בעוד מרבית הערים הגדולות שהוקמו בארץ מראשית ההתיישבות הציונית בסוף המאה ה-19 התחילו את דרכן כמושבות חקלאיות, כדוגמת הערים פתח תקווה, ראשון לציון, כפר סבא ורבות אחרות - גאוותה של העיר תל אביב הייתה בהיותה "העיר העברית הראשונה".
עם זאת, אם נתמקד בשטחי העיר תל אביב (ללא התייחסות ליפו השכנה), נמצא לא מעט שרידים ברחבי העיר המזכירים לנו שחקלאות אכן התקיימה בשטח זה במהלך תקופות שונות בהיסטוריה.
תל אביב אמנם דלה באתרים ארכיאולוגיים, אך ניתן למצוא חמש גתות יין עתיקות הפזורות ברחבי העיר ואשר שימשו להפקת יין מענבים - תזכורת לתקופה בה גידול הענבים בכרמים וייצור יין ביקבים אפיין את הארץ החל מתקופת הבית הראשון (כפי שמעיד הפסוק: " בֹּאוּ רְדוּ, כִּי-מָלְאָה גַּת--הֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים" - יואל ד', י"ג).
 |
| גת בדרך הטייסים, צילום: עמית מנדלסון |
שתיים מהגתות הנ"ל סמוכות אחת לשנייה, ונמצאות בתחומי מוזיאון ארץ-ישראל שברמת אביב, שהכניסה אליו כרוכה בתשלום. במוזיאון ניתן לראות, בין היתר, גם כלים חקלאיים וטראסות אבן מלבד הגתות העתיקות שבמקום, אשר נמצאות במקום בו התגלו לראשונה ולא הועברו לכאן.
גת שלישית נמצאת בגן נחבא מאחורי כיכר המדינה, שאף קיבל את שמו בזכותה: גן הגת. הגת נחשפה כאן בשנת 1965, תוארכה לתקופה ההלניסטית (לפני כ-2200-2400 שנה), ונחשבת "גת משוכללת" עם משטח דריכה, בור סינון ובור איסוף. מלבד הגת ניתן למצוא בגן גם שרידים ארכיאולוגיים שהובאו והוצבו במקום.
את הגת הרביעית נמצא בשכונת בבלי - בתל עתיקות נשכח הקרוי בשם תל חשש, הנמצא בגן אברמוביץ'. זוהי גת מהתקופה הביזנטית (לפני כ-1500 שנה) שהתגלתה בשנת 1990. גת זאת שונה מהגת בגן הגת, וכוללת משטח דריכה מרוצף בפסיפס לבן וגס ושכלול של גליל האבן שבמרכזו לשם סחיטה נוספת של התירוש לאחר מעיכת הענבים ברגליים. ניתן לשלב את שתי גתות אלו בהצעת מסלול ההליכה / רכיבת האופניים "גתות וגנים בין כיכר המדינה והירקון" המתוארת באתרנו ואשר סוקרת נקודות עניין נוספות לאורך מסלול זה.
הגת החמישית והאחרונה התגלתה לא מזמן, במהלך בניית השכונות החדשות בכפר שלם. עקב הפיתוח באזור, הגת הועתקה לשטח ציבורי סמוך בדרך הטייסים.
גתות פעלו ברחבי הארץ עד לסוף התקופה הביזנטית, ורוב הגתות שנמצאו בתל אביב תוארכו לתקופה הביזנטית (בין המאה הרביעית לשביעית לספירה). החל מהמאה השביעית ואילך, תעשיית היין המפותחת שהתקיימה במרחב זה במשך תקופה ארוכה קרסה עקב הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל והאיסור שהוטל על תושבי הארץ לייצר ולשתות יין.
אם נדלג יותר מאלף שנים קדימה, נמצא את עצמנו בנחל הירקון של המאות ה-17 וה-18, כאשר לאורכו של נחל הירקון הוקמו טחנות קמח שניצלו את זרימת המים בירקון לטחינת החיטה שהובאה מן השדות בסביבה. גם בתל אביב נבנו טחנות קמח כאלה, ואחד האתרים המוכרים הינו "שבע טחנות". הטחנות אינן פעילות כיום, אך מומלץ לבקר בפינה יפה זו ולראות את שרידי הטחנות, כאשר בין היתר יש במקום בריכת מים מהירקון, בריכות אקולוגיות עם צמחי מים, מפלונים קטנים בנחל, סכר שמאפשר את חציית הירקון מצד לצד ברגל, ואפילו אי קטן בלב הנחל. על גדות הנחל ובנחל עצמו נוכל לראות מדי פעם ברווזים ונוטריות. התכנון בעתיד הינו לשקם ולשחזר את הטחנות עצמן על מנת שיהוו אטרקציה למבקרים בפארק הירקון.
 |
| ''שבע טחנות'' צילום: עמית מנדלסון |
במבט דרומה מאתר שבע הטחנות נוכל להבחין בגבעת נפוליאון - האגדה מספרת שנפוליאון הגיע עם צבאו לארץ ישראל בסוף המאה ה-18 ורצה לכבוש את יפו, לשם כך הוא חיפש נקודה גבוהה ממנה יוכל לטווח את חומות יפו, אך לא מצא נקודה גבוהה באזור ולכן ציווה על חייליו להוריד את קסדותיהם ולהתחיל לערום עפר עד שנוצרה גבעה גבוהה מספיק כדי להציב בה את תותחיו ולתקוף את יפו. כיום הגבעה עצמה מאד מומלצת לביקור - טבע בלב אזור אורבני - בחורף ובאביב הכל ירוק ופורח, ואילו בסתיו ישנה פריחה רבה של חצב מצוי על מורדות הגבעה.
בין שבע הטחנות לגבעת נפוליאון, השוכנות במתחם ראש הציפור שבפארק הירקון, נמצאת "החווה החקלאית", בה פועל בית ספר חקלאי - חוות תלמי אביב - מזה כחמישים שנה ותלמידים מבתי ספר שונים בתל אביב מגיעים אליו פעם בשבוע לשיעורי חקלאות. המקום מציע גם פעילויות חקלאיות שונות לציבור, לילדים ולמשפחות: קטיף, השכרת חלקות אדמה במקום לשם גינון וגידול תוצרת עצמית, פעילויות עונתיות ועוד. הכניסה לחווה ולפעילויות שהחווה החקלאית מארגנת הינה בתשלום.
 |
| גבעת נפולאון, צילום: עמית מנדלסון |
אלמנטים חקלאיים שרדו אפילו במרכז העיר עצמה: ברחוב המלך ג'ורג', בגן יעקב ובמקומות נוספים פה ושם ברחבי העיר נותרו עצי שקמה גדולים. פירות השקמים שימשו למאכל בעבר ואף המשנה מציינת כי "סימן לשפלה שקמים" - משמע שבעבר עצי השקמים היו נפוצים בשפלה. כיום פרי השקמה ירד מגדולתו ורק העטלפים אוכלים את פירותיהם.
בלב תל אביב האורבנית והצפופה, בסמוך לעיריית תל אביב, נמצא רחוב הפרדס. שם זה לא ניתן במקרה: הרחוב משמר בשמו את זכרון הפרדס שנטע כאן דוד פלמן, שעלה ארצה בשנת 1883 ורכש באזור זה אדמה, בנה עליה את ביתו ונטע פרדס. למרבה הצער הוא נפטר בטרם עת בשנת 1885. עם זאת, אשתו (שרה איטה פלמן) המשיכה את מה שהחל והמשיכה לעבד את הפרדס לבדה ובכוחות עצמה במשך עשרות שנים. על כך היא זכתה לתואר "חלוצת הפרדסנות העברית". כיום שניהם קבורים בבית הקברות טרומפלדור בלב העיר - באחוזת הקבר של בני המשפחה. כדאי לבקר בבית קברות זה, שבו נקברו אישים חשובים רבים מימי ראשית תל אביב, ביניהם מייסדי העיר, אנשי תרבות, סופרים ועוד. במקום יש מצבות שונות המייצגות סגנונות שונים של עיצוב ובנייה, כאשר חלקן מנציחות סיפורים ייחודיים.
 |
| אחוזת הקבר של משפחת פלמן, חלוצי הפרדסנות בא''י |
אם נכתת את רגלינו מרחק הליכה קצר מכאן מערבה, נגיע לשדרות בן גוריון 75. כאן, סביב המבנה של "בית חנה", התקיים בעבר "משק הפועלות": חנה צ'יז'יק יסדה כאן חווה חקלאית בשנת 1926, ששימשה כחווה להכשרה חקלאית של בנות תנועת "החלוץ" שעלו לארץ מפולין בשאיפה ללמוד עבודת כפיים חקלאית ולהיות חלוצות בארץ ישראל. הן גידלו תוצרת חקלאית בחווה ומכרו אותה לתושבי תל אביב הצעירה. עם הזמן החווה התפתחה לבית ספר חקלאי. לאחר קום המדינה בית הספר שינה את ייעודו החקלאי והפך למוסד חינוכי לנערות במצוקה. כיום זהו מבנה היסטורי המיועד לשימור מאחר והוא היחיד שנותר מאותה תקופה. לאחר שבכל השטחים מסביבו נבנו בנייני מגורים. במבנה פועל היום מרכז "דיאדה" - המציע פעילויות שונות לנשים בשלבים שונים של הורות החל מההריון, לאחר הלידה ועם פעוטות.
לא רחוק מכאן נמצא נמל תל אביב, שאחת ממטרותיו המרכזיות עם הקמתו הייתה ייצוא תוצרת הארץ אל שווקי אירופה - ופרט תפוזים ופירות ההדר שעליהן הייתה גאוות החקלאות העברית של אותה תקופה. תשמחו בוודאי לגלות שעד היום נותרו פרדסים בתל אביב - בין שכונת נווה שרת לכביש גהה ישנו פרדס רחב ידיים. הפרדס עצמו הינו שטח פרטי, אך ניתן לשוטט בערוץ הגובל בו ממערב: נחל פרדסים, המציע טיול קצר ויפה בנוף פרדסים מפתיע בצמוד לעיר הגדולה והסואנת. נראה שגם פרדס זה, האחרון בתל אביב, לא יישאר עוד זמן רב במקומו: בעתיד מתוכננת כאן שכונת מגורים (נווה שרת מזרח).
 |
| ''הפועל העברי 1934'' - נמל ת''א, צילום: עמית מנדלסון |
הכתבה באדיבות אתר "טבע ונופים בישראל" - לאתרי טיול נוספים באזור ת"א בקרו בקישור הבא: טיולים בתל אביב.