הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


הממשלה החליטה: מזהמי קרקעות יחויבו לשקמן ולנקותן


לפי החוק החדש, מזהמי הקרקעות יחויבו לשקמן ולנקותן. תחולת החוק הנה רטרואקטיבית 25 שנה, כפי שקיים בחוקים דומים בעולם; במידה והמזהם היא המדינה, האחריות חלה רטרואקטיבית ללא מגבלת שנים. השר להגנת הסביבה: קרקעות המדינה אינן בור ספיגה לחומרים רעילים

מערכת פורטל החקלאות  17-1-2011


ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול (א' 16/1/2011) את הצעת החוק של המשרד להגנת הסביבה למניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות. החוק החדש נותן לראשונה מענה מקיף לטיפול באלפי מוקדי זיהום קרקעות שזוהמו במשך עשרות שנים ומהוות מפגע בריאותי-סביבתי.

בדיקה כלכלית של המשרד להגנת הסביבה הוכיחה כי התועלות הכלכליות של שיקום עולות בהרבה על עלויות ניקוי הקרקע.

בישראל זוהו כ 3,300 אתרים בהם הקרקע חשודה כמזוהמת ובהם כ- 23,000 מוקדי זיהום. סך השטח החשוד כמזוהם ברחבי המדינה משתרע על פני כ- 3,900 דונם. כ- 75% מפוטנציאל הזיהום במדינה מתרכז באזורי התעשייה. העלות הכוללת המוערכת לסקירה ולטיפול בקרקע חשודה כמזוהמת הינה כ- 8.8 מיליארד ₪.

עליית ערך הנכסים הסמוכים לאתרים מזוהמים בעקבות שיקומי הקרקע מוערכת בכ 35 מיליארד ₪. זאת לעומת עלות שיקום הקרקע באזורי תעשייה בכל ישראל המסתכמת בכ- 2.5 מיליארד ₪. מכאן שיחס התועלות לעלות השיקום הוא- 14:1 וישנה כדאיות כלכלית לשיקום הקרקעות באזורי תעשיה.

החוק קובע לראשונה בחקיקה הגדרה לקרקע מזוהמת וקובע הסדר למניעת זיהום קרקע, איתור קרקע מזוהמת, ניקיון קרקעות אלו, הסדרת מנגנוני מימון ויידוע רוכשים על קיומן. על פי החוק החדש האחראי לזיהום קרקע יחויב בשיקומה.

קידום הליכי תכנון ובנייה על קרקעות מזוהמות יותנה בסקר זיהומים ובשיקום הקרקע. תחולת החוק הנה רטרואקטיבית 25 שנה, כפי שקיים בחוקים דומים בעולם. במידה והמזהם היא המדינה, האחריות חלה רטרואקטיבית ללא מגבלת שנים.

מנגד, יוצרת ההצעה תמריצים לטיהור ושיקום קרקעות שיאפשר שימוש בטוח בהן. לנוכח עלות גובה השיקום, מוקמת קרן ייעודית לשיקום קרקעות מזוהמות שמקורותיה בין היתר בהיטלים שיוטלו על עוסקים בחומרים מזוהמים ועל המחזיקים בקרקע מזוהמת.

מזהמי הקרקע הנפוצים ביותר הם: דלקים, שמנים, ומתכות. מזהמים אלו מהווים סכנה לבריאות, פוגעים בסביבה וחלקם ידועים או חשודים כמסרטנים וכוללים: חדירת תרכובות מזהמות נדיפות, רעילות וחלקן גם מסרטנות, החודרות למבנים תת-קרקעיים, נשימת אבק מזוהם, פגיעה ביבולים חקלאיים עקב הצטברות מזהמים בקרקע, ואף זיהום מקורות מים עד כדי פסילת מים לשתיה.

לדברי השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, החוק החדש ישים סוף להתייחסות לאדמות המדינה כבור ספיגה לחומרים רעילים, ולא יאפשר המשך המצב האבסורדי בו מזהמים את הקרקע ומתנערים מאחריות לניקיונה ושיקומה. "מדינת ישראל שמשתרעת על שטח קרקע קטן ומסתמכת על מקורות מים מוגבלים, לא יכולה שלא לטפל בקרקעות המזוהמות. שיקום הקרקע יביא לעלייה בערכי הנדל"ן בשטחים המזוהמים ולמעשה יכניס יותר כסף מאשר עלות הניקוי והשיקום".