הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


מנהל רשות המים: שנת 2012 תחל ללא רזרבות מים


מנהל רשות המים נאם בטקס חניכת אגודת המים החדשה של הגליל העליון וניפק תחזית פסימית: "שנת 2012 תחל ללא רזרבות מים, ועלול להיות משבר". לדברי שני, המחסור במים אינו עילה לפגוע בזכויות ההיסטוריות של החקלאים למים מוזלים

מערכת פורטל החקלאות  2-11-2010


בטכס חגיגי לחניכת אגודת מים עצמאית לאזור הגליל העליון "אגודת מים בגליל", אמר פרופ' אורי שני, מנהל רשות המים כי בשנת 2011 יהיה מצב המים קשה ויסתיים על ה"קווים השחורים" עם 240 מיליון קוב רזרבות מים ו-300 מיליון קוב מים מהתפלה. פרופ' שני  הביע חשש כבד כי שנת 2012 תחל ללא רזרבות מים כלל. לנוח תחזיות אלה, עלול להיות משבר במשק המים.

בטכס שנערך במכללה האקדמית תל חי, נכחו נציגי משרדים ממשלתיים, ראשי רשויות, מנהלי תאגידי מים וביוב, מנהלי אגודות חקלאיות בישובים, מנהלי מפעלים לייצור תוצרת חקלאית, רכזי ישובים וחקלאים. "אגודת מים בגליל" העצמאית כוללת קיבוצים, מושבים ומושבות - כ- 60 מפיקי מים וצרכנים במסגרת הסכם המים שנחתם עם המדינה. את הקמת האגודה הובילו "מפעלי המים והניקוז בגליל העליון" בניהולו של שבתאי גלס וכן של שמעון טל, נציב המים לשעבר שנבחר להקמת הפרויקט.

"אנחנו בתחרות עם הקדוש ברוך הוא, מוסיפים מים מהתפלה, אך הבצורת ממשיכה. אנו מייחלים לגשם שלא מגיע. כמות המים הממוצעת שעמדה על 1.5 מיליארד מטר מעוקב מים ממאגרי המים האפקטיביים (מי תהום וכנרת שניתנים לניצול) ירדה בשנים האחרונות לכמות של 1.2 מיליארד מטר מעוקב ובשנה האחרונה ירדה הכמות עד ל -0.8 מיליארד מטר מעוקב מים אפקטיביים, ועם זה צריך להתמודד" אמר מנהל רשות המים פרופ' שני. עוד הוסיף, כי קיימת הבנה בסיסית לחובה לעשות שינויים בכל נושא חלוקת המים. ''בהקצאות לחקלאות קשה מאוד לקיים שינויים כאשר אנו בעיצומן של שנות בצורת, זה מצריך אומץ לב, אחידות וחשיבה לעתידה של החקלאות. המטרה העיקרית הינה בהעברת האחריות לחלוקת המים, בהתאם לכללים נוקשים ולא מקפחים. מאז נקבע תקנון חזני ב-1989 השתנתו פני החקלאות, השתנו התנאים וכן חילופי הדורות בישובים החקלאיים ולכן גם התכנון חייב להשתנות".

לדבריו ישראל מהלכת על חבל דק בין שימוש במים לבין שמירה על זכויות החקלאים. ''לא חוכמה להחליט על 'בורסה למים', שוק חופשי, ולנפץ זכויות שנקנו בעבודה ביישוב המדינה במשך מאה השנים האחרונות. לכן המאמץ לניהול המים בתקופת בצורת הינו במטרה לייעל את הדרך לאפשר מים מבלי לגעת בזכויות ההיסטוריות ולבנות עתיד לענף החקלאות".

פרופ' שני הוסיף ואמר כי תקנות מחמירות לאגודה וניהול נכון יביאו לכך כי לא תתקיים ספסרות בכל נושא המים וכי החזקים בכל אזור לא ישלטו אלא שהמים יחולקו באופן שווה והגון. לצורך חיסכון במים התקיימו בשנים האחרונות הסברה וחינוך לחיסכון במים, העלאת מחירי המים, כניסת תאגידי מים וביוב למערכת והקטנת נזילות מים, תכנון גינות פרטיות וציבוריות, היטל בצורת שמוכיח עצמו כיעיל כיום, וכך נחסכו מים רבים במדינה. לדבריו, הצריכה במים לשימוש ביתי ירדה בארבע השנים האחרונות ב- 160 מיליון קוב בשנה. השנה יעברו 140 מיליון קוב מים במוביל הארצי בשאיבה מהכנרת וכי יותפלו מעל 160 מיליון קוב מים, כמות כפולה מלפני שנתיים. הקמת מתקני התפלה אורכת ארבע שנים, אך תהליכי ההקמה והשגת התקציבים עדיין מסובכים.

אהרון ולנסי, יו"ר מועצה אזורית הגליל העליון אמר בטכס כי הוא שמח על האיחוד בין הרשויות והגופים מכלל צורות ההתיישבות בגליל, למען מטרה טובה וחשובה של ניהול עצמאי למים וניוד מכסות "כאשר אין גשם, אין זה פשוט לא לריב על המים. השלטון בממלכת ישראל מעדיף אותנו חלוקים ולא מאוחדים אולם האיחוד הזה וההתארגנות תוביל אותנו לעצמאות אזורית ולפיתוח ולניוד מים ללא תלות בממשלה" אמר ולנסי.

שמעון טל, לשעבר נציב המים וממקימי אגודת המים החדשה בגליל אמר בטכס כי היתרונות הרבים לניהול עצמי של משק המים בגליל כוללים בין היתר: ניצול מיטבי של הקצאות המים בגליל, שמירה על מכסות המים של החקלאים בגליל, תוספת מים לחקלאים באמצעות ניוד פנימי, תוספת מים משמעותית של מים מקידוחי שמיר לחקלאות בשנות בצורת, זרימת מים נוספת בנחלים למטרות שימור טבע ותיירות בגליל, מחיר מים מוזל לחקלאים בגליל ועוד. כמו כן פיתוח מקורות מים חדשים וחלופיים וייעול אספקת המים לטובת צרכני המים בגליל כמו קידוח שמיר 2 שהחל מחודש נובמבר 10 ומצפים להפיק ממנו מים שישמשו את חקלאי הגליל והגולן, משלושה קידוחים ("שמיר 2", "שונית" ושיקום קידוח "שמיר 1"). עומק הקידוחים כ 1500 מ' כ"א. הפרויקט כולל הנחת צנרת ומערכות הולכה ואספקה. אומדן התפוקה עומד על כ- 25 מליון מ"ק לשנה. אומדן ההשקעות בקידוח שמיר, עומד על כ- 100 מיליון ₪, חלק הגליל במימון כ- 25 מיליון ₪. השתתפות המדינה במענק בשיעור 50%. המים שיופקו משדה הקידוחים יתחלקו בין חקלאי הגליל והגולן.