פחות מ-24 שעות לאחר שבית המשפט האריך את מעצרם של שני הנערים מעוספייא החשודים בגרימת השריפה ביערות הכרמל ובגרימת מוות ברשלנות, קבל שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה אברהם אליקים היום (ב') בצהריים ערר שהוגש בשם הקטינים שנעצרו, והחליט לשחררם בתנאים מגבילים. השחרור עוכב עד השעה 14:00 על מנת לאפשר למדינה להגיש ערר לבית המשפט העליון.
התביעה ייחסה לשני החשודים עבירות של גרימת מוות ברשלנות וגרימת שריפה ברשלנות. השופט אליקים ציין כי העבירה המיוחסת לחשודים בקשר ישיר לשריפה, אינה עבירת הצתה, דהיינו עבירת רשלנות ויש להדגיש את העניין שכן מדובר בקטינים ושילוב של רשלנות וגיל צעיר, הוא שילוב שיש בו כדי להקל את האווירה הקשה שעולה כנגד העוררים במסגרת תיק זה. על מנת להיות מורשע בעבירה של כזו, לא נדרשת תוצאה אלא די בגרימת סכנה שריפה, אך עפ"י פסיקת ביהמ"ש העליון לעניין שקולי הענישה - באותן נסיבות כקטינים בגילאים כגון גילאי העוררים, אמנם אחראים למעשיהם, אך לא במובן המלא ולכאורה, יש לראות מעמדם כבעלי אחריות מופחתת שנובעת למשל מהתפתחויות פיזיולוגיות, העדר ניסיון חיים וכאשר בבוא העת, אם תגיע העת, יצטרך בית המשפט לבחון את שיקול דעתו של קטין רשלן, יש לזכור כי מדובר למשל בקטין בן 14 וחצי על כל המשתמע מכך בעת בחינת רשלנותו.
כן הוסיף השופט בהחלטתו כי נושא שני לא פחות חשוב, הוא נושא החשד לגרימת מוות של 41 אנשים, בנושא זה לא מצא בסיס כלשהו לחשד שכן, כדי לייחס לעוררים ולו חשד שכזה, צריך להתקיים קשר סיבתי וגם צפייה של המתרחש ולא נמצא בחקירות שנוהלו עד עתה וגם אינו סבור כי יש לשנות את הנורמות הקיימות ככל שמדובר בקטינים בגיל זה.
השופט הבהיר כי אין מחלוקת כי אירוע השריפה הינו אירוע המהווה אסון לאומי וטראומה לאנשים רבים בוודאי למי שיקיריו נספו באותו אירוע, אך עדיין אין להטיל על כתפיהם הצרות של שני קטינים בני 14 ו- 16 אחריות לאותו אסון לאומי.
''יש לחקור והמשטרה עושה את מלאכתה נאמנה ויעידו על כך פעולות החקירה שנעשו משעות הצהריים לאחר סיום הדיון במעצרם של הקטינים אתמול ועד לרגעים אלו''. במאמר מוסגר ציין השופט, כי יש בהקדם האפשרי להציג חוות דעת מומחה, כפי שהורה בית המשפט קמא בהחלטתו מאתמול או למצער מידע מטעמו של חוקר שריפות באשר לקשר שבין הרשלנות המיוחסת לכאורה לעוררים לבין האירוע עצמו.
השופט קבע כי לכאורה על הפרק שאלה אחת והיא שאלת יעילות החקירה והחשש לשיבוש הליכים,וכאשר הוא בוחן את גילם הצעיר של העוררים, את העבירה המיוחסת להם ואת השפעת המעצר עליהם עד עתה, כפי שתואר על ידי הסנגורים, אינו סבור כי במקרה זה ניתן להשיג את מטרת המעצר גם בהתחשב בשלב אליו הגיעה החקירה בדרך של שחרורם בחלופת מעצר, כמוצע על ידי הסנגורים.
