ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, קיימה אתמול (ד') דיון מיוחד בנושא תאגידי המים. בפתח הדיון אמר היו"ר כי אין ספק שנושא המים הוא נושא בוער ואזרחי ישראל משלמים מחיר יקר מאוד עבור המים.
היו"ר שאמה-הכהן הוסיף כי "ייתכן שהעלויות הגבוהות נובעות כתוצאה ממנגנון תאגידי המים, שמצריך עלויות תפעול גבוהות. אולם מצד שני עולה הטענה כי המעבר לתאגידים מנע הזנחת תשתיות". לדבריו, הוועדה תנסה לקבל את מירב הנתונים בנושא כדי להבין כיצד ניתן לנהל את משק המים בצורה מיטבית כך שגם הצרכן לא ייפגע ולענות על השאלה מה הקשר בין תאגידי המים למחיר המים.
הממונה על התאגידים ברשות המים, ישראל עינב, הסביר לוועדה כי "אחרי עשרות שנים בהן משק המים היה בניהול הרשויות המקומיות, בשנת 1999 הגיעה הממשלה למסקנה שהמערכת בקריסה מוחלטת ולכן הוחלט לבצע רפורמה". לדבריו, תאגידי המים הביאו לחיסכון של 60 מיליון קוב בהפחתת הפחת, שהם כ-600 מיליון שקל בשנה.
עינב התייחס למספר הרב של התאגידים שקיימים בארץ (52) ואמר כי הכוונה המקורית היתה להקים רק 12 תאגידים, אולם מרבית ראשי הערים התעקשו להקים תאגיד ברשות שלהם. היו"ר שאמה-הכהן שאל את עינב האם הדבר הוביל לניפוח המנגנון של התאגידים, ליצירת ג'ובים מיותרים ולבזבוז כספים. לדברי עינב, הפחתת מספר התאגידים מ-52 ל-20 תחסון כ-150 מיליון שקל בשנה. הוא הוסיף כי עלות תפעול כל התאגיד מהווה כ-1.7 שקל ממחיר קוב מים.
הממונה על התאגידים הציב בפני הוועדה נתונים לפיהם ב-90% מהמקומות בהם הוקמו תאגידים ירד פחת המים. לדבריו, התאגידים ישקיעו השנה מיליארד שקל בתשתית בכל המדינה.
ח"כ דב חנין ציין כי בדיונים קודמים בכנסת אמר אחד מנציגי האוצר שככל שהציבור יחסוך יותר במים לא תהייה ברירה אלא להעלות את מחירם, כדי להבטיח שולי רווח שלא יובילו לקריסת התאגידים. ראש רשות המים, פרופ' אורי שני, התייחס לכך ואמר כי חלה ירידה דרסטית של 20% בשימוש במים, שאין לה אח ורע בעולם. אולם שני הוסיף כי "אין ספק שהאמירה שאם הציבור יחסוך במים הוא ישלם על זה במחיר היא נוראית". שני אף ציין כי הרשות נמנעה מלהעלות את מחיר המים השנה.
היועץ לענייני מים מטעם מרכז השלטון המקומי, משה אבנון, טען מנגד כי חוק תאגידי המים נועד להפריט את משק המים, אך בגלל שההפרטה לא התאפשרה נשארנו עם חוק חולה. לדברי, בניגוד לטענת רשות המים פחת המים לא השתנה מאז שנת 2000. הוא ציין כי 30% מהפחת הוא דלף שהולך לאיבוד ו-70% הוא מים שיש בעיה לגבות עבורם תשלום.
אבנון ציין כי עלות קוב מים למקורות, נכון ל-6 בפברואר, עומדת על 3.1 שקל כולל מע"מ, זאת בעוד עלות המים לצרכן עומדת על 9.5 שקל לקוב. לדבריו, אם ניהול משק המים יחזור לידי העיריות שמתנהלות כראוי ניתן לחסוך עד כ-3 שקלים לקוב ממחיר המים.
