הפתעה בטיפול של אי זמירה בשנת שמיטה: הגפן הוציאה כמות גדולה של אשכולות (כ- 200 לגפן!). היא איזנה את עצמה בכך שהאשכולות והגרגרים היו קטנים ביותר, וכך הצליחה להביא את המסה הגדולה הזו להבשלה סבירה - אלו ממצאים ראשוניים שיביא ד"ר שיבי דרורי, הרכז החקלאי של מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן, ממחקרו בנושא אי זמירת גפנים בשנת שמיטה, בכנס שיעסוק במצוות התלויות בארץ הלכה למעשה.
כנס "הלכה למעשה" יתקיים במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, ביוזמת "מכון התורה והארץ" והמו"פ האזורי ב- ט' בטבת תשע"א, 16 בדצמבר 2010. אי זמירת הגפן הוא הטיפול הקיצוני ביותר בשנת שמיטה.
האתגר הגדול העומד בפני החקלאים והחוקרים הוא להביא לכך שבשנה השמינית ניתן יהיה לחזור מטיפול אי הזמירה ליבול רגיל. במחקר הראשוני שבוצע, נבדקה השפעתן על היבול של מספר פעולות דמויות זמירה כגון "פיסול", זמירה מכאנית וגירדום. כמו כן נבחנה השפעת אי הזמירה. התוצאות מראות, כי המעוניינים בהשבתת כרמם בשמיטה, פעולות כגון פיסול ואף גירדום הגפן הן המתאימות ביותר. המעוניינים ביבול בשביעית, הזמירה המכאנית, שהינה קלה יותר הלכתית מזמירה ידנית, נותנת תוצאה קרובה ליבול רגיל.
מסביר ד"ר דרורי: "שנת השמיטה מהווה שעת מבחן ואתגר לכורם הישראלי. הזמירה שהינה פעולה חיונית הקובעת את עומס היבול ואיכותו, אסורה בה מן התורה. במהלך הדורות דנו חכמי ישראל בשיטות שונות בהן ניתן להחליף את הזמירה הרגילה, ובמידת התאמתן להגדרת 'הזמירה' של התורה. ככל שידוע, עד כה לא עסקו חוקרים וחקלאים בבדיקת ההשפעות של פעולות שונות אלו על איכות היין המתקבל, וזהו החידוש במחקר שלנו".
הרב דוד דודקביץ', רב היישוב יצהר, ידבר מניסיונו בשנת השמיטה ביישובו מבחינת חקלאי שהפקיר את כרמו, ויציג את סיכום השמיטה והשלכותיה כהכנה מעשית לשמיטה בשנת תשע"ה. לדעתו של הרב, חלק משמעותי מהליך השיבה לארץ הוא קיום מצוות השמיטה כהלכתה, בשמירה ראויה על המצוות הקשורות לכרם. הרב דודקביץ' מדגיש, כי שנה השמיטה דורשת הכנה רבה לפניה, בייחוד בהכנה הראויה בכרמים.
בכנס יוצגו גם חלופות מעשיות להפרשת תרומות ומעשרות מראש, וכן הנחיות לכלאיים בגינה הביתית. בנוסף, תוצג ערכת הנחיות למגדלי צאן ובקר בשבת. לשם קיומו של הכנס נרתמו גם המועצות הדתיות של המועצות האזוריות שומרון ובנימין.
