בשורה, אולי, לרוב המשפחות בישראל: משרד החקלאות מבטיח להוריד את מחירי הקוטג', ולמעשה להחזירו לשורת המוצרים בפיקוח. זאת, בעקבות דיון סוער בוועדה לביקורת המדינה. יו"ר הוועדה ח"כ יואל חסון (קדימה) הדגיש כי מדובר במוצר יסוד שאין לו תחליף ולרוב המשפחות בישראל הוא נצרך ביותר. חסון דרש ממשרד החקלאות להגיע להחלטה ולפרסם אותה בתוך לא-יותר משלושה חודשים, והדיגש כי תחרות אמיתית אינה מורגשת בשוק מוצרי החלב, והראיה שאין הבדלים אמיתיים בין החברות השונות.
חה''כ חסון ציין עוד כי יתכן שיש לעדכן את רשימת המוצרים בפיקוח, שאיננה משקפת עוד את תרבות-הצריכה בארץ, גם לא של השכבות החלשות. לדבריו לא רק לשכבות החלשות, אלא גם למעמד הביניים – שהוא רוב האזרחים - יש קושי הולך וגובר.
איציק בן דוד, סמנכ"ל משרד החקלאות טען בדיון כי ענף החלב עדיין נמצא בפיקוח מסגרת הייצור השנתי נקבע ע"י המדינה, ומכסה שנתית נקבעת ע"י שר החקלאות. לדבריו, מתוך מטרה לעודד את תעשיית הרפתות בפריפריה ובספר, יש ייקור מסויים במחירי מוצרי החלב. "אם היינו מאפשרים מגה-רפתות שצמודות למחלבות ולא רק פרוסות ברחבי הארץ - אולי המחיר היה קצת יותר נמוך", הוסיף.
לדברי בן דוד, מגוון מוצרי החלב, גבינות הרכות וקשות וכן מעדנים, העומד לרשות הצרכן הישראלי, הוא מעל ומעבר לממוצע לצרכן בכל העולם המערבי. הסרה הדרגתית של הפיקוח נועדה לדבריו, לעודד כניסת מחלבות קטנות לשוק כדי להגביר את התחרותיות. תחרות נקבעת אליבא דבן-דוד, גם ע"י מגוון המוצרים וקצב יציאת מוצרים חדשים ולא רק ע"י מחיר.
עו"ד אהוד פלג, מנכל המועצה הישראלית לצרכנות, הציג מחקר שבוצע עבור המועצה על ידי א.ג.פ אפלייד אקונומיקס בנושא פיקוח על מחירים בישראל, המלמד כי המהלך של הסרת פיקוח מחירים ממוצרים בסיסיים הביא להתייקרות חדה של מחיריהם.
ממצאי המחקר מלמדים כי משנת 2006 עד למחצית 2009, שיעור ההתייקרות של המוצרים מהם הוסר הפיקוח עומד בממוצע על 34% לעומת שיעור ההתייקרות של מוצרים הנמצאים כיום בפיקוח העומד על 9% בלבד. הקוטג' התייקר ב-28% בממוצע, מעדן מילקי התייקר ב 39% ומעדן דני ב-30%. זאת לעומת מוצרי חלב שנשארו בפיקוח והתייקרותם היתה הרבה יותר נמוכה: שמנת מתוקה התייקרה ב-4%, גיל התייקר ב-9% חמאה וגבינה צהובה גוש (100 ג') התייקרו ב-10% ושמנת חמוצה התייקרה ב-12%. עוד עולה מהמחקר, כי מחיר החלב בממוצע בינלאומי גבוה בישראל ב-18% ביחס למדינות מתפתחות.
איציק בן דוד, סמנכ"ל משרד החקלאות, דחה את ממצאי הסקר שהציגה בדיון המועצה הישראלית לצרכנות וטען כי יש שונות בין המדינות השונות בגובה המע"מ ולכן ההשוואה למדינות אחרות החברות ב OCED איננו רלוונטי. בן דוד הדגיש כי עלות היצור של החלב הגולמי בישראל קצת יותר גבוהה בגלל הפריסה ההתיישבותית, משאר מדינות ה OCED. הוא הוסיף וטען כי גם הוראות כשרות, וגם העובדה כי המחלבות לא עובדות בשבתות ומועדי ישראל - גורמים להעלאה נוספת.
בן דוד ציין כי הקוטג' היה מוצר מפסיד ולכן הוצא מפיקוח, והודה כי המשרד צפה העלאה של 15 אחוז לערך במחירו, אך לא העריך זינוק של כחמישים אחוז.
ח"כ שלמה מולה (קדימה) טען כי המדינה צריכה לדאוג לשכבות החלשות ולמוצרי היסוד שהם צורכים, ו"זה קשקוש שבגלל שלא עובדים בשבתות – המחירים עולים". הוא תקף את משרד החקלאות וטען כי הוא איננו בולם את העלאה המסחררת וכי המדינה מסירה מעצמה את האחריות. גם ח"כ מרינה סולדקין טענה כי המשרד אינו מציג השוואות למדינות אחרות, וכי הנתונים של המועצה הישראלית לצרכנות, של עליה של 18 אחוז במחירי מוצרי החלב, מול מדינות אחרות – נראים אמינים. ח"כ אורי אורבך (הבית היהודי) הוסיף כי קוטג הוא מוצר-יסוד כמו לחם, והוא איננו מאמין שהיצרנים והחברות לא לוחצים על משרד החקלאות להוציא את המוצרים מפיקוח. "מול קצבאות הילדים והסיוע למשפחות חד הוריות, שהמדינה נותנת, - היא מאפשרת לשדוד אותם מהצד השני ע"י מחרי מוצרי החלב", הוסיף.
ירון לוינסון, מרשות ההסתדרות לצרכנות, תקף אף הוא את משרד החקלאות מדוע לא ביצע מעקב על עליה חריגה. לדבריו, בעלי החנויות והסופרמרקטים מחביאים במדפים מאחור את הלחם האחיד ואת הביצים המפוקחות והם אינם מינים לצרכן. בחגים ובזמני צרכנות כבדים – הם משום-מה תמיד חסרים.
אבשלום וילן מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל טען לפי דוח ה OECD החקלאות בישראל נמצאת במקום האחרון מבחינת הסיוע הממשלתי. לדבריו, יש אינטרס לאומי וחברתי להחזיק את הפריפריה. "יש השתוללות מחירים וצריך לטפל בה, אבל תעזבו את החקלאים בצד", ביקש.
