תל גזר ולוח השנה החקלאי

תל גזר, השוכן בשפלה לא הרחק ממחלף לטרון ושאר האתרים התיירותיים המוכרים שבסביבה כגון מיני ישראל, מנזר לטרון, מוזיאון השריון, פארק קנדה ועוד - הינו תל עתיק שמתנשא לגובה 90 מטר מעל סביבתו. בחפירות ארכיאולוגיות שבוצעו בתל נמצאו שרידים רבים של יישוב שהתקיים במקום לאורך אלפי שנים החל מהתקופה הכלקוליתית (לפני כ-5,500 שנה) ואשר התפתח עד לדרגת עיר מרכזית וחשובה שנודעה בשם גזר במהלך התקופה הכנענית והישראלית. העיר ננטשה במהלך התקופה הרומאית וכיום זהו גן לאומי מוכרז בו ישנם שרידי ביצורים ועתיקות שונות.

בחפירות שנערכו בתל לאחר גילויו בשנת 1871, התגלו ממצאים מעניינים רבים שעזרו לחקור את אורח החיים של תושבי ארץ ישראל בעת הקדומה. ביניהם נציין את "לוח גזר" - לוח שנה חקלאי מהתקופה העברית הקדומה שנמצא בתל בשנת 1908 על ידי ארכיאולוג בריטי. זהו לוח אבן שעליו נחרטה כתובת בכתב שמי קדום ואשר תוארכה למאה העשירית לפני הספירה (כתובת בת 3,000 שנה) ונחשבת לאחת הכתובות העבריות העתיקות ביותר שאי פעם התגלו.

לוח גזר - לוח שנה חקלאי
לוח גזר מתאר שמונה חודשים חקלאיים, אם כי משערים שהלוח למעשה מדבר על ארבעה חודשים ("ירח") ועוד ארבע יחידות של חודשיים ("ירחו"), מה שמביא אותנו לסה"כ של 12 חודשי השנה, כאשר לצד כל חודש מתוארות הפעולות החקלאיות שנהגו לעשות באותה תקופה:
• ירחו אסיף - שני חודשי האסיף (בחודשים תשרי וחשוון)
• ירחו זרע - שני חודשי הזריעה (בחודשים כסלו וטבת)
• ירחו לקש - שני חודשי הזריעה המאוחרת (בחודשים שבט ואדר)
• ירח עצד פשתה - חודש עקירת הפשתה (במהלך חודש ניסן)
• ירח קצור וכלה - חודש סוף הקציר (יתכן שמדובר בקציר החיטה בחודש סיוון)
• ירחו זמר - שני חודשי הבציר (בחודשים תמוז ואב)
• ירח קץ - חודש הקיץ (בחודש אלול)

מלוח השנה וסדר החודשים שבו ניתן להסיק שבאותה תקופה תושבי האזור חיו לפי לוח שנה חקלאי, אשר התחיל בתשרי והסתיים בקיץ - בחודש אלול.

הכתובת המקורית נלקחה ע"י הטורקים לאחר גילויה ומוצגת כיום במוזיאון באיסטנבול, אך המבקרים במקום יוכלו למצוא בתחילת מסלול ההליכה שבראש התל את ההעתק המוגדל של כתובת לוח השנה החקלאי שנמצאה במקום.

מה עוד יש בתל גזר?
המסייר במקום ימצא עתיקות רבות ולצידם שלטי הסבר רבים אשר ילמדו אותנו על מפעל המים הכנעני שנמצא במקום, על שער שלמה, הביצורים המסיביים שהיו בעיר, והמצבות הכנעניות. כמו כן יש מהתל תצפיות נוף יפות (גם בהן הוצבו שלטי הסבר). המצבות הכנעניות הן מהסמלים הבולטים של התל: עשרה סלעים מוארכים, שחלקם מגיעים לגובה 3 מטר, ואשר ניצבים על הקרקע ונראים כמצבות אבן, ולצידם אגן אבן גדול. עד היום לא ממש ברור ייעודם ויש השערות שונות שהם היו בעלות חשיבות פולחנית כלשהי. לכאורה אין קשר הגיוני בין הסלעים השונים, הגבהים והגדלים שלהם שונים.
 

המצבות הכנעניות, צילום: עמית מנדלסון - אפריל 2012

הכניסה למפעל המים, צילום: עמית מנדלסון - אפריל 2012

איך מגיעים למקום?
המקום פתוח לציבור וניתן לבקר בו חינם. האזור הכללי קרוב למחלף לטרון שעל כביש 1 בין ת"א לירושלים. ניתן להגיע לאתר מכיוון היישוב כרמי יוסף (בין מחלף נשרים וצומת חולדה), לחנות בסוף רחוב הגפן ומשם להעפיל ברגל אל ראש התל (כקילומטר הליכה). במידה והשער בקצה הרחוב פתוח, ניתן להמשיך בנסיעה בדרך עפר עד לחניון הסמוך לראש התל בראש התל (ברכב שטח, ניתן להגיע לחניון זה גם מכביש 44 צפונית לכרמי יוסף או ממושב כפר בן-נון). סביב פסגת התל נמצא מסלול טבעתי שהולכים לאורכו ואשר מאפשר לסקור בצורה נוחה את כל נקודות העניין המרכזיות שבראש התל, בליווי שלטי הסבר על האתרים השונים, וביניהם המצבות הכנעניות, לוח גזר, שערים וביצורים עתיקים, מפעל המים הכנעני, וכן נקודות תצפית לעבר הרי ירושלים, השפלה ומישור החוף. אורך השביל כקילומטר וחצי וניתן לסיים את המסלול כולו תוך שעתיים שלוש.

פעמוני הרוח בתצפית המזרחית, צילום: עמית מנדלסון - אפריל 2012

אופציות להרחבה של הטיול בסביבה:
מי שירצה להמשיך ולטייל בסביבה מוזמן לרדת מהתל חזרה לצומת השבילים, ולהמשיך מזרחה אל
עין ורד - זהו מעיין הנובע למרגלות תל גזר ושממלא בריכה קטנה מוקפת צמחייה. מימי המעיין מזינים את נחל גזר שהוא אחד מיובליו של נחל איילון, הזורם לכיוון תל אביב ובסוף נשפך לנחל הירקון. בחודשי הקיץ המעיין עלול להתייבש.

הכתבה באדיבות אתר טבע ונופים בישראל - טיולים בארץ.
למידע נוסף על תל גזר ולהמלצות נוספות על אתרי טיול סמוכים בסביבה, כולל דרכי הגעה, תמונות ועוד הינכם מוזמנים לבקר בקטגוריית "טיולים במרכז" שבאתר ולבחור טיול במרכז.