הממשלה קיימה היום, 17/10 ישיבה מיוחדת בקיבוץ דגניה לרגל 100 שנות התיישבות. שר החקלאות, שלום שמחון, הציב בישיבה שיא, עת הגיש לאישור הממשלה 6 הצעות מחליטים, שכולן עוסקות בחיזוק ההתיישבות והחקלאות, בעיקר בפריפריה, וכן בהנחת יסודות לגיבוש פני ההתיישבות העובדת בשנים הבאות.
אחת ההצעות שהוגשו קובעת כי הממשלה תשקיע 100 מיליון שקלים בעשור הקרוב, ובסה"כ 1 מיליארד ₪ בשיקום תשתיות ביישובים כפריים ותיקים.
התכנית תצא לפועל, בהמשך לפיילוט שבוצע השנה ב- 18 ישובים, בעלות של 35 מליון שקלים. סה"כ קיימים 915 ישובים כפריים. היקף הביקוש בשלב הפיילוט הצביע על כ-300 יישובים העשויים להתאים לטיפול בתכנית הרב שנתית. שיעור הסיוע ינוע בין 40% ל 80%. במסגרת הפרוייקט תשוקם: תשתית ראשית - כבישים, מדרכות, תאורה, תשתית תת קרקעית מערכות מים, ביוב, חשמל, תקשורת, חניות מרכזיות, שצ"פים: מגרשי חנייה, פינות משחקים, מעברים ציבוריים, מגרשי פעילות.
שיקום התשתיות הינו מרכיב חשוב בפיתוח בר קיימא של המרחב הכפרי על פי תרומתו הצפויה לשלושה מרכיבים ראשיים: לחברה, לכלכלה ולסביבה. עבודת שדרוג התשתיות תעשה על פי עקרונות וכללים של פיתוח מקיים בהתחשב בסביבה.
בישובים כפריים רבים נמצאות התשתיות הפיסיות הבסיסיות, במצב של קריסה. מעבר לפגיעה בתפקוד היומיומי, לטרדה ולהוצאות הכספיות – מתבטא הדבר גם באי-עמידה בדרישות החוק וגורם למפגעים בטיחותיים ולפגיעה ולירידה באיכות החיים של האזרחים החיים ביישובים אלה. הסדרת התשתיות היא פעולה הכרחית להמשך קיומם של חלק מהיישובים במרחב הכפרי. מצבם הפיזי של הישובים הללו משפיע על מצבם החברתי ועל המרחב הכפרי באופן כללי.
בדברי ההסבר מציין שמחון כי תשתיות בישובים הכפריים הוקמו והונחו לרוב בעת ייסוד הישוב. בחלוף השנים ולאור שינויים באופיו של הישוב הכפרי (העלאת רמת המינוע למשל), נדרש היה להתאים את התשתית הקיימת – רוחב כבישים, מקומות חניה, וכדומה. תפנית מסוימת בנושא התשתיות ארעה בעת ביצוע הרחבות קהילתיות. ישובים שביצעו הרחבה קהילתית שבתחומם, גבו כספים מהמשתכנים החדשים, ופיתחו תשתיות ברמה סטנדרטית ואף גבוהה, השלימו פערים ושידרגו גם את התשתית הכללית בישוב, בעיקר את זו המשרתת את כלל התושבים. בשלב מתקדם יותר, בעקבות החלטת בג"צ ועדכון החלטות מועצת מקרקעי ישראל נפסקה גביית כספי משתכנים מהתושבים החדשים, ונוצר מצב בו הלך והתרחב הפער בין הישוב הוותיק וההרחבות החדשות. העדר הפיתוח בישוב הוותיק פגע בכלל אוכלוסיית הישוב, הוותיקה והחדשה, המקבלת את שירותיה החברתיים והקהילתיים בדרך כלל במרכז הישוב הוותיק, שלעיתים אינו מספק מענה מתאים בהיבט של נגישות, חניות ופיתוח ציבורי. יש לציין שפעמים רבות נמצא בישובים המתקשים כלכלית וחברתית, גם בעיות דמוגרפיות, סטגנציה חברתית והידרדרות כללית.
האפשרות לחידוש ושדרוג התשתית תיצור מנוף לשיקום כללי של הישוב בכל הרבדים. שדרוג התשתיות יתרום להעלאת תדמית הישוב ובכך להגדלת כושר המשיכה של הישוב לאוכלוסייה צעירה ולתיירות כפרית כתעסוקה משלימה לחקלאות.
התועלות החברתיות והכלכליות של התכנית תתבטאנה בקליטה ואכלוס, בצמיחה כלכלית וחברתית, בהצערת אוכלוסיית הישובים ועל ידי כך יצירת שכבת מנהיגות דור ההמשך בהתיישבות.
לדברי שמחון התכנית עולה בקנה אחד עם יעדי מדיניות הממשלה כפי שעוגנו בקווי היסוד, ובהם פיזור אוכלוסין, צמצום פערים בין מרכז לפריפריה, צמצום פערים חברתיים ושיפור איכות החיים של תושבי המדינה.
הפערים בין המרכז לפריפריה גדלים והולכים. נתונים עדכניים שהציגו מתכנני תמ"א 35 מצביעים על צמצום היקפי האוכלוסייה והפיתוח החזויים בפריפריה לעומת ההיקפים המוגדרים בתמ"א – פער של 400 אלף נפש בצפון וכ-200 אלף בדרום, בעוד שבמרכז נוספה לתחזית אוכלוסיה של כ- 600 אלף נפש. הפריפריה פותחת פערי ענק מול המרכז, ושיקום תשתיות בישובים כפריים חייב להתמקד בתרומה לצמצום פערים אלה בנוסף לצמצום פערי התשתית בין החלק הוותיק בישוב, חקלאי בדרך כלל, להרחבתו. ממשלת ישראל לאורך השנים טיפלה במגוון היבטים בפריפריה: תשתיות לאומיות (כבישים, מסילות וכד'), תשתיות מים וביוב , פיתוח חקלאי והתיישבותי והרחבות בישובים הכפריים. לגבי החלק הוותיק בישובים הכפריים – בחלק זה לא בוצעה כל השקעה בשדרוג והתאמה של תשתיות. התועלת המרכזית אשר תתקבל מהשקעה בתשתיות הישובים הכפריים בפריפריה טמונה בקידום צמיחה דמוגרפית. הנחת היסוד הינה כי בכל ישוב, עירוני וכפרי, ליבת הצמיחה טמונה בגלעין הוותיק.
פריסת התכנית על פני עשור תבטיח היערכות של הישובים לתכנון ולביצוע על פני שנות התכנית. לקראת השנה הראשונה ליישום הפרויקט מוצע להקדים ולתקצב פעולות תכנון תשתיות. לצורך כך יוקצה תקציב בסך 10 מלש"ח עוד בשנה זו.
חלק מעבודות שיקום התשתיות יבוצע על ידי החטיבה להתיישבות כחברה מנהלת ומפקחת וחלק באמצעות הרשות המקומית.