ח"כ מירי רגב אמרה כי המטרה שעומדת מאחורי הקמת התאגידים היא הפרטת משק המים. אם זה יקרה, הוסיפה ח"כ רגב, "יהיו פה ברוני מים שיקנו את התאגידים ואז ייווצר מצב שהמשפחות העשירות ישלטו גם על המים". היא ציינה כי זה אבסורד שככל שהאזרחים חוסכים יותר מים הם נאצלים לשלם יותר והמחיר עולה. ח"כ רגב קראה להחזיר את הפיקוח על מחירי המים לכנסת.
ח"כ נחמן שי אמר כי עדיין לא ניתנה תשובה ברורה האם הקמת התאגידים ייקרה את עלות המים או צמצמה את העלות לציבור. ח"כ אמנון כהן ציין גם הוא כי לא ייתכן שהציבור יחסוך במים וישלם יותר. ח"כ יצחק וקנין שאל את נציגי התאגידים "איך יכול להיות שפתאום הורדתם את הפחת? הרי אם היה חור בצינור הוא נשאר ואין קסמים בנושא הזה".
ח"כ זאב ביילסקי, לשעבר ראש עיריית רעננה שניהול משק המים שלה זכה לשבחים מצד עינב, ציין כי כולם מסכימים שברעננה למשל לא היה שום צורך להקים תאגיד מים. הוא ציין כי התכוון להעלות היום להצבעה הצעת חוק שיזם, לפיה תאגידי המים יוקמו רק במקומות שבהן הוכח כי יש צורך בהן. "חייבים להפסיק את הטירוף הזה", אמר ח"כ ביילסקי וציין כי נענה לבקשת הקואליציה לדחות את ההצבעה בהצעת החוק עד שהוועדה שהקים ראש הממשלה בעניין תגיע למסקנות.
על מנת להמחיש את המנגנון של תאגידי המים סיפר ביילסקי כי בעבר העירייה היתה שולחת לאזרח חשבון אחד שבו הארנונה והמים. כעת, הוא הוסיף, נשלחים שני חשבונות כשרק הכסף על הבולים למשלוח החשבונות נאמד בכ-720 אלף שקל כל חודשיים שהם עשרות מיליוני שקלים בשנה.
פרופ' שני התייחס לאפשרות של פירוק התאגידים ואמר כי "המשמעות של זה היא שהאזרחים בישראל יהיו תחת מערכות כללים וחוקים שונות וישלמו מחיר מים שונה". הוא הוסיף כי "יש תהליכים שהם בלתי הפיכים". באשר להפרטה אמר פרופ' שני כי "אין כוונה להפריט את משק המים והרשות דואגת שלא יהיו מהלכים בכיוון הזה. זה מהלך לא נכון וצריך לדאוג שהוא לא יקרה.
היו"ר שאמה-הכהן סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה תמתין למסקנות הצוות המקצועי שהקים ראש הממשלה לבחינת נושא התאגידים, ותקיים דיון נוסף בנושא בקרוב. הוא ביקש מכל הגורמים, בהם רשות המים והשלטון המקומי, להעביר את הנתונים שבידיהם בכתב לוועדה, על מנת שניתן יהיה לבצע בחינה שלהם ולהציג לחברי הכנסת נתונים אובייקטיביים על המחירים, הפחת והפרש הצריכה.
כמו כן הוסיף היו"ר שאמה-הכהן כי יש לבחון אפשרות לאיחוד תאגידים ולבחון גם את הצעת החוק של ח"כ ביילסקי לפיה רשויות המטפלות כראוי במשק המים לא יחויבו להקים תאגידי מים.
לאחר הדיון אמר היו"ר כי "חייבים להוסיף למבנה תאגידי המים גמישות ורגישות כלפי האוכלוסיות החלשות. מנהל מסע הסתה נגד התאגידים המנותק מהעובדות, ברוב הרשויות המקומיות התאגיד הוא הפתרון היחיד לניהול משק מים אחראי.
