ארון הקבורה של אשמונעזר, במוזיאון הלובר בפריז |
"… ייתן לנו אדון מלכים את דאר ואת יפו, ארצות הדגן האדירות אשר בשדה שרון...”
זהו קטע מכתובת פיניקית שהתגלתה על ארון הקבורה של אשמונעזר, מלך צידון לפני כ-2,500 שנה. ארון הקבורה דמויי האדם (אנתרופואיד) נחפר בצידון בשנת 1855 ומוצג כיום במוזיאון הלובר בפאריס שבצרפת. הכתובת שעליו מתארת, בין היתר, את העברת השליטה בעיר דור מידי הפרסים שמסרו אותה לידי שליטי צידון.
דור העתיקה (או דאר, בעברית קדומה), שכנה על החוף לצד מפרצים טבעיים ומספר איי כורכר סמוכים לחוף, אשר יצרו אזור מוגן יחסית מסערות בים וסיפקו הגנה ומקלט לספינות שחיפשו מקומות מתאימים לעגינה לאורך חופי מזרח הים התיכון. יתרון אסטרטגי זה של העיר דור הפך אותה עם הזמן לעיר נמל מרכזית ומרכז חשוב למסחר. דור אף נחשבה לעיר הנמל החשובה ביותר לאורך כל רצועת החוף מיפו ועד עכו.
דור מוזכרת כבר במקורות מצריים מלפני כ-4,000 שנה כעיר כנענית חשובה. האזכור הראשון לעיר דור בתנ"ך מופיע בספר יהושע כאחת מהערים הכנעניות שנכבשו על ידי בני ישראל, אם כי עדויות היסטוריות וארכיאולוגיות שונות מצביעות על כך שדור נותרה עיר פיניקית ונשארה כך גם מאות שנים לאחר תקופת כיבושי יהושע בן נון.
העיר דור שבה ומופיעה מאוחר יותר בתנ”ך בספר מלכים, בתור בירת אחת מ-12 הנציבויות של שלמה המלך - לפני כשלושת אלפים שנה. "בֶּן-אֲבִינָדָב, כָּל-נָפַת דֹּאר; טָפַת, בַּת-שְׁלֹמֹה, הָיְתָה לּוֹ, לְאִשָּׁה" (מלכים א', ד' י"א). על כל מ-12 הניצבים הוטל לכלכל את המלך וביתו במשך חודש בשנה. אל ייקל הדבר בעיניכם, כי המקרא מעיד על התיאבון הבריא של משפחת המלוכה: "וַיְהִי לֶחֶם-שְׁלֹמֹה, לְיוֹם אֶחָד: שְׁלֹשִׁים כֹּר סֹלֶת, וְשִׁשִּׁים כֹּר קָמַח. עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים, וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי--וּמֵאָה צֹאן; לְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי, וְיַחְמוּר, וּבַרְבֻּרִים, אֲבוּסִים." (מלכים א', ה', ב'-ג').
בשל מיקומה המבוקש של העיר דור, תושבי צידון הפיניקיים שאפו לשלוט בדור ואף הדגישו את חשיבות העורף החקלאי שלה: “ארצות הדגן האדירות” - שהתקיימו ממש כאן אצלנו – במרחב השרון.
תל דור, צילום: עמית מנדלסון |
דעיכתה של דור החלה כאשר הורדוס הקים את קיסריה, עיר נמל גדולה בעלת מאפיינים של עיר נוכרית-רומאית, כ-15 ק"מ מדרום לדור. בד בבד עם עליית חשיבותה של קיסריה, דור הלכה וירדה במעמדה כעיר נמל מרכזית ולבסוף נעזבה כליל.
בדורנו באה לדור עדנה. לצד התל העתיק הוקם קיבוץ נחשולים, ואילו בתל עצמו החלו חפירות ארכיאולוגיות נרחבות. משנות ה-1980 ואילך החלו חפירות נוספות וצלילות מחקר במי הים סביב תל דור. וכך התגלו ממצאים רבים ומרשימים: ספינות טבועות, כלי קרמיקה, שרידי תעשיית זכוכית ועוד.
בהקשר החקלאי ראוי לציין שברי פסיפס עם תיאורי פירות – רימונים, ענבים, זיתים, אצטרובלים ועוד. כמו כן התגלו בחפירות חרצני זיתים מפוחמים בני אלפי שנים, וחרצנים נוספים התגלו בקנקנים שנמשו ממצולות הים. בנוסף התגלו בתל גם בתי בד ששימשו לייצור שמן זית.
ממצאי חפירות תל דור מוצגים במוזיאון "המזגגה" בקיבוץ נחשולים הסמוך, מוזיאון זה שוכן במבנה מרשים שהוקם כבית חרושת לייצור בקבוקים בשלהי המאה ה-19 ושוקם מחדש לאחרונה.
התל עצמו הוכרז כגן לאומי ובעתיד ייהפך לאתר ביקור מוסדר.
מוזיאון המזגגה בנחשולים, צילום: עמית מנדלסון |
מומלץ להגיע לתל דרך חוף דור, אחד מהחופים המוכרים והחביבים ביותר שבאזור חוף הכרמל, בזכות הטופוגרפיה הייחודית שלו הכוללת מספר מפרצים, אמנם קטנים, אך ציוריים למול שרשרת איים ייחודית. חלק מהאיים סמוכים מאד לחוף וניתן להגיע אליהם בשחייה, בעוד איים אחרים ומרוחקים יותר נחשבים כשמורות טבע סגורות שמקננים בהם עופות ים, ואין להפריע להם בקינון.
בין המפרצים ישנה לשון יבשה גדולה המתקדמת אל תוך הים ובה שרדה צמחייה טבעית ומגוונת (מימין לכניסה הראשית לחוף). בין היתר, נפגוש במקום את חבצלת החוף, עדעד כחול, עדעד הביצות, סביון יפו, חבלבל החוף ואחרים.
חוף דור מציע הנאות בילוי שונות כגון הליכה על החוף, רכיבה על סוסים, שחייה ושנרקול בין האיים, ואף צפייה בשקיעה המיוחדת שבין האיים והסירות העוגנות ביניהם, שקיעה שלא מוכרת לנו ברוב חופי הארץ.
בעוד החנייה בחוף דור הינה חופשית, הכניסה לחוף עולה כסף. למי שמעוניין להגיע ישירות לתל דור ולדלג על חוף דור ועל התשלום בכניסה לחוף – ישנה אפשרות להגיע לתל דור בדרך עפר העוקפת את קיבוץ נחשולים ממזרח, ומגיעה אל בית הקברות של קיבוץ נחשולים. משם ישנה הליכה של כמה מאות מטרים עד לתל דור.
חוף דור, צילום: עמית מנדלסון |
הכתבה באדיבות "טבע ונופים בישראל" אתר טיולים בישראל. למידע נוסף על אתרים אלו, כולל דרכי הגעה, תמונות ולהמלצות נוספות על אתרי טיול סמוכים ונוספים בכרמל, בחוף הכרמל, ובאזור הצפון ניתן לבקר בקטגוריית "טיולים בצפון" שבאתר.