשני ק"מ ניכנס לאזור ובו קו-נועים גדולים להשקייה. מומלץ להציץ בתצלומי אוויר (למשל, בגוגל מפות או גוגל Earth) ולראות את ה"כדורים" הענקיים שנוצרו כתוצאה מפעילות הקו-נועים המעגליים. נחלוף בין שטחי הקו-נועים ונקיף שדה טבעי שנותר בין שטחי העיבוד, ומשולט במוטות פלסטיק לבנים "ערך טבע מוגן". בשדה זה פורח בחודש מרץ אירוס הנגב, פרח מוגן גדול ויפה בגוון ורוד.

אחרי שנקיף את שדה האירוסים נמשיך בדרך השדות עוד כארבעה ק"מ בקו כמעט ישר, ולקראת הכביש מתעקלת הדרך חדות ימינה לעבר קיבוץ צאלים. לפני הקיבוץ עצמו נמצאת צאלים הישנה, אתר לאומי נוסף הפתוח למבקרים ללא תשלום. קיבוץ צאלים (במקור נוסד בשם "שרשים") הוקם בשנת 1947, אך ננטש במלחמת העצמאות ותושביו עברו לצפון. את מקומם החליפו צעירים ניצולי שואה מאיטליה שהקימו את הקיבוץ מחדש בתחילת 1949 במיקומו החדש, מדרום לאתר המקורי. כיום נותרו במקום מספר מבנים וביניהם בית הביטחון, אשר הפך לבית תרבות לאחר מלחמת העצמאות ועם השנים הוכרז כאתר לאומי. במקום גם מגדל מים, בריכת מים, בור ביטחון ושרידים מבתיה הישנים של צאלים. המבקר באתר ימצא שלטי הסבר על ימיו הראשונים של הקיבוץ ועל השימוש במבנים במהלך מלחמת העצמאות ובשנותיו הראשונות של הקיבוץ.

מצאלים הישנה נשוב לכביש 222, לאחר שנסענו כ- 12 ק"מ בדרכי עפר וכבישים חקלאיים. כעת נפנה שמאלה, נחלוף על פני צומת צאלים וכ- 400 מטרים לאחריה נפנה אל דרך הבשור.
דרך זו נסללה לאורך נחל הבשור., גדול הנחלים במישור החוף. אורכו של הנחל כ- 110 ק"מ מאזור שדה בוקר עד חוף עזה, ובקטע המרכזי שלו נמצאת שמורת טבע רחבת ידיים בה נוכל להתרשם מנופי בתרונות הלס החרוצים בקרקע הצחיחה. באביב פורחים הבתרונות בשלל צבעים, אך גם בעונות אחרות הם מרשימים בצחיחותם ופראותם לעומת השדות והמטעים במישורים מסביב.


פארק אשכול, צילום: יובל מנדלסון 28.1.12

אורך דרך הבשור כ- 18 ק"מ, מצומת צאלים עד כביש 241 ליד פארק אשכול. לאלו שזמנם בידם, נמליץ לנסוע לאורך הדרך במלואה ולקנח בביקור בפארק אשכול. (זהו גן לאומי והכניסה בתשלום, עד 16:00 בשעון חורף ו- 17:00 בשעון קיץ). לצד תחילת דרך הבשור נמצא חניון קטן (מונגש גם לנכים) ובו מגדל תצפית קטן ויפה. ממגדל התצפית ניסע עוד כק"מ וחצי ונגיע לגשר החבלים הראשון בארץ, התלוי מעל לגב מים גדול בנחל הבשור. ההליכה בגשר היא חוויה מהנה לכל המשפחה. בצד השני ניצבות שתי אנדרטאות המזכירות לנו את הצורך להקפיד על כללי הבטיחות בעת טיולנו במרחב.

עבור אלו שלחוצים בזמן, והמעדיפים "לדלג" על הנסיעה בדרך הבשור לטובת הביקור בפארק אשכול, ניתן לנסוע מצאלים על גבי כביש 222 עד צומת גבולות, משם כביש 232 לצומת מעון ובצומת מעון פנייה לכביש 241 עד לכניסה לפארק אשכול. בפארק אשכול נמצא מעיין (עין בשור) שמימיו המלוחים נובעים כל השנה וזורמים אל האגם הסמוך. סביב לאגם ישנן מדשאות רחבות ידיים וחורשות, המתאימות לפיקניק משפחתי. נוסף על כך, בפארק ישנם מספר תילים ואתרי עתיקות בעלי ערך היסטורי וביניהם כנסייה עתיקה, שרידי תחנת דרכים מצרית מהתקופה הפרעונית, ושרידי יישוב עתיקים.

הכתבה באדיבות אתר הטיולים "טבע ונופים בישראל". למידע נוסף על אתרים אלו, כולל דרכי הגעה, תמונות ולהמלצות נוספות על אתרי טיול סמוכים ונוספים ברחבי הדרום ניתן לבקר בקטגוריית "טיולים בדרום" שבאתר.